בתשובה לאיציק ש., 02/02/09 17:39
המיתון ואנחנו 503216
זה טיפה אוף-טופיק, אבל תרשה לי קצת להסכים וקצת לא.

שוק יכול לתפקד כמעין מוסד חברתי, באותה מידה שהביטוח הלאומי, למשל, הוא מוסד חברתי. העבודות של הכלכלן האוסטרי פרידריך האייק, למשל, דיברו על התפקיד החיובי ששוק יכול למלא: הוא מכנס יחד, באופן אמיתי (למשל בשוק הכרמל) או באופן וירטואלי - כמו בשווקים הפיננסיים - הרבה אנשים שלכל אחד מהם יש ידע חלקי מסוים על העולם, והוא מאפשר להם, דרך תהליך המסחר, לברוא משהו שהוא יצירה קולקטיבית שנקראת "מחיר השוק", שאמור לשקף - כשהשוק פועל כהלכה - את מיטב האינפורמציה האפשרית על הסחורה שבה מדובר.

למשל, בשוק התירס הגלובלי יש סוחרים רבים שכל אחד מהם אולי יודע משהו על תחזית מזג האויר לשנה הבאה באזור מגוריו, או שיש לו מודל אקלימי-חקלאי משלו לחיזוי יבולי התירס, ולכל אחד יש מודלים שונים לחיזוי תצרוכת התירס העתידית, וכל זה בנוסף למגדלי וצרכני התירס עצמם, שגם הם חלק מהשוק. מתוך כל הבלגן הזה היינו רוצים שיווצר מצב שבו מחיר התירס ישקף את התחזית הטובה ביותר האפשרית של מצב התירס בעתיד - מה אפשר יהיה לגדל ומה ירצה העולם לצרוך - בהנתן הידע של כל המשתתפים יחד. זה צריך להיות כאילו הושבנו את כולם בחדר אחד ואיכשהו, כבמטה קסם, איתרנו את בעלי המידע הטוב ביותר, את המומחים הכי רציניים, נתנו להם להגיע להסