בתשובה לשי מתל אביב, 20/02/09 16:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אין דבר כזה באמת שמאל מדיני להבדיל משמאל כלכלי-חברתי. ההגדרות הללו משבשות כל דרך לחלוקה פוליטית ברורה ויוצרות אפשרויות נהדרות להסחת הדעת ולטשטוש. צריך להבדיל בין השקפות כלכליות-חברתיות שהן שמאל וימין והשקפות מדיניות שהן יונים וניצים ועוד תיאורים מתחום הזאולוגיה. בד"כ זה מסתדר שאנשי שמאל נוטים להיות יונים. לא תמיד אנשי ימין נוטים להיות ניצים אבל היונים שבהם אינם שמאל. ציפי ליבני אינה מתונה בתחום המדיני ולא שמאל חברתי. השיפוט הוא מאד פשוט: על פי המעשים ולא הדיבורים. היא היתה בעלת גישות ניציות לגבי עזה. היא למעשה לא עשתה שום דבר לגבי תהליך שלום (בלי הא הידיעה) כלשהו זולת דיבורים על יונים וכד'. היות שאנחנו חיים בעולם יחסי: יחסית לליכוד, לש"ס, לליברמן ואחרים בימין העמוק, ציפי ליבני היא מתונה אבל נץ מתון ולא יונה. החלק השני של הסחת הדעת היא ההתעלמות מהמיפלגה שמאחוריה: צחי הנגבי, עתניאל שנלר, זאב בוים וכד'. לא התחשבנתי כאן עם מפלגת העבודה ה"שמאלנית". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ניצים, יונים, שמאל, ימין הם אכן מונחים מקובלים בסוגיות דנן. האם "מתון" הוא קיצור ל"קרוב לדעותיי"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. מתון הוא אחד שמוכן לדבר, מוכן לפשרות ומניח שמולו עומדים בני אדם ולא רק מושגים ותפיסות עולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה מתבטאת הנציות המתונה שלה? לצאת למלחמה כשיורים על אזרחיך יומם ולילה, זה אפילו צ'מברליין לא היה מעלה על דעתו לא לעשות. למעשה הוא יצא למלחמה כשירו על חיילים פולנים, לא על אזרחים בריטיים. והוא לא הפסיק אותה באמצע, כשהירי עוד נמשך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכנס כאן לויכוחים על מערכת היחסים שבינינו לבין הפלסטינאים מאז אוסלו. אחזור ואומר: למרות הרטוריקה המתלהמת של ארגון החמאס, הן בע"פ והן בכתב, היו תקופות שהוא ישב בשקט; אינני בטוח שאין לנו בכלל אחריות לכך, שהוא בחר לירות קסאמים ולא לשבת בשקט ולבצר את שלטונו בעזה לא רק מבחינה צבאית אלא גם כלכלית. אסתפק בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שלפחות אתה זוכר תקופות בהן חמאס ישב בשקט יחסי, ומכיר בכך שזה קרה באחריותנו. למשל לאחר הריגת אחמד יאסין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה לפני חיסולו של יחיא עייש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם לחיסולו הספיק יחיה עייש לשגר פיגועי התאבדות שקטלו כ-100 אזרחים ישראלים. האחרון שבהם התבצע חודשיים וחצי קודם לחיסול ובו מצאו את מותם 22 איש באוטובוס חמש בת"א, במטען שהוכן ע"י עייש עצמו. איזה אינטרס הוביל לדעתך את ממשלת ישראל לגדוע שקט יחסי זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, התבלבלתי בשנה, הפיגוע בקו חמש לא היה האחרון ולא חודשיים וחצי לפני חיסולו של עייש. האחרון היה בירושלים, בקו 26, ארבעה חודשים וחצי קודם לחיסול. אך שאלתי בעינה עומדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חודש לאחר חיסול יחיא עייש, התפטר כרמי גילון. גילון רצה לפרוש לאחר הישג. ההישג הזה חיסל את פרס בבחירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שחיסל את פרס בבחירות הם הדיווחים בתקשורת על הסכם עם עראפאת על השעיית הפיגועים עד אחרי הבחירות. זה, והעובדה שהוא יסכים לחלוקת ירושלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר חטאו של עייש וסיבת חיסולו היו פיאור הקריירה של גילון, שאולי אף הניח לו להמשיך בהכנת פיגועים והכשרת אחרים (למשל מוחי א-דין א-שריף) עד לסמוך לפרישתו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרמי גילון התפטר בגלל שבמשמרת שלו נרצח רבין. הוא רצה להתפטר מיד אחרי הרצח אך נשאר עוד כמה חודשים לפי בקשת פרס. וכל זה לא קשור בכלל ליחיא עייש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא קשור. רק מעניין למה התפטר מיד לאחר חיסול יחיא עייש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבה נשתמש בהיגיון: אם העובדה שבין הפיגוע האחרון של יחיא עייש למותו עברו ארבעה חודשים וחצי מלמדת שעייש פרש מדרך הטרור ולא היה צריך להיות מחוסל, הנה העובדה שעברו חודשיים בין חיסולו לגל הפיגועים מלמדת לפי אותו הגיון שלא היה שום קשר בין החיסול לפיגועים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נורא קל למתג את קדימה כמפלגת שמאל. אנשי הליכוד שבה (במיוחד אולמרט, הנגבי אך גם ציפי) מדברים על ''התפכחות'' מהדרך הישנה והמוטעית שהייתה מנת חלקם. בעוד אנשי העבודה שבה (איציק, רמון ) מדברים על הסתבאותה של מפלגת העבודה ועל חוסר יכולת להשפיע על כלל הציבור מתוכה. אסייג ואומר שיש כמה ''ניצים'' אשר לא ממש התבטאו בנוגע לעזיבת המפלגה אך נראה כי הם נמצאים עדיין בצד הימני של המפה (שטרית ועזרא למשל) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטרית? מאיר שטרית היה יונה הומה של הליכוד עוד בשנות התשעים. נדמה לי שהוא אפילו היה אחד מהבודדים בליכוד (ואולי אף היחיד?) שלא התנגדו להסכם אוסלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו גם אסעד אסעד ורוני מילוא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואללה, לא זכרתי (לפחות את מילוא הייתי צריך לזכור). ועל כך הגיעה הסיסמה הניצחית של איוב קרא במאבקו להשגת המקום השמור לדרוזים בליכוד בבחירות 96': 'איוב קרא- כי אסעד לא נאמן לליכוד.' נשבע לכם, זאת הייתה הסיסמה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |