|
||||
|
||||
שוקי היקר, נראה שהשקעת רבות בתשובתך, אני תוהה אם יש לך עניין אישי בסיפור? לצערי לא הבאת שום עובדה בתשובתך אלה רק פיסות קטנות של ציטוטים ודעות שחלקם מוצאות לגמרי מהקשרן. אני באמת לא מבין איך אדם עם הבנה כל כך מצומצמת ושיטחית מרשה לעצמו להתבטא בכזו נחישות. טוב, לפחות אתה משתדל לבסס את דבריך בניגוד ל"עם הטוקבקיסטים" שהיודעים לצעוק ולהביע דעות נחרצות על כל דבר שאין להם חצי מושג בו... בכנות, אין לי זמן או כח להיכנס אתך לוויכוח ענייני עמוק ומפורט ולכן סלח לי שאגיב רק בקצרצרה על הסעיפים שהעלית. א. "עצם הקמתו וקיומו של המנגנון הם נפשעים" מאיפה הבאת את השטות הזו ועל סמך מה אתה קובע כך? אילולי הקים את המנגנון הסבוך הזה- לא הייתה לרוב אותם לקוחות דרך להגיע לכספים הללו. המדינה כהרגלה ישנה ולא דאגה למנגנון משלה לקבלת הזכויות. הבנקים בארץ היו עסוקים בהרצת המניות של עצמם ולא הסכימו לתת אשראי שלו היו זקוקים רוב הלקוחות.... ב.אינני טוען כאן דבר נגד השופט א' לוי אלה שבדבריו כאן רק ציטט את שופט המחוזי ז' כספי (שעליו יש לי לא מעט טענות - אך זו לא תהיה הבמה בה אשמיע אותן). בכל מקרה אין בציטוט זה אף עובדה רק קביעות ודעות של שופט אחד... ג. סבר פלוצקר, בניגוד לשופט לוי הוא מומחה בכלכלה, ודעתו מצטרפים טובי המומחים לתחום בארץ ובעולם. ובכל מקרה השופט לוי קיבל את תיק הזה רק כערעור שנידון במשך תקופה קצרה וכלל רק 5 דיונים שלפחות 2 מתוכם היו טענות הפרקליטות. אני לא יודע כמה אתה אתה מתמצא במערכת המשפטית בארץ אבל ערעור הוא כלי מאד מוגבל בידי המערער. הוא לא מאפשר לפתוח שום "עובדה" לגביה פסקה והחליטה ההרכעה שמתחתיו. במקרה זה ההרכעה מתחתיו היתה ביה"מ המחוזי ברשות השופט ז' כספי שניהל את כל המשפט במשך למעלה מ 6 שנים ושלגביו כפי שציינתי בסעיף הקודם יש לי הרבה טענות. ד.פרט נמק והבא דוגמאות... ?! ה. "רוב מוחלט של הזכאים (אם לא כולם) הם פליטי שואה וצאצאיהם" שוב אתה מביא טענות שלא מבוססות על שום דבר. לארגון לקוחות רבים שאינם יוצאי אירופה כלל בינהם כל כל אותן אוכלוסיות שציינתי. ושוב אין שום קשר אפילו לא קלוש בין היותך בעבר או אבותיך יוצאי גרמניה או כל מדינה או נצולי שואה לבין הזכויות שמקנה האמנה נושא התשלומים הרטרואקטיביים הם מה שעשה את כל הסיפור הזה כדאי בכלל- הביטוח הלאומי הגרמי איפשר למשך תקופה קצרה לכל מי שזכאי לשירותיו ובכלל זה כל אזרחי גרמניה וכל אזרחי ישראל (מתוקף האמנה) לשלם רטרואקטיבית פרמיות ולזכות, במקרים מסוימים מייד, בכל זכויות הפנסיה שמקנה הביטוח. אין שום קשר לעבודה בפירמות גרמניות והדבר גם לא בא להחליף את הביטוח הלאומי הישראלי. בכל מקרה לא הביטוח הלאומי הישראלי חתם על האמנה ובטח ובטח שלא מדובר בתקופת ביבי ומרקל שאז עוד לא חלמו להגיע לפוליטיקה. ו.טובי המומחים בתחום כולל מי שהיה שנים המפקח על הביטוח במשרד האוצר ושימש בשורת תפקידים בכירים בתחום (דורון שורר) טוענים שזוהי עסקה לגיטימית שהיטיבה עם הלקוחות ותנאיה עדיפים ללקוחות במקרים רבים מכל תכנית ביטוח שחברות הביטוח בארץ יכולות להציע. ראה כתבה שפרס בגלובס: ז-ח. שוב דברים חסרי ביסוס שאין טעם להתייחס אליהם. |
