|
||||
|
||||
אני רוצה להבהיר משהו עקרוני. בניגוד למה שכתבת, לא מדובר על שימוש מכוון ומגמתי במלים על מנת להטעות את השומעים. המאמר הוא על האופן בה אנחנו משתמשים בשפה באופן כללי, בלתי מודע ולא מכוון, וגם על הדרך בה ניתן להסיק מסקנות על דרכי המחשבה של דוברים ושומעים דרך ניתוח השימוש במלים. ברור כמובן שישנם אנשים מסוימים שמשתמשים בקטגוריות השונות כדרך להעבר מסרים מגמתיים, אבל אני מניח שהם עושים זאת בצורה אינטואיטיבית[*] ולא מחושבת מלכתחילה, במיוחד כאלה שתחום עיסוקה הוא שיכנוע, כמו עורכי דין. [*] אולי עכשיו, אחרי שהכרת את התאוריה, תנסה ליישם אותה בצורה יזומה ומודעת. |
|
||||
|
||||
לי יש הרגשה שאצל הרבה מאוד אנשים העניין הזה הוא דווקא מודע ומגמתי, ואצל אלה שעיקר עניינם הוא שכנוע - ודאי דוברים, למשל, אבל גם עורכי דין - על אחת כמה וכמה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאין תימוכין להרגשה שלך. |
|
||||
|
||||
גם לא לשלך. |
|
||||
|
||||
איפה ראית שאני מסתמך על הרגשה? |
|
||||
|
||||
לא ראיתי. גם לא ראיתי שאתה מסתמך על משהו אחר, בעניין הספציפי הזה (מודע ומכוון - לא מודע ולא מכוון). |
|
||||
|
||||
אני מקווה שאת לא חושבת שהמצאתי את זה בעצמי רק לכבוד מאמר באייל? דווקא התאמצתי שנמאמר יהיה כמה שפחות "אקדמי" (השתיים-שלוש שמות שהזכרתי נועדו יותר לתת צבע ולא סימוכין "קשים"). להניח שבד"כ אנשים בוחרים להשתמש במלים מסוימות זה לתת קרדיט גדול מדי ליכולת המודעת שלנו מצד אחד, ומצד שני זה לא נראה כתהליך "כלכלי" מבחינת התשומות שנדרשות ע"מ לבצע את זה, במיוחד בשעה שאת מתבטאת בשיחה חופשית וספונטנית (או עונה לשאלות של חוקרים מבלי שתדעי בכלל מהו הנושא האמיתי של השיחה). |
|
||||
|
||||
אם כתבת זאת במאמר - איתך הסליחה, כנראה פיספסתי. בכל אופן, בשיחה חופשית וספונטנית אנשים משתמשים, בדרך כלל, במלים השגורות אצלם - קרי, בעניינים מסוג זה הם נשתמשים במלים שנתנה להם ההבניה החברתית-סביבתית או תקשורתית של אירועים דומים. ברור שלא בכל שיחה את בוררת מלים מחדש. |
|
||||
|
||||
אכן, אנשים משתמשים במלים השגורות אצלם שנתנה להם ההבניה החברתית. אבל זו קביעה שהיינו מסכימים עליה גם לפני קריאת המאמר. השאלות הן(1) למה בוחרים מתוך אוסף המלים מלים מקטגוריות הפשטה/קונקרטיזציה שונות במצבים חברתיים שונים (כפי שכתבתי, לפי השיוך הקבוצתי או לפי הצפיות), ו-(2) מה עשויה להיות התוצאה/השפעה של בחירה מסוימת בהקשרים חברתיים. לפטור את השאלות בתשובה כגון זו שכתבת, זה להתייחס למכלול אדם+שפה כאל אוטומטון אוטונומי וגם להתעלם העובדה שאדם קיים רק (עד כמה שאני מצליח להבין) כחלק מחברה. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי שבפתיל הזה אנחנו מתייחסים לשאלה "האם אנשים מודעים/אינם מודעים לתשובות לשאלות 1 ו-2 לגביהם. ואת הפסקה האחרונה לא הבנתי. |
|
||||
|
||||
אז אם הסכמת שהם משתמשים "ספונטנית" אז מה השאלה להיותם מודעים? אני מניח שכשאתה אומר "מודעים" אתה למעשה מתכוון לומר: הם בוחרים להשתמש במילה זו או אחרת לתאור התנהגות מתוך מחשבה תחילה, מחושבת, שלוקחת בחשבון את הפרמטרים השונים של חילופי הדברים - שיוכם הקבוצתי של המשתתפים, מטרתו המודעת והמחושבת של הדובר וכו'. אני לא חושב שזה עובד כך, במיחוד משום שאני חושב שזו סוג של דיבור שדורש השקעת אנרגיה גדולה, במיוחד בנושאי שליטה ובקרה עצמית, וכך בני אדם לא מתנהגים בשיחה חופשית. אמנם, אתה יכול לטעון שתגובות כתובות למאמר בעיתון מאפשרות השקעה כזו, אבל אני לא חושב שכך אנשים מתנהגים בטקבקם את הגיגייהם. ויש גם ממצאים אמפיריים. |
|
||||
|
||||
לא בדיוק. תראה, להיות מודע למשהו לא בהכרח אומר שבכל רגע ורגע שמתייחס לאותו דבר אתה מודע אליו. בדיוק כשם שאתה מתרגל לדפוס התנהגות מסוים, או לעתים מסגל לעצמך דפוס כזה, כך לגבי השימוש במלים מסוימות - ברגע שהוא הופך להרגל, אתה לא צריך להפעיל שיקולים מודעים בכל עת שבה אתה משתמש בהן. אם קבעת לעצמך שתיאור הפלסטינים כרצחנים, נניח, משרת היטב את צרכיך - סביר להניח שגם בשיחה ספונטנית בנושא רלוונטי תאמר זאת, כי כך אתה מדבר עליהם. ולמה כוונתך ב"ממצאים אמפיריים" בעניין המודעות? |
|
||||
|
||||
הרי ברור שבד"כ אנחנו מודעים לאיזה קבוצה אנחנו שייכים ולאיזה קבוצה שייכים אחרים, דבר שמשפיע על הבחירה במלים. אם אתה משתמש במילה מסוימת תחת מאמץ מחשבתי של בקרה ושליטה, בוחן בזמן אמת את מאפייני הסיטואציה, בודק אלטרנטיבות לאור מטרות ואז בוחר במילה, כל זה תחת מודעות awareness. אבל נכון שדיבור זו פעילות קוגנטיבית אבל לא בהכרח מודעת. העניין הוא שאנשים יכולים להיות מודעים לרמת משמעות אחת של דבריהם בעוד שמה שהם אומרים נושא רמות משמעויות אחרות שאותם מבינים אחרים. זה שדפוס שיחה התקבע אצליך ובו אתה משתמש זה בדיוק העניין עליו אני מדבר, כי אחת השאלות אותה הצגתי היא כיצד מועבר דפוס שיחה מסוים בין חברי הקבוצה ומה המשמעות העולה, לגביהם, של דפוס שיחה כזה (קרי, מילה בקטגוריה מסוימת) ומדוע הם דווקא ישתמשו בדפוס א' לתאור התנהגות מטיפוס 1 של חברי קבוצה a. |
|
||||
|
||||
אינני משוכנע שאצל הרבה אנשים, אבל אצל כאלו שמנסים לקבוע עמדות, לשכנע ולהנהיג. על ידי קיבוע שפה, מקובעים גם מושגים ואפילו תפיסות. אם להתייחס למה שהזכירו כבר, מתי להשתמש במילה ''נרצח'' ולא נהרג. מתי להשתמש בפועל סביל ומתי פעיל. מונח די סטרילי כמו ''חילופי אש'' שבהם נהרג מישהו- קונוטציה של משהו מיקרי ולא קשור למעשי ידי אדם. |
|
||||
|
||||
אני חשבתי דווקא על תוכניות מאזינים, שבהן שמעתי לא מעט אנשים שנשמעו ''עמך'' מוחלט, והתרעמו על תיאור פיגוע כ''רצח'' ולא ''טבח'', או התעקשו שאין פלסבטינים חפים מפשע - כי אצלם השנאה והרצחנות הן באופי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |