|
תעשיית הבידור במשבר. תעשיית התוכנה: לא ממש.
המודל המקורי של "מדפסת הכסף" (כתבתי תוכנה. אם היא מספיק פופולרית אנשים קונים אותה. הוצאות ההפצה שלי הן אפסיות. לכן יש מדפסת כסף) אמנם לא מחזיק מעמד, אולם יש מודלים חלופיים:
* אספקת שירותים (גוגל, אמזון) * השכרת תוכנות (מיקרוסופט. למרות שהם גם מהסעיף הקודם) * מימון תוכנה ע"י המשתמשים: בעיקר תוכנה חופשית
תוכנה חופשית כמודל פיתוח תוכנה עובדת נהדר. אורקל לא היתה צריכה לפתח הפצת לינוקס משלה. היא פשוט מתבססת על זו של רד־האט. שתי החברות מרוויחות מכך בסופו של דבר.
כמו שכבר כתבתי בתגובה למאמר הקודם, זה עובד טוב מכיוון שיותר זול לך לשפר קצת תוכנה קיימת כדי שתתאים לצרכיך מאשר לכתוב בעצמך. ויותר זול להתאים תוכנה כאשר היא חופשית ויש לה קהילת משתמשים. לכן אתה רואה תהליך הדרגתי של כניסת תוכנה חופשית לעוד ועוד שווקים והשתלטותה על נתחי שוק גדלים והולכים.
בתעשיית הבידור ההגיון הזה לא ממש עובד. זול יותר למחזר בדיחות, אבל זה עובד טוב רק אם יש לך כשרון. ומחזור סרטים מסובך עוד יותר: הפקת סרט היא סיפור יקר גם אם תוכל למחזר מכל שאר סרטי העולם. לכן הסרת זכויות היוצרים לא תוריד בהרבה את הוצאות ההפקה.
כעדות לכך אתה יכול להסתכל על תחום שמשלב את השניים: משחקי מחשב.
|
|