|
||||
|
||||
OK, רק כמה הבהרות קצרות: א. "עצם הקמתו וקיומו של המנגנון הם נפשעים" - כוונתי היתה שעצם העובדה שהמוסדות (ביטוח לאומי) לא לקחו לידיהם את הטיפול בעניין זה והותירו את השטח לגופים פרטיים, היא נפשעת. עורכי הדין והמוסדות יצרו תסבוכת חוקית-פינאנסית כזו שהיה ברור שלזכאים אין את הכלים לבחור ולפקח על המתווכים למיניהם. ב-ג - פסה"ד של א. לוי נמצא לפני הקוראים. יפתחו אותו וישפטו בעצמם לגבי מידת ההבנה והירידה לפרטים של השופט בערעור. אישית, אין לי שום עניין עם עוה"ד פרי. בזמנו בקרתי במשרד של פרי בחיפה. החבר'ה במשרד נראו לי כסטודנטים העובדים שם למימון לימודיהם והיה די ברור שאין להם שום עניין להתעסק עם לקוחות שאינם מסכימים לחתום על הררי מסמכים מבלי להבין על מה הם חותמים. בזמנו אבי קיבל סכום חודשי קטן מן הביטוח הסוציאלי הגרמני ללא קשר עם הארגון של פרי. במשך שנים עקבתי אחר מאבקה של יפה גולן בעוה"ד פרי. כקורא ללא עניין אישי הייתי נטול יכולת לשפוט מי צודק בריב פראי בין שני עורכי דין ומתווכים. כעת כאשר פסק דינו של א. לוי מבהיר כי יפה גולן צדקה בעיקרי הדברים, מרגיז אותי לראות איך מנסים חסידיו וידידיו של פרי לכסות את פסה"ד החמור בענן של עיוותי אמת וטענות שווא. |
|
||||
|
||||
OK גם לי יש כמה הבהרות קצרות להוסיף: לפרי אין ולא היה משרד בחיפה. המאבק של י.גולן בפרי ובארגון לא היה פומבי ולכן אם עקבת אחריו סימן שיש לך עניין אישי והכרות עם הגב'. פסק הדין של בית המשפט העליון כמו זה של המחוזי הוא אכן חמור ביותר ומקריאתו (במיוחד כזו לא מקצועית) ניתן להתרשם כאילו מדובר בארכי-פושע מהסוג הגרוע ביותר. אלה שבפס"ד נפלו טעיות חמורות וקשות שחלקן חלקן נובעות מחוסר הבנה מקצועית הנדרשת במקרה זה. מדהים אותי לראות איך י.גולן ואנשיה לא נחים גם לאחר שהשיגו את נקמתם המעוותת מעל ומעבר לכל ציפיותיהם תוך ניצול ציני של קשישים הולכת התקשורת שולל ותוך שימוש בכל אמצעי מלוכלך שיכלו לנצל. |
|
||||
|
||||
אוקיי אז היה איזה אזכור בתקשורת לגבי הסכסוך בין הגב' לפרי אבל לא אוזכר דבר על המאבק הסמוי והמלוכלך שלה שהתנהל במשך כל השנים מאחורי הקלעים. אגב מהכתבה שהבאת עולה ש י. גולן היא באמת ''עושקת ניצולים'' היא גנבה כאמור את רשימת לקוחות הארגון ולאלה מהם שבאמת היו ניצולי שואה פנתה בהצעה להשגת כספי פיצויים (שזה כן קשור לחלוטין לשואה בניגוד לכספי הביטוח הלאומי) ואותם היא עשקה עם עמלות גבוהות עבור תהליך שסה''כ דורש מילוי טופס פשוט. |
|
||||
|
||||
אני רואה שאחד מתחביביך הוא פרשנות יצירתית לפסקי דין. יש לך במקרה תואר משולב בספרות ועריכת־דין? (נראה לי שכותרת מתאימה יותר היא: "התבעת וגם הפסדת?") כמוכן אני מצטרף לשאלה של דורון: מה בדיוק הקשר שלך לנושא? |
|
||||
|
||||
א. http://markets.themarker.com/tmc/article.jhtml?Eleme... "בעקבות ההצלחה אילתר פרי סניפי רישום נוספים בחיפה, ירושלים ובאר שבע.", המשרד היה במקום כלשהו בהדר אני חושב תחת השלט של "הארגון למימוש האמנה לביטחון סוציאלי" או משהו דומה. ב. אין לי שום קשר ושום הכרות עם הגב' יפה גולן ואיני יכול לומר דבר לטוב או לרע על מניעיה או על פעולותיה ומפעלותיה. אני יכול להעיד כי במשך שנים טענה גב' גולן טענות חמורות מאוד נגד עוה"ד פרי. פסה"ד של אדמונד לוי מוכיח לדעתי כי היו דברים בגו. |
|
||||
|
||||
אתה רוצה להגיד שנכנסת למשרד של הארגון בחיפה בשנת 1986~ ? |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר שנה, אבל 1986 נשמע בסדר. אולי אני טועה אבל נדמה לי שזה היה ברחוב עמק הזיתים או משהו כזה. מה שאני כן זוכר הוא בחור צעיר שנראה להוט במיוחד להיפטר ממני ולחזור לענייניו. מאחר ובאותו זמן כבר ידעתי על התסבוכת המנהלית העכבישית שנוצרה סביב כל ענייני הפיצויים למיניהם, תמהתי מדוע לא ראה מר פרי לנכון להעסיק עובדים מבוגרים יותר ובמשרה מלאה, שיהיו גם בקיאים יותר במלכודת החוקים והתקנות וגם נוחים יותר לתקשר עם הלקוחות המבוגרים. |
|
||||
|
||||
כצופה מן הצד עלי לומר שהרושם המתקבל מן הדיון הזה הוא כי מר ''גיא'' הוא יותר מאשר ''חסיד'' או ''ידיד''. |
|
||||
|
||||
יתכן. בדמיוני, סברתי שהמדובר באחד מאותם סטודנטים שעבדו למחייתם במשרדיו של פרי. למען האמת, יש בטענותיו גרעין גדול של אמת, אלא שאמת זאת מובאת כדי לחלץ נוכל מתוצאות נכליו. נראה לי שכדאי לסכם את העניין בצורה שתבהיר את לב העניין מבלי לשקוע בפרטי הפרטים בהם אינני בקיא ביותר ומי שירצה להתעמק בהם ידרש לפנות מזמנו שבועות כדי לעקוב אחרי מסתרי הסעיפים וסעיפי הסעיפים של האמנה הביטוחית ישראל גרמניה, המנגנון הפינאנסי שבנה עוה"ד ישראל פרי ופסה"ד הארוכים והמפורטים של ה"ה ז. כספי במחוזי וא. לוי בעליון. א. מדובר באמנה בין ישראל לגרמניה המאפשרת לאזרחים ישראליים לרכוש זכויות ביטוחיות בביטוח הסוציאלי הגרמני ולהיפך. מאחר ולא יעלה על הדעת שמישהו בישראל טיפש מספיק כדי לתת לאזרחי ישראל בחירה כלשהי בין הביטוח הלאומי שלנו לביטוח הסוציאלי הגרמני, מותר לשער שמדובר בהסכם ריק כמעט מתוכן שנועד במקרה הטוב להצדיק כמה נסיעות כיף של פקידי ממשלה או הביטוח הלאומי לחו"ל או במקרה הגרוע ליצור אפיק השקעה רווחי למשקיעים עשירים ובעלי השפעה. ב. המחסום הניצב בפני האזרח הרגיל הוא כאמור תשלומי הפרמיה הרטרואקיביים (תפ"ר). כדי לזכות בגמלאות הביטוחיות אתה צריך לשלם סכום חד פעמי שנועד להוות תחליף לתשלומי פרמיה חודשיים שהיית אמור לשלם נניח מגיל 18 ועד גיל הפרישה. העסקה היא אם כן, תשלום סכום חד פעמי גדול תמורת האפשרות לקבל קצבה די קטנה בעתיד וקבלת סיכונים שונים כמו מות הזכאי או מיסוי הקצבאות (אפילו מיסוי כפול בישראל וגרמניה). בגדול נראה שהעסקה לא משתלמת. ג. אלא שכאן הגרמנים ראו לנכון להיטיב עם אנשים שיצא להם לעבוד עבור פירמות גרמניות (למשל במהלך מלחמת העולם) ומעסיקיהם העבירו או היו אמורים להעביר את הפרמיות שלהם לביטוח הסוציאלי הגרמני. לדעתי, בצורה כזו קטן מאד גודל התפ"ר, עד למצב שהעסקה יכולה להיות כדאית. זוהי הסיבה שרוב (ואולי כל) הזכאים הם פליטי שואה ויורשיהם בצורה כזו או אחרת. ד. הדרך הטובה ביותר לטפל בנושא היתה שהביטוח הלאומי הישראלי (או מוסד ממשלתי אחר) יקח לידיו את הטיפול בנושא בצורה מאורגנת, יסייע לזכאים בהלוואות לגייס את הסכום הנדרש לתפ"ר ויגבה החזרים+עמלה סבירה מן הגמלאות. לרוע המזל, כפי שיספר לך כל חסיד שו"ח, מוסדות ממשלתיים הם מסורבלים ובטלנים מדי עבור דברים כאלו. מוסד כמו ביטוח לאומי מעדיף לעסוק בחלוקת כסף מאשר בהשקעות וגיוס הון השד יודע מאיפה. ה. מי שעלה על הבוננזה הזו היה עוה"ד ישראל פרי. הוא מצא את הדרך הפינאנסית לממן את ההלוואות לזכאים, בצורה כזו שתשלומי הקצבאות גם יחזירו את ההלוואה, גם יאפשרו רווח שמן למלווה וגם ישאירו תשלום חודשי כלשהו לזכאי. ו. המנגנון של פרי היה בבחינת מציאה של ממש עבור אלפי לקוחותיו. בסופו של דבר הם קבלו תשלום חודשי משמעותי (בעיקר בגלל חוזקו של המרק הגרמני) בלא שנדרשו לשלם אגורה מכספם. ז. עד כאן הכל כשר. אלא שתאוות הבצע של עוה"ד פרי קלקלה את השורה. הוא התעשר בצורה מנקרת עיניים מכל התיווך הזה, כך שהיה ברור לכל מוח לא משפטי שיחס החלוקה בינו לבין לקוחותיו אינו סביר ("בית דירות בניו יורק בכיכר קולומבוס המשקיף על הסנטרל פארק. בית בלונדון בשכונת מייפר היוקרתית. נוסף לפנטהאוז במגדלי אקירוב קנה פרי בית בשכונת ימין משה בירושלים, המשקיף אל חומות העיר העתיקה ומגדל דוד. הבית הדרמטי למראה, בתכנונו של האדריכל רם כרמי, ... שוויו של הבית, ... מוערך בקרוב לשלושה מיליון דולר. פרי לא התגורר בבית המרשים אפילו יום אחד). בנקודה זו צריך להזכיר שהגרמנים ניסו להגן על הזכאים (ועל עצמם) בכך שקבעו שלפחות שליש מן הקצבה צריך לעבור ישירות לחשבונו הפרטי של הזכאי. כלומר נראה שמלכתחילה הזכאים קיבלו בערך שליש מן הקצבה. ח. אלא שעוה"ד פרי לא הסתפק בכך. הוא עקף את ההגנה הגרמנית באמצעות גבייה ישירה מלקוחותיו, שלא התנגדו יותר מדי ובלבד שנותרו עם סכום כלשהו. יתר על כן פרי לא הסתפק בעמלת המתווך, אלא היה למעשה בעלים בחברות (BGA, BGF וכיוב') שהלוו את הכסף לזכאים, כך שגם רווחים מהחזרי ההלוואות הלכו לכיסו. וכדי להוסיף חטא על הפשע, הוא גבה מן הזכאים תשלום עבור חברת ביטוח (למקרה שיפטרו מן העולם לפני שיספיקו להחזיר את ההלוואות). מיותר לציין שגם חברת הביטוח היתה בבעלותו. ט. לאורך כל התקופה (עשרות בשנים) הסתיר פרי את עובדת היותו בעלים הן בחברות שהלוו את התפ"ר לזכאים והן בחברת הביטוח שכפה על לקוחותיו. הוא הטעה ושיקר לכל המוסדות שתפקידם היה לבקר את עסקיו, ניסה לשחד לטובתו עדי הגנה ואיים על מי שכתבו או פעלו נגדו. (הפרטים בפסה"ד של א. לוי). י. לאורך כל התקופה הזו טענה יפה גולן (עו"ד גם היא כמדומני) שפרי עושק את לקוחותיו. יפה גולן היתה מנהלת מסוג כלשהו בארגונו של פרי. כשיחסיהם העסקיים עלו על שרטון (מסיבות המתוארות באופן שונה ע"י פרי וגולן), היא פרשה מחברתו והחלה להתחרות בו. היא אפשרה ללקוחותיה לממש את זכויותיהם בביטוח הסוציאלי הגרמני בתנאים שהיו ע"פ טענתה טובים בהרבה מתנאיו של פרי. במשך כל התקופה הזאת היא פנתה ללקוחותיו של פרי וטענה באוזניהם שפרי עושק אותם ושיכלו לממש את זכויותיהם בתנאים עדיפים בהרבה משלו. יא. בנקודה זו נכנסו לתמונה כנראה עיתונאים והפרקליטות והוחל בחקירת עסקיו של פרי. תהליך זה שארך שנים רבות (מתוכם ע"פ טענת גיא 8 שנים בבתי המשפט) הגיע לסיומו בפסה"ד המלומד והמפורט של ה"ה א. לוי בערעור של פרי לעליון. פסה"ד מלמד שיפה גולן צדקה בטענותיה (ולא חשוב מה היו מניעיה) ומפרט את פרטי עבירותיו ונכליו של פרי (שאת חלקם גם עוה"ד שלו לא מכחישים). יב. הדבר המרגיז ביותר בכל הפרשה היא שגם לאחר שכל מסע הייסורים הזה הסתיים (אני מניח שחלק גדול מלקוחותיו נפטר כבר ואיש מלקוחותיו לא זכה עד עתה בפיצוי כלשהו מכספו של פרי), מנסים פרי ושותפיו לטעון שהשופטים לא הבינו וטעו, ויש מומחים גדולים מהם (סבר פלוצקר) הסוברים שפרי לא גנב או שעונשו מופרז. יג. בעניין זה אזכיר את רשימת עוה"ד של מר פרי: עו"ד זכרוני אמנון, פרופ' מרדכי קרמניצר, עו"ד דר' יעקב וינרוט; עו"ד מיכאל קירש; עו"ד פרופ' עמרי ידלין; עו"ד דנה שטיר-כהן-פור; עו"ד ישראל וולנרמן; עו"ד אלירן בקל. אם כל הסוללה הזו במשך כל העשור האחרון, לא השכילה להביא לביה"מ את העדים המומחים שהיו אמורים לזכותו, אני מציע לעוה"ד פרי ולידידיו לתבוע אותם לדין ולהניח לכולנו לשכוח מכל העסק הבזוי הזה עם סבר פלוצקר ובלעדיו. |
|
||||
|
||||
תפ''ר - צ''ל תשלומי פרמיה רטרואקטיביים. |
|
||||
|
||||
בתור אחד שאינו ''בקיא ביותר'' בניתה מגדל סעיפים בלי בסיס |
|
||||
|
||||
נכון, ממש גמל פורח באוויר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
וואו. מעניין איפה היו כל העיתונאים האלה בזמן שמשפט התנהל. חוכמה גדולה לבוא לאחר מעשה ולהעביר ביקורת... |
|
||||
|
||||
אני באמת לא קשור למר פרי, אבל אני חושב שגיא דווקא מציג את העניין בצורה הוגנת למדי, והרבה מאלו שטרחו להתעמק בנושא מעבר לפופוליזם התקשורתי חושבים ככה. לפרי הגיע עונש, אבל יש סיבות לחשוב שעונשו מוגזם. כל תיאורי העושר האגדי של פרי לא משנים כלום. הוא אדם שנטל יוזמה, לקח סיכונים לא פשוטים, והצליח גם להעשיר את עצמו, וגם לאפשר לניצולי שואה ואחרים להינות מכספי פנסיה, שבלעדיו כנראה לא היו מגיעים אליהם. מגיע לו להיות עשיר, כמו שמגיע לכל ממציא או בעל יוזמה. עם זאת, למען האיזון, אי אפשר להתעלם משלושה דברים 1) פרי רימה את הניצולים ואת ועדות הכנסת לגבי בעלותו על החברות. לא בהכרח הוא הרוויח מכך כסף, אולי הוא באמת רק רצה לחסוך הסתבכויות עם חוקי המט"ח, אבל אין ספק שהוא רימה, ובכך הקשה משמעותית על הלקוחות להתמקח איתו. יכול להיות שהתעריפים של הביטוח שסיפק היו עדיין הוגנים (וכך באמת קבע בית הדין לחוזים אחידים), ובכל אופן זו בעיה. זה דומה בעיניי לבעל חברה שמסתיר מהבורסה מידע מהותי, וטוען שלא גרם נזק, כי גם ככה מחיר המניה היה הוגן. קשה לקבל זאת, השוק החופשי הוא שאמור לקבוע מחירים, ואין שוק חופשי כשיש הסתרת מידע. 2) פרי גבה מהפונים אליו דמי עמלת תיווך בסכום גדול, כאילו כדי לייצג אותם מול חברות ביטוח והלוואה, אף על פי שהתיווך שעשה היה בעיקר בינו לבין עצמו (החברות שסיפקו את הביטוח והיו שייכות לו). 3) חלק ניכר מהעונש שפרי קיבל אינו על הגניבה, אלא על שיבוש הליכי משפט. |
|
||||
|
||||
מסכים עם רוב הדברים שלך יש לי רק כמה הערות לגבי הסעיפים שציינת 1) אתה משתמש בטרמינולוגיה שהצליחה התקשורת להחדיר חזק- "רימה את הניצולים" כידוע חלק גדול מהלקוחות אינם ניצולים ואין להם שום קשר לשואה או לגרמניה. אני מכיר אישית יוצאי עדות מזרח שמעולם לא ביקרו אפילו באירופה שנרשמו לתכנית ונהנים היום מפנסיה חודשית. כמו כן, לא רק שנקבע ע"י בית הדין לחוזים אחידים ומומחים מתחום הביטוח שתנאי הביטוח שניתנו היו הוגנים ואף טובים ההלוואות שסודרו ע"י פרי היו נמוכות באחוזים רבים מתעריפי השוק בארץ באותה תקופה. 2) העמלות שנגבו היו גם עבור ייצוג מול הביטוח הלאומי הגרמנית והבירוקרטיה הגמנית. ולמרות שהסתבר שפרי הוא הנהנה הסופי בחברות המלוות והמבטחות. ניכר כי הוא השקיע משאבים ומאמצים גדולים תוך לקיחת סיכונים אישיים אדירים בהשגתם בתנאים טובים להלוואות עבור הלקוחות באמצעות בנקים זרים (בעיקר בקנדה כנראה). על כך נראה לי הוגן בהחלט לגבות שכר טרחה משמעותי - כמובן שזה אינו מצדיק את העובדה שכל האינפורמציה הוסתרה. 3) אכן כמעט חצי מעונש המאסר שנגזר במחוזי היה עבור סעיף שיבוש הליכי משפט- אך זה, אם תתעמק, נסמך בלעדית על עדותו של עו"ד גרמני שעושה רושם מאד מפוקפק אשר קיבל כנראה מעמד של עד מדינה ע"י הפרקליטות במשפט- נגד אותו עו"ד מתנהלים תיקים לא פשוטים בשוויץ ובגרמניה באשמות שונות. בעיני נראה מאד מופרח להכריע בסעיף כזה חמור עם כאלה השלכות עונשיות רק על בסיס כזה. |
|
||||
|
||||
מקבל את הערותיך, ועם זאת אי אפשר להוציא את פרי חלק כישבנו של תינוק. הבן אדם ניהל קמפיין אגרסיבי של הפחדה נגד מי שהעז לטעון שהוא הבעלים של החברות המדוברות. רק בדיעבד בלית ברירה הודה בשקריו. |
|
||||
|
||||
זה לא מדויק, את הקמפיין האגרסיבי הוא ניהל בעיקר מול המפירים ומסיתיהם ולוא דווקא בנושא החברות. אך אין ספק שהוא הסתיר ושיקר בנחישות בין השאר בבתי משפט בעניין זה. לדעתי זו אחת הסיבות שהחמירו איתו כל כך. עם זאת, לא נראה לי שהמניע שלו היה להסתיר מהלקוחות (שכן הוא באמת הציע להם תנאים טובים מאד באמצעות אותן חברות) אלא מתוך חששו שאם יתגלה לשלטונות שהוא עובר על עברות מט''ח בזמנו, הם יסגרו לו את כל האופרציה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |