בתשובה לרון בן-יעקב, 01/03/09 21:39
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הנקודה שלי לא הייתה כלל מהות הניסוי, אלא ההסכמה שלך. מצדי היה יכול להיות מדובר לא במשקולות ומאזניים, אלא באדם שיכול לבחר בצד ימין במכונית כפרס ובצד שמאל בעכבר לבן, והיה הולך כל הזמן ימינה, כי משום מה הוא מעדיף את המכונית, ואתה היית מסכים עמי שלו המכונית הייתה בצד שמאל והעכבר בצד ימין הוא היה בוחר בכוון השני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ולא יכול להיות, אחרי שכבר יש לו 10, 20, 50, 500 מכוניות שהוא ילך על העכבר? ככה, בגלל שכבר אין לו חניה, או שהבת שלו רוצה חיית שעשועים, או סתם, בשביל לראות מה הקטע הזה עם העכבר או בשביל לשגע את עורכי הנסוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. אבל שוב, הנקודה היא ההסכמה של בר השיח. אם אתה אומר שאתה מסכים שהוא ילך על המכונית אז אנחנו מסכימים, ושוב אין על מה להתווכח. אם אתה אומר שטעית או התבלבת, אז תגיד. זה משהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איציק שמאל כתב תגובה יפה ומחכימה ואני רוצה להתחבר אליה. הנה ציטוט מהספר של אהרון קציר בכור המהפכה המדעית: "הפירוש הנפוץ של הסיבתיות אשר מציג את הקשרים בין תופעות כרצף חד ממדי, המוליך מסיבה למסובב בשלשלת אינסופית של פעולות גומלין קוויות, הוא מוטעה. תפיסה יותר מעמיקה מניחה זיקה הדדית בין תופעות טבעיות והיא המוליכה למושג של פעולת גומלין כוללת בין כל החלקים..." הדרך שאתה מציע היא מעין פתרון מכניסטי של סיבה ומסובב לינאריים במציאות שאיננה כזו. אתה מתחיל בכלל מהפסיכולוגיה של היחיד - מה אמר נסראללה - ומקיש ממנה על מה תעשה הקבוצה ומה יהיו השפעות הגומלין הבלתי ידועות מראש בין כל הגורמים. הרי אפילו בדיקטטורה הנוקשה ביותר המנהיג איננו כל יכול מוחלט שמקבל החלטות בצורה אוטונומית וגם מפקח על כל הרשת הביורוקרטית שמוציאה אותן לפועל (אני מקווה שראית את הסרט "הנפילה"). הנה, ממשלת ישראל שיצאה לעשות סדר חדש במזה"ת (1982) לא לקחה בחשבון שירצחו לה את הנשיא (ג'ומאייל). אנחנו חיים מצד אחד בעולם מורכב (שזה לא אותו הסבר כמו מסובך) ו"שטוח" כפי שתום פרידמן קורא לזה. יכול מאד להיות שההפגנות הסוערות בשבדיה נגד הטניסאי הם תוצר של הסתה מוסלמית אנטישמית אבל זה לא אומר שישראל יכולה להתעלם מהן ולא להתמודד איתם. האם ניתן להצביע על קשר סיבתי לינארי בין המבצע בעזה לבין ההפגנות בשבדיה? אני מציע לעלעל בספר "הברבור השחור" (לא יודע אם הוא תורגם) של נאסים טאלב (לבנוני למרבה האירוניה). בספר הוא מדבר על ההשפעות הקטלניות של ארועים נדירים, של הלא-ידוע הלא-ידוע. והנה, בעולם מורכב של אי וודאות גדולה, שבה דווקא חשוב להתנהל בזהירות מירבית, אתה מציע בדיוק ההיפך. לא רק להשליך לפח את תהליך קבלת ההחלטות למול מציאות דינמית ומשתנה, אלא להעלות ברמות את הסיכונים שאתה לוקח על עצמך. נכון שמי שמשחק (שים לב "משחק" ולא "משקיע") בבורסה שר את הפזמון "לא מעיז לא מתיז" אבל למשקיע שאיבד את כל כספו עדיין יש רשת בטחון בדמות הביטוח הלאומי. אתה גם מתעלם מהעובדה שמדינה פועלת לא רק נגד אויבים מבחוץ אלא גם נגד עמיתים מבחוץ, מתנגדים מבחוץ, ועמיתים ומתנגדים מבפנים. זאת המציאות, אפילו אם אתה לא אוהב אותה, שבה ממשלת ישראל צריכה להתמודד עם 400 אלף (או 50 אלף, למי אכפת) מפגינים בכיכר מלכי ישראל. אתה גם לא לוקח בחשבון מהן המטרות הגדולות של המדינה (ואאז"נ אתה מתנגד חריף ל"אופק מדיני" או כל מטרת על), ורוצה לפתור בעיה ספציפית כאילו היא חיה ביקום מנותק משל עצמה. דוגמה ממש מרגעים אלה: האם לקבל את דרישות החמאס ולשחרר את גלעד שליט או לא? הטיעונים משני הצדדים לגיטימיים ורציניים. האם המטרה היא להחזיר את הבן הסובל או לשקם את כושר העמידה נגד סחיטה טרוריסטית, ויש טיעונים נוספים. אם ממשלת ישראל למשל היתה מקבלת החלטה עקרונית של "לוח סילוקין" לחטיפה, הרי היא היתה מנטרלת את מרחב התימרון שלה במצבים משתנים. מה שאתה מציע זה פתרון אופטימלי למצב נתון אבל פתרון אופטימלי הוא נקודת חוללה משום שקשה או לא ניתן להתאים אותו למצבים אחרים. בכך אתה מוותר על היכולת שלך לקבל החלטות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שקציר כתב ספר על גישות במדעים המדוייקים, ומשם הבאת את הציטוט. הנושא שלנו אינו נושא מהמדעים המדוייקים, וכשאני מביא דוגמא איני מתיימר ''להוכיח''. אני מנסה לשכנע ע''י הבאת דוגמה שמחזקת את הרעיון שלי. במאמר הזכרתי את מה שאמר נסראלה. אנו שנינו נוטים להאמין שהתנסח בכנות, ואם זה כך המסקנה היא שלו היה אפשר לגרום לו לדעת איך תתפתח חטיפת החיילים ולאיזה הרס תגרום בלבנון, לא היה עושה את המעשה. אני מאמין שמנהיגים עושים חשבונות כאלה של רווח והפסד, ואני חושב שהדוגמה הזאת הייתה טובה. ייתכן שבעתיד יהיה לנסראלה מצב רוח אחר והוא יפעל אחרת, ייתכנו כל מיני דברים. זאת לא ''הוכחה''. אבל זאת דוגמה טובה. במאמר לא טענתי שהדוגמה הזאת היא הוכחה ניצחת שהרעיון שלי יעבוד תמיד. כששאלתי אותך אם אתה מאמין לנסראלה, בתגובה הראשונה שלי שבה עניתי להערתך, הכוונה הייתה להראות שמנהיגים, גם מנהיגי טרור עושים לפעמים שיקולים רציונאלים, במובן שאנו מבינים מה היא רציונאליות. זה הכל. אשר ל''סביבה שבה פועלת מדינה'', אני חושב שהסברתי במאמר את יתרונותיה של הדרך שאני מציע גם מבחינת ההסברה והעמידה מול העולם. בדרך כלל מקובל שנסיגות ו''מעשים טובים'' מאפשרים לנו לפעול בצורה חופשית ללא ביקורת. חשבתי תמיד שזה לא נכון, והמציאות לאחרונה, מראה שצדקתי מאד. כשאתה נמצא כל הזמן בעמדת התנצלות אתה מושך ביקורת. כשאתה תקיף ומסביר שאתה עושה בדיוק מה שאמרת שתעשה, יותר קשה לבקר אותך גם אם רוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הנושא שלנו אינו נושא מהמדעים המדוייקים...איני מתיימר ''להוכיח''...המסקנה היא שלו היה אפשר לגרום לו לדעת...''. ואכן, אתה מתייחס לתופעות חברתיות ופסיכולוגיות כאילו הן בעיות הנדסיות שאפשר להסיק מסקנות כאילו מדובר בכדורי ביליארד, בניסויים מבוקרים עם בידוד משתנים ויכולת לחזור על הניסוי, ולא בהתנהגות של אנשים ושל קבוצות. הקפיצה מ''להאמין לנסראללה'' ל''לגרום לו...לא לעשות'' איננה בדיוק טריביאלית וברורה, במיוחד שמה שעומד על הפרק הוא הרה גורל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כאשר אתה אומר שאתה מאמין לנסראלה, אתה הופך את המסקנה הזאת לחד משמעית. אני, אגב, הבעתי את האמונה הזאת במאמר בצורה מסוייגת. כתבתי "נוטה להאמין". בגלל שבאמת לא מדובר במדע מדוייק, ואי אפשר לדעת באופן חד משמעי עד כמה היה נסראלה כן בדבריו. אם מישהו אומר: אני מתכוון לפנות בצומת הבאה שמאלה, ואתה אומר שאתה מאמין לו, אז לשיטתך אין ברירה ואתה באמת חושב שיפנה שמאלה, ואין לך האפשרות לטעון שאי אפשר לדעת. את זה יכולת לעשות קודם, אם היית מוסיף הסתייגויות לגבי אמונתך במה שאמר. אתה הפכת זאת למסקנה חד משמעית. אבל איך שלא תסתכל על כך מדובר בדוגמה מאד "חזקה" בקשר לנושא המאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שוורדה ז'קונט גרה בת''א. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כל דיון פוליטי מגיע בסוף לוורדה רזיאל ז'קונט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שורדה ז'קונט עושה מילואים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלחנן טננבאום לא נחטף במהלך שירות מילואים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידעתי שוורדה רזיאל עושה עסקאות מפוקפקות בלבנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חטפו אותה ברומא... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה תודה על ההפניה לברבור השחור, נראה לי שווה מאור להזמנה. וגם יהיה משמח מאוד אם תכתוב עליו איזה מאמר בזמנך הפנוי (שטין לך סביר להניח, אבל בכל זאת...):) ומה זה "נקודת חוללה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חולשה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |