בתשובה לדב אנשלוביץ, 20/02/09 11:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א- פסיכים כמו ריפר לא ניתנים לעצירה. נכון, הדמיון לסרט אסוציאטיבי בלבד, אבל פסיכים תמיד יש ב- אני לא יודע אם בעזה "העסק לא עובד". תזכורת, לא רק הם יורים עלינו, גם אנו יורים (בדרך כלל, באמצעות מטוסים). מי התחיל? למי מגיע לחטוף בתמורה? זו שאלה שתלוי את מי שואלים. אפס ירי זו מטרה לא סבירה מאחר ואז כל אידיוט שרוצה בנצחון דת האמת שלו יירה טיל אחד (ויש) כדי להתחיל תגובת שרשרת שתיגמר בחורבן (הוא מקווה כמובן של הצד השני). נראה לי שישנה איזושהי רמה של ירי ששני הצדדים מוכנים לחיות איתה (נכון להיום). שאלה אחרונה- איך היית מציע להגיב אם החמס היה מודיע שעל כל אזרח הרוג ברצועה יהיה פיגוע התאבדות במרכז מסחרי בישראל? כלומר- אסטרטגיה טובה גם הצד השני יכול להפעיל.... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה אחרונה: אם החמאס היה מצהיר הצהרה כזו הוא לא היה מצליח לממש אותה. לצערם של הפלסטינאים בשנים האחרונות הם לא מצליחים לאפשר לטובי בחוריהם ("יחידת המתאבדים של יהודה"?) להתפוצץ לראווה בקניונים בישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עונה לי שטכנית אין באפשרותם לממש את האיום. אבל זה טכני, לא עקרוני אם החמאס מודיע שיש לו X שאהידים מוכנים עם פצצות בתוך ישראל (או פצצות מוטמנות במקומות נקובים) ושהוא יפעיל אותם כתגובה אם וכאשר ישראל תבצע פשעי מלחמה. בוא נניח שיש להם את היכולת/ שב"כ מאשר שהסיכון אמיתי: איך ישראל תגיב או צריכה להגיב? תמיד צריך לזכור שאנו חיים בעולם דו סיטרי. זה לעולם לא "רק" מה אנו יכולים/ מוכנים/ צריכים לעשות אלא תמיד לשאול מה יעשה הצד השני שגם הוא שחקן ליד אותו לוח שמחט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למצוא את המסתתרים. איך ישראל התנהגה כשהיה מצב כזה? (בפועל פיגוע התרחש כאשר הצליחו, ברוב מאמץ, למצוא מתנדב ודרך להעביר אותו ליעד. ארגון של פיגוע היה מבצע מורכב ולכן לא יכל להעשות מעכשיו לעכשיו כתוצאה מפקודה מלמעלה. כמובן שלכל פיגוע תמיד נמצאה העלווה שאותה הוא נקם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''העסק לא עובד'', כי מטרת המבצע הייתה לשנות את מצב הירי בדרום, ולפי מה שרואות עיננו עד כה, הוא אכן השתנה, אך לרעה . . . סיפורי ''מעגל האלימות'' ותגובות השרשרת, הם סיפורי שקר, וכבר הסברתי את דעתי עליהם מספר פעמים. אלימות קיימת בגלל שהצד השני, אינו מרוצה מהמצב בכל הווה, כל הזמן, כולל כשהציעו לו להקים מדינה בגבולות החלוקה, והוא מקיים אלימות כדי לשנות את ההווה בכל תקופה. לא מדובר כלל בתגובה לתגובה ובעיית מה קדם למה הביצה לתרנגולת או התרנגולת לביצה. אני חושב שאחרי תקופת השקט הארוכה שעברנו לאחר חיסול יאסין ורנטיסי, בניגוד לבעלי תיאוריית מעגל האלימות, היה צריך לקרוע להשליך לאשפה את התיאוריה הזאת, ולהיפטר ממנה באופן סופי. אם יש להם חגורת נפץ, מתאבד ודרך להביאו לקניון הם יממשו את הפיגוע בכל מקרה, והפסקת הפיגועים שהיגיעה לשיא בתקופה שקדמה למבצע חומת מגן, שבה אבדנו עשרות אנשים ביום, סיבתה לא בפרץ אהבה שהציף אותם אלא בכך שמנענו מהם את היכולת הזאת. את היכולת לשגר רקטות מעזה השארנו בידיהם, וגם דאגנו באמצעות הבריחה מציר פילדלפי לשפרה לאין ערוך, הם מנצלים זאת בנפש חפצה כמיטב יכולתם. אני דברתי על איום עם שיניים, איום שניתן לממשו, בגלל ייחסי הכוחות, ולא לאיומי סרק שאין מאחוריהם שום יכולת מימוש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |