|
||||
|
||||
שני השופטים צריכים לשלוח את האישה למאסר עולם. נסיבות מקילות ינתנו לפי סיכויי שיקום וכו'. אגב, אם שפיטה באמת היתה לפי שיקולים ערכיים-אישיים, לעניות דעתי *דווקא* השופט הפמיניסט צריך היה להחמיר בעונשה; אם הוא רוצה שהעמדה המוסרית שלו לא תזדהם ותהפוך גושפנקא לרצח ושאר ירקות (ראה הקומוניזם, ושנאת הטרוצקיסטים את סטאלין). אינני אומר ששיקולים ערכיים לא משפיעים על התוצאה של פסיקת השופטים, כפי שאינני אומר שפוליטיקאים לא גונבים מהקופה הציבורית. הנקודה היא שהגנבה איננה חלק מהדמוקרטיה (או שכן?), ובכך הם מועלים בתפקידם. |
|
||||
|
||||
צריך לעשות הבחנה בין מקרה של משפט ''רגיל'' בו השופט צריך לפסוק על פי החוק, לבין הכרעות ערכיות של בתי המשפט כשהוא נתבקש לכך כשכמה ערכים מתנגשים וספר החוקים לא יכול להכיל את כל דקויות החיים. במקרה הראשון, גם אם לכאורה המשפט הוא אובייקטיבי, הוא לא יכול להיות כזה, מאחר וגם השופטים הם בשר ודם. במקרה השני, ההכרעה במוצהר היא הכרעה המבוססת לרוב על הערכי ולא רק על החוק היבש. אם אתה רוצה אנלוגיה לפוליטיקאים, אז זה יהיה משהו כזה - הפוליטיקאים באמת לא צריכים לטעות, אבל הם טועים, כי הם אנושיים. כך גם השופט כשהוא צריך להכריע בסוגיה הוא אמור להיות אובייקטיבי, אבל הוא לא יכול להיות כזה. ראשית כי הוא אנושי, שנית כי החוק לא מכסה הכל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |