בתשובה לשוקי שמאל, 19/02/09 12:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מבין איך עשית את קפיצת הדרך מהסיפור שלי לסיפור שלך, אבל בעצם מה אני מתפלא, כשזהו חלק מהלך רוח ציבורי ליברמני שמשתקף אפילו אצל אנשי שמאל בתקופה האחרונה. אני מאמין בנאמנות ובאהבת מולדת כמו אשתי וגיסתי וכמו כל בני שתי המשפחות, מהצד שלי ומהצד של אשתי. אני מאמין גם שעדיף היה אילו היחס הישראלי אל היורדים היה חכם ומכובד יותר, ושעדיף היה לו אנחנו הישראלים לא היינו מצטיינים כל כך ביחס של התנשאות המעורבת בקנאה. עדיף היה יחס של חיבה ודאגה כמו אחים אל אחים - ואז אולי חלק מהם כבר היו בחזרה כאן איתנו, עוד לפני הגירושין ולפני הבעיות הכספיות, והיו תורמים למדע לאקדמיה ולטכנולוגיה בארץ. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
''אחים אל אחים'' - אחווה אמיתית אינה רק קשר ביולוגי, אלא גם - ובעיקר - הנכונות לטרוח למען אחיך ואף להיות נכון להקריב מעצמך למענו. לכן, כשאנשים נוטשים את מדינתם, שעצם קיומה נתון בסכנה, רק כדי ''לעשות לביתם'', קשה מאד לדבר על אחווה. במצבה של המדינה ולמען קיומה טוב הדבר שיישארו לחיות בה אוהביה האמיתיים, אלה המוכנים למסור את נפשם למען קיומה, ומן הראוי להפגין יחס של בוז לאלה הנוטשים אותה מרצונם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה שאיכשהו בלי להתכוון פגעתי ברגשותיך, אחרת מה זה עלה על דעתך ל"צרף" אותי למחנה ליברמן? לדעתי הטעות היא בכך שחושבים שיש חשיבות כלשהי לדעתנו על יורדים. אנו חיים במדינה חופשית וכל אחד בה רשאי לעשות כחפצו בגבולות הידועים. היורדים אינם חייבים לנו דבר. אפילו לא הסבר. לכן, עניין הנמושות אינו לעניין ומיותר. הבעיה שלי היא במקום אחר. אני חושב שצריך להיות קצת יותר סלקטיביים במונח "טובי בנינו". אם ישראל חפצה להתקשט במקורותיו הישראליים של יורד חתן פרס נובל, הדבר מובן ואין מה להלין על כך. מצד שני, אני חושב שקצת מופרז ליחס לכל מי שסיים תואר באוניבסיטה אמריקנית או פתח מספרה בהוליווד, מבלי להסתבך בדרך בפדופיליה או בשוד קשישים, את התואר מ"טובי בנינו". גם זו יכולה להיות צורה של קנאה. מדוע אסור לחשוב שהמונח "טובי בנינו" צריך לכלול גם מרכיב של אלטרואיזם ומחוייבות לקולקטיב היהודי? אותו יורד שבילה כמה שנים בנאסא, לא זכה בכך לתואר "מטובי בנינו" כשם שאשתך וגיסתך לא זכו בו משום שהציקו לו. ישראל רשאית, אם היא סבורה שהדבר מועיל לה, לעודד יורדים לחזור הביתה, ואפילו באמצעים קצת יותר משמעותיים מאשר יחס מילולי. אישית אני מעדיף עולים כאלו, ע"פ כל מיני פליטים שהממסד היהודי מנצל את מצוקתם כדי להביאם לכאן. היורדים, שכשם שבזמן שירדו, לא היו חייבים לנו דבר, כך בעת ששבו, אנו איננו חייבים להם דבר (וזה מה שעושה אותם לרצויים בעיניי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי עדיף "מהגרים" במקום "יורדים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם מקבלים מענק עליה כשהם מהגרים חזרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הם לא יכולים לרדת, הם לא יכולים גם לעלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה שהמדינה בוחרת להתייחס להגירה אל ומישראל בצורה ערכית מסוימת, לא אומר שמי שמתייחס לזה בצורה נייטרלית צריך לאמץ את אותם ביטויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם גם לא נחשבים לעולים, אלא לישראלים חוזרים. והם לא מקבלים מענק עלייה אלא רק הטבות במכס. ולשוקי: סביר שהבחור מנאסא הוא בהחלט מטובי בנינו - המקרה שלו הוא בדיוק מה שמכונה "בריחת המוחות". ברור גם שלא כל המהגרים הם מטובי בנינו, יש רבים שעדיף לנו בלעדיהם. והגיע הזמן שלא למדוד את ערכו של אדם על פי השאלה אם הוא נשאר בארץ או מהגר ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בואי נאמר שהוא יורד בישראל ומהגר במקום אליו הלך. מאמירה בנוסח ''היורד לא חייב לנו דבר'', משתמעים שני דברים. ראשית שהוא עשה לנו משהו לא טוב ושנית שלא היתה לנו הזכות לצפות למשהו אחר ממנו. אי אפשר להתעלם מכך שהמפעל הציוני הוא מפעל קולקטיבי של העם היהודי, והמפעל הזה נתון גם היום בסכנות קיומיות (גם פיזיות וגם אתיות). מי שמחליט לפרוש ממנו לא קונה לו נקודות זכות בעיניי. הוא אמנם פועל במסגרת זכויותיו (מפני שהמפעל הוא דמוקרטי וולונטרי). בעיניי הוא משול למי שנוטל לעצמו את פרוסת העוגה האחרונה במגש. מי שמפריז בהגדרת המחוייבויות של הפרט לכלל, מסתכן ביצירת חברה צבועה ואולי אף פאשיסטית. מי שמנסה לבטל אותן כליל מסתכן ביצירת חברה נטולת יכולת קיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם גם לדעתך גולדה, ארנס, נתניהו, פלאטו שרון ואחרים נטלו לעצמם את פרוסת העוגה האחרונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גולדה ירדה מן הארץ? במטותא ממך, פרש את כוונתך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלה אנשים שעברו מארץ אחת לשניה תוך ניתוק כל מחויבות לארץ מולדתם ומכורתם. אמנם, לא מתקיים התנאי שציינת שארץ מולדתם ''נתונה בסכנה קיומית'' (אם כי אפשר להתווכח על זה, לפחות ''סכנה קיומית אתית'') אבל בפעילותם בהתאם ''לזכותם הדמוקרטית'' גם הם נטשו את כל מה שהם קיבלו מארץ מולדתם לטובת רצונם האישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מפריע לי שיקראו לארנס בארה"ב "יורד" ואנו נכנה אותו "עולה". אבל די לנו בכך: כבר אמרתי שלדעתנו על היורדים ומה שעשו אין משקל או חשיבות רבים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |