בתשובה ליוסי, 13/02/09 3:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
"כצרכן, אני לא רוצה לשלם במיטב כספי עבור טכנולוגיה שמטר[ת]ה להפחית את התועלת שיש לי מהמכשיר" - ובאמת איש אינו מכריח אותך לשלם ואתה רשאי לדחות את העסקה. אבל אותך זה לא מספק, אתה מעוניין לתמרן את יצרני המדיה להציע לך עסקאות נוחות יותר, ולשם כך אתה מציע לאסור בחוק מכירת מוצרים מסוימים - מדיה שתנאי השימוש בה או הטכנולוגיה שלה כוללים מגבלות אחדות, במקרה הזה. כדי להצדיק את הצעתך, כפי שאני רואה את זה, עליך לטעון שמכירת אותם מוצרים מפרה את זכויותיך. אבל איזו זכות שלך מופרת כשמציעים למכירה "אסקימו לימון" שאפשר לנגן רק בחלק ממכשירי הדיוידי או דיסק של מיטב להיטי אילנה אביטל שאי אפשר ליצור ממנו עותק? או לחילופין, איזו זכות שלך מופרת כשלא מציעים למכירה "אסקימו לימון" שאפשר לנגון בכל מכשירי הדיוידי בעולם או דיסק של מיטב להיטי אילנה אביטל שאפשר ליצור ממנו כמה עותקים שרק רוצים? האם אתה טוען ברצינות שיש לך הזכות להיות הבעלים של המוצרים הללו? ואם כן, מה היית אומר במציאות אלטרנטיבית, אבל אפשרית באותה המידה, שבה "אקסימו לימון" היה נגנז בגלל מחלוקות אמנותיות בין הבמאי והמפיקים ואילנה אביטל הייתה נעשית פרופסור לפיזיקה במקום זמרת? "אני מאמין שרוב הצרכנים שמסכימים לשלם עבורה עושים את [זה] מחוסר מודעות" - כאן אתה רומז לעניין אחר לגמרי, לכך שיצרני המדיה מוליכים את הצרכן שולל וגורמים לו לחשוב שהוא רוכש מוצר אחר מזה שהוא רוכש בפועל. אם אמנם יש בעיה של הטעיה אפשר וצריך לפתור אותה, אלא שיצרני המדיה הם שצריכים להחליט אם לפתור אותה באמצעות התאמת המוצר לפרסום - כפי שאתה מעוניין - או התאמת הפרסום למוצר - כפי שהן אולי מעוניינות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, זה מאפשר לך, כצרכן, לקנות את ה-DVD רק באזורים מסויימים. זאת אומרת שאם מצאת את ה-DVD בזול יותר באינטרנט במדינה אחרת, לא תוכל להזמין אותו משם. זה ניסיון חד-משמעי לפגוע בשוק המשוכלל וליצור "אפליית מחירים". שנית, זה נותן לך מוצר פגום. אתה קונה DVD, אבל תוכל לראות אותו רק במדינות מסויימות. אם אתה עובר בין מדינות, לא תוכל לצפות ביצירה ששילמת עליה ממיטב כספך, אלא תצטרך לקנות אותה שוב(!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשוק חופשי צריך להיות החופש למכור גם מוצרים פגומים (ובלבד שלא מסתירים מהצרכן מה הוא קונה, כמובן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה דבר אחד שיש מוצרים פגומים יחד עם מוצרים טובים בשוק, ואתה כצרכן יכול לבחור ביניהם. זה דבר אחר כשהקרטל ששולט בשוק מאפשר מכירת מוצרים פגומים בלבד. זה כבר נגד הרציונאל של השוק החופשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נזכור שמה שאתה מכנה פגום היצרן מכנה תקין. יוצא אפוא שאתה טוען ששוק שבו כל המוצרים הם בעלי מאפיין מסוים הוא שוק קרטליסטי, אבל האם מעצם ההגדרה של שוק לא נובע שלמוצרים הנמכרים בו יש מאפיין מסוים? למשל, למה זה לא סותר את "הרציונל של השוק החופשי" שכל הדיסקים שמוצעים למכירה הם עגולים? ולמה זה בסדר שאף אחד מהם אינו חסין אש? ואיך אתה משלים עם זה שאין לקנות דיסקים אכילים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההיגיון שלך הופך את המושג "קרטל" לריק מתוכן. ברגע שיש מוצר טוב יותר, והסיבה לכך שהוא לא מוצע לצרכן הוא חיבור בין היצרנים (יצרני ה-DVD) לבין תעשיה אחרת שמשתמשת במוצר (תעשיית הסרטים), כדי שהצרכן יקנה מוצר פחות טוב מבחינתו, אז קיימת פגיעה בשוק המשוכלל. זו הסיבה שבגללה הסדרים אנכיים אינם חוקיים. אני לא אומר שזה הסדר אנכי, אבל אני אומר שזה מתבסס על אותו הרציונאל בדיוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נקבל אותה, נוכל להצדיק כמעט כל התערבות של הממשלה בסחר החופשי באמצעות התירוץ של מניעת קרטל. לאשתו של שר התמ"ת נמאס מקורנפלקס שחלק נכבד ממנו שוקע כאבקה חסרת שימוש בתחתית הקופסה עוד לפני שמספיקים לאכול אותו? אין בעיה, מכריזים שחברות המזון הן קרטל שעשה יד אחת כדי למכור קורנפלקס פגום שיחייב את הצרכנים לקנות קופסה נוספת מוקדם יותר - ומחייבים אותן לפתור את הבעיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן יש לנו חברות שבאמת התארגנו יחד, והוסיפו למוצר משהו כדי להפוך אותו לפחות טוב עבור הצרכן. במכשיר ה-DVD לא היה את המנעול. זו תוכנה שהם *הוסיפו*, בעקבות זה שהם *התארגנו* ו*החליטו יחד* להוסיף את זה. זה באמת קרה. הם באמת עשו את זה, במכוּון. איפה זה ואיפה דוגמת הקורנפלקס שלך? יצרניות הקורנפלס התארגנו יחד כדי להוסיף לקורנפלס תכונה שפוגמת בהנאה של הצרכן ממנו? ואני אשמח אם תסביר לי - אם התנהגות חברות האלקטרוניקה היא לא קרטליסטית, אז אני אשמח לדעת מה זה *כן* קרטל לדעתך. כפי שאמרתי, אתה רוקנת את המושג הזה מתוכן, ועד עתה לא סיפקת לו שום משמעות. תן לי דוגמה אחת שהיא כן קרטל לדעתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תפקידו של מי שהשתמש בנימוקים קרטליסטיים כדי לצדד בהתערבות המדינה בשוק המדיה. דבריהם נשמעים לי כמעט מעגליים - הם מעוניינים לשלול מיצרני המדיה את הרשות למכור את מוצריהם בתואנה שהללו מהווים קרטל והם תומכים בחוקים אנטי-קרטליסטיים מפני שקרטלים שוללים מהצרכן את זכויותיו. אז מה כאן הסיבה ומה המסובב? האם נקודת המוצא שלנו היא שהתניית רכישת מדיה בהסכמה לתנאי שימוש מסוימים מפרה את זכויותיו של הצרכן (ואז השאלה אם זה נעשה במסגרת קרטל או לא חסרת חשיבות) או שנקודת המוצא היא שליצרנים השולטים בשוק אסור להתארגן בכל מקרה (ואז אנחנו מודים שייתכן אמנם ששום זכות של הצרכן אינה נפגעת אבל זה לא מפריע לנו להגביל את חירותם של היצרנים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרטל הוא התארגנות בין הספקים היוצרת תוצאה שונה מזו ששוק משוכלל (כלומר, תחרותי) מגיע אליה. במילים אחרות, זו התארגנות ליצירת חסמים מלאכותיים על התחרות. זו לא הגדרה שלי. זו הגדרה של הכלכלה. וזה בדיוק מה שחברות האלקטרוניקה עושות, וחברות הקורנפלקס לא. מעבר לזה, אם כל הרעיון של הגבלים עסקיים לא מקובל עליך, אז זה כבר מעבר לדיון. כי אז שום טענה על קרטל או מונופול מלאכותי או חסם מלאכותי אחר לא תזיז אותך מדעתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחת להוסיף את החוק שאוסר עליך להשתמש באבקה, על חברות אחרות למכור לך מוצרים שמאפשרים לך להדביק את האבקה חזרה לקורנפלקס ואת המטחנה שאתה מחוייב בחוק להעביר את הקורנפלקס דרכה. אף אחד לא מנסה לקדם חוק שאוסר על חברות לנסות להגן על היצירות שלהן, אבל להגיד שזה שאני השקעתי מאמצים כדי להעביר את זה מהפורמט הדפוק שלהן לפורמט שנוח לי זו עבירה על החוק, זה קצת מוגזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כזכור, בזכויות־יוצרים עסקינן. זכויות־יוצרים נועדו לתת ליוצר מונופול על שימוש ביצירתו. לכן יש מונופול על כל דיסק בנפרד. אם אני רוצה לקנות את הדיסק של "אסקימו־לימון" אסור לי לקנות אותו מאותו ממתחרה שמפיץ דיסקים ללא הגנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה מתקשר לטענה שלי שהשימוש בטיעון הקרטליסטי בהקשר הזה הוא מוגזם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הצעתי לאסור בחוק מכירת מוצרים מסויימים???!! על מה אתה מדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שכתבת משתמע שאתה תומך בחוק שיאסור על ה-zone-ים ב-DVD-ים ושאר הטכנלוגיות/תנאים שמגבילים את השימוש בדיסקים ו-DVD-ים וכו'. זה אומר שאתה מציע לאסור בחוק מוצרים מסויימים (קרי, DVD-ים עם zone-ים וכו'), לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצידי שימכרו גם חרא של אמן באריזה מהודרת1. אני יותר בכיוון של ביטול חוקים2. _____ 1. בתנאי שיצינו את התכולה בצורה ברורה ומובנת על האריזה. על אריזת הסרטים של הילדים שלי (מהסוג שאי אפשר לראות עם לינוקס) מופיע משהו מעורפל על תאימות לנגנים מורשים בלבד. הכיתוב הוא בגודל שני מילימטר (מדדתי) ואינו מציין מהם הנגנים המורשים. בנוגע לחלוקה לאיזורים - מופיע אייקון קטנצ'יק של גלובוס עם מספר. למיטב הבנתי זה לא עומד בקריטריונים של גילוי נאות. 2. וכאמור, חוקים נגד קרטלים ואפלית מחירים היו קיימים ברוב הארצות כבר עשרות שנים. חוץ ממך אף אחד לא חיכה לתמיכה שלי בנושא. קצת מעליב, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה להתווכח עם אדם שסותר את עצמו (גם אם רק בין השורות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנא הסבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחלת כתבת "כצרכן, אני לא רוצה לשלם במיטב כספי עבור טכנולוגיה שמטר[ת]ה להפחית את התועלת שיש לי מהמכשיר". בהתחשב בהקשר (המאמר, התגובה המקורית שלי), נדמה לי שהתכוונת לומר "כצרכן, אני רוצה שהממשלה תאסור את השימוש בטכנולוגיה שמטרתה להפחית את התועלת שיש לי מהמכשיר", או בניסוח שקול "כצרכן, אני רוצה שהממשלה תאסור מכירת מוצרים שמשתמשים בטכנולוגיה שמטרתה להפחית את התועלת שיש לי מהמכשיר". ואילו בהמשך התפלאת "אני הצעתי לאסור בחוק מכירת מוצרים מסויימים???!!!", כאילו הדבר מעולם לא עלה על דעתך. האם אין כאן סתירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין פה סתירה, כי ההנחה שלך לא נכונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אתה מכיר את האמנות של פיירו מאנצוני? http://www.aplaton.co.il/story_165 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצם שכחתי שפורסם במקור אצלנו: דיון 2148. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן קראתי על זה לראשונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, בחירה גרועה של מילים. התכוונתי שבזמנו קראתי על זה בדיון שהזכרת (ומכאן הדימוי). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |