בתשובה לעידן, 14/02/09 9:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מקווה ששניינו מסכימים שהורדת שירים מהאינטרנט אינה עברה עפ"י פרק ט' לחוק זכות יוצרים. אם אני מבין נכונה את טענתך, אתה טוען שזאת מהווה עוולה אזרחית*. לדעתי הורדת מוזיקה מהאינטרנט לדיסק "אינה לא-חוקית" (תחת ההנחה שהעותק על המחשב הוא עותק ארעי). אולי זאת לקונה בחוק, כי הפרת זכות יוצרים לשימוש פרטי מותרת עפ"י הפקודה, ולכן קשה לתבוע הפרה פרטית לשימוש ביתי. כרגע, הפקודה מתירה לי לצרוב עותק של דיסק לחבר. מדוע אם כן אסור לי להעביר לו את ההעתק (תמונת ISO של הדיסק) באמצעות רשת האינטרנט בכדי שהוא יצרוב את הדיסק בצורב שלו? אבל נעזוב את הפקודה ואת חוק הקלטות. האם לדעתך עפ"י החוק מותר או אסור לי לצלם שיר מתוך ספר שירים ולתת לאחר? האם לדעתך ייתכן כלל שבית משפט יקבע פיצויים להוצאת ספרים אם ציטטתי במלואו שיר במכתב ששלחתי לידידה? היכן עובד הקו? זאת בברור הפרה של זכות יוצרים, אבל לדעתי זאת אינה מהווה עבירה, גם לא אזרחית. * יכול להיות שזה חלק ממקור המחלוקת ביננו. בתגובה 504301, צ"ל "אינה מהווה עבירה" במקום "עוולה". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לפחות עכשיו ברור מה שאתה אומר. קודם אמרת הרבה דברים, ובין היתר טענת ש"מה שרשמתי אינו פרשנות שלי לחוק אלא הפחד של הפדרציה לתקליטים מפני פרשנות כזאת של החוק", ואפילו הודית שהסיכוי שביהמ"ש יפרש בדרך כזו את החוק הוא מאוד קטן. עכשיו, לעומת זאת, אתה מצהיר בריש גלי שזו הפרשנות שלך לחוק. שלך, אישית. אתה חושב שלהוריד מוסיקה באינטרנט זה חוקי. "אינה לא חוקית" זה כמו להגיד "חוקית". ואני חושב שאתה טועה לחלוטין. אז בוא נעשה סדר בכל הטיעונים שלך - גם אלה שטענת קודם וגם אלה שטענת עכשיו: 1. "העותק על המחשב הוא עותק ארעי": העובדה שהעותק ארעי אינה הופכת אותו למותר. נהפוך הוא. החוק מגדיר בפירוש שהעתקה היא גם "העתקה ארעית" (סעיף 12(4)). 2. שימוש פרטי וביתי הוא מותר: זה לא קשור. להוריד מוסיקה באינטרנט זה לא שימוש פרטי וביתי. אתה שולח את היד שלך החוצה ומוריד את השיר ממקום אחר. אתה יוצא את גבול הביתיות והפרטיות כשאתה עושה את זה. 3. "הפקודה מתירה לי לצרוב עותק של דיסק לחבר" - לא נכון. הפקודה לא מרשה לך לעשות את זה. 4. זו לא עבירה - נכון, אבל זה עדיין לא חוקי. גם להפר חוזה זו לא עבירה, אבל זה לא חוקי. גם לגרום נזק זו לא עבירה, אבל זה לא חוקי. יש גם משפט אזרחי בעולם, לא רק משפט פלילי. 5. קשה יותר לתבוע - יכול להיות, אבל זה לא הופך את הורדת השירים לחוקית. אגב, למה קשה לתבוע? בגלל קשיי הוכחה? או אולי בגלל פחד שביהמ"ש יפרש את החוק באופן שגוי? תהא הסיבה אשר תהא, היא לא הופכת את הורדה לחוקית. ההורדה נשארת בלתי חוקית. אשר לשאלתך: שאלות יפות שאלת, ואני אנסה לענות עליהן. אבל לפני שאני עונה, אני רוצה להבהיר שני דברים: 1. השאלה מה מותר ומה אסור קשורה להרבה מאוד נושאים. כל שאלה ספציפית מעלה נושאים אחרים. אין גבול אחיד לכל סוגי ההפרות בכל ההקשרים. אילו היה גבול כזה, לא היה צורך בחוקים כל-כך ארוכים, ובפסקי-דין ארוכים עוד יותר שמנסים לפרש אותם במקרים קונקרטיים. משפט המפתח הוא: אין כלל יחיד שמעצב את גבולות זכויות היוצרים. יש ערימה של הסדרים (חלקם ספציפיים וחלקם כלליים) שמנסים ליצור גבולות במקסימום מקרים, ולא תמיד הם ברורים. 2. תהא תשובתי לשאלותיך אשר תהא, שים לב: התשובה שלי *לא* מבוססת על הפקודה, שעליה התשובה שלך מתבססת. לכן כל מה שאני אענה *לא יכול לשרת אותך*! כי הטיעונים שלך מבוססים על הפקודה, ואת הטיעונים האלה שלך אני כבר הפלתי. עכשיו בוא ננסה לענות לך: 1. "האם לדעתך עפ"י החוק מותר או אסור לי לצלם שיר מתוך ספר שירים ולתת לאחר" הנה הניתוח שלי: זה מוגדר בתור הפרה, אבל ייתכן שיש כאן שימוש הוגן, או שיש הגנת "זוטי דברים" (יש הרבה משפטנים שחושבים שיש הגנה כזו בזכויות יוצרים. ביהמ"ש טרם הכריע בנושא). 2. "האם לדעתך ייתכן כלל שבית משפט יקבע פיצויים להוצאת ספרים אם ציטטתי במלואו שיר במכתב ששלחתי לידידה?" הניתוח שלי זהה. אני מניח שביהמ"ש ינסה להגן עליי באמצעות אחד משני הכלים הנ"ל (שימוש הוגן או זוטי דברים). מה שכן, ביהמ"ש *לא* יסתמך על הפקודה כדי להגן עליי! הוא ישתמש בכלים אחרים - שימוש הוגן או זוטי דברים. ביהמ"ש לא ישתמש בכלים האלה בהורדה מהאינטרנט. למה? משום שבהורדה מהאינטרנט ברור שאתה מבצע פעולה תחליפית לקנייה של היצירה. יש לפעולה שלך משמעות כלכלית תחליפית. אלו *בדיוק* המקרים שבהם הגנות כמו "שימוש הוגן" אינן חלות! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |