 |
זה טיפה אוף-טופיק, אבל תרשה לי קצת להסכים וקצת לא.
שוק יכול לתפקד כמעין מוסד חברתי, באותה מידה שהביטוח הלאומי, למשל, הוא מוסד חברתי. העבודות של הכלכלן האוסטרי פרידריך האייק, למשל, דיברו על התפקיד החיובי ששוק יכול למלא: הוא מכנס יחד, באופן אמיתי (למשל בשוק הכרמל) או באופן וירטואלי - כמו בשווקים הפיננסיים - הרבה אנשים שלכל אחד מהם יש ידע חלקי מסוים על העולם, והוא מאפשר להם, דרך תהליך המסחר, לברוא משהו שהוא יצירה קולקטיבית שנקראת "מחיר השוק", שאמור לשקף - כשהשוק פועל כהלכה - את מיטב האינפורמציה האפשרית על הסחורה שבה מדובר.
למשל, בשוק התירס הגלובלי יש סוחרים רבים שכל אחד מהם אולי יודע משהו על תחזית מזג האויר לשנה הבאה באזור מגוריו, או שיש לו מודל אקלימי-חקלאי משלו לחיזוי יבולי התירס, ולכל אחד יש מודלים שונים לחיזוי תצרוכת התירס העתידית, וכל זה בנוסף למגדלי וצרכני התירס עצמם, שגם הם חלק מהשוק. מתוך כל הבלגן הזה היינו רוצים שיווצר מצב שבו מחיר התירס ישקף את התחזית הטובה ביותר האפשרית של מצב התירס בעתיד - מה אפשר יהיה לגדל ומה ירצה העולם לצרוך - בהנתן הידע של כל המשתתפים יחד. זה צריך להיות כאילו הושבנו את כולם בחדר אחד ואיכשהו, כבמטה קסם, איתרנו את בעלי המידע הטוב ביותר, את המומחים הכי רציניים, נתנו להם להגיע להסכמה ופרסמנו אותה - בצורת מחיר.
היופי ברעיון הזה הוא שאין צורך שמישהו מהמשתתפים יהיה אלטרואיסט וירצה לבזבז מזמנו לטובת ניפוק תחזיות שישרתו את הכלל. כל אחד רשאי לפעול ממניעים אגואיסטיים, של תאוות בצע - אבל אם השוק בנוי נכון, אזי המרוויחים הגדולים הם גם הידענים הגדולים, או החזאים המוכשרים, שראו את הנולד לפני כולם. בעיני יש דווקא קסם מסוים בהפרדה הזו, בין האגואיזם ברמת הפרט לבין השירות החברתי שהמוסד הזה עשוי להעניק לכלל החברה, כשהוא פועל היטב (ועדיין איש אינו יודע לומר מה התנאים לכך, מפני שזה מחייב מחקר סוציולוגי ואנתרופולוגי של השווקים הפיננסיים - משהו שנמצא עדיין בחיתוליו).
לכן אני לא חולק עליך שכלכלה ופוליטיקה קשורות זו בזו, אבל גם אינני מסכים שתאוות בצע היא בהכרח שלילית. כבר לפני כמעט שבעים שנה הציע לנו קרל פופר לשפר אט אט את המוסדות החברתיים שלנו, כדי שימלאו את תפקידם הבסיסי, שהוא הפחתת הסבל האנושי. גם השוק צריך לעבור תהליך כזה, ודי מדהים (לפחות אותי) שכמעט לא נחקרו התנאים (הסוציולוגיים) שמאפשרים יעילות בפעולה של שוק. זה קצת כפי שהדמוקרטיה שופרה בשלבים, במהלך מאות שנים, כשבכל פעם מוסיפים חוק חדש או מבצעים רפורמה כי מגלים שמשהו לא עבד כראוי. מה שלא הצליחו לעשות - וזו נקודת מפתח - הוא לשנות את עצם רדיפת הכוח של הפוליטיקאים. איכשהו בנו מערכת שמנסה לרתום את התכונה הזו, שהיא אולי מכוערת ברמת הפרט, באופן שישרת את טובת הכלל, וזה המסר שלי גם בעניין השווקים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש