 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא מוותר בשבילך על שום דבר. גם היום יש בוודאי אי-אלו אופציות של צריכת תרבות שבכלל לא עולות על דעתך, מהסיבה הפשוטה שהן לא מתממשות בגלל המארג החברתי-חוקי-כלכלי1. גם עליהן "אתה מוותר"? כן, יש יסוג להניח שאופי הייצור והצריכה של תרבות ישתנו. כמו שקרה למיתוסים עם המצאת הכתב, לספרות עם המצאת הדפוס, למוזיקה עם פיתוח התווים והסולמות2, לצילום ולקולנוע שבכלל צצו משום מקום וכו'. אין שום דבר קדוש במצב הנוכחי, שדורש אמצעים קיצוניים לשימורו. ואכיפת "זכויות יוצרים" בעולם עם טכנולוגיית המידע הנוכחית, היא אמצעי קיצוני (ניסיתי להסביר למה בתגובה אלה לינקקתי קודם). 1 נגיד, סרטים שהופקו בשלוש-מאות מילארד דולר, ומוקרנים על הירח. או מופעי-מולטימדיה-ומחול שמובצעים כל ערב בבתי-קפה שכונתיים ביקום המקביל הקרוב למקום מגוריך. 2 וכלי הנגינה, וההגברה ושיטות הקלטה, ההפצה וההפקה.... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקש להתרכז, ברשותך, באותן אופציות צריכת תרבות שלא רק שהן עולות בדעתי אלא שהן גם זמינות, בעוד את הדיון בהקרנת סרטים על צידו האפל של הירח אני מציע להשאיר לשלב מאוחר יותר. במצב הנוכחי אין אמנם שום דבר קדוש, אבל בסדר החברתי על פיו נוצר המצב הזה יש משהו שכדאי לשמר (עקרונותי הדתיים אוסרים עלי לדבר על קדושה). המשהו הזה הוא העקרון שאם צד א' רוצה למכור לצד ב' משהו, וצד ב' מעוניין לקנות מצד א' את אותו הדבר בתנאים שמקובלים הן על צד א' והן על צד ב', לא ראוי שצד ג' ימנע מהם את העיסקה, אלא אם כן יש לו סיבות טובות מאד לעשות זאת. הבהרה: העובדה שקיום העיסקה מונע מצד ג' לשדוד את צד א' בטרם זה האחרון נופח את נשמתו העסקית אינה נחשבת לסיבה טובה מאד. אמצעים קיצוניים? אני לא חושב שהאמצעים שהבנק נוקט לשמירת כספי קיצוניים פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי מונע מה ממי? על איזה צד ג' מדובר? אני רק מבקש לא לקבע בחקיקה את ההסדר של "זכויות יוצרים". עם מה בטיעונים שכבר העליתי לגבי "חוסר ההצדקה של זכויות יוצרים" אתה לא מסכים? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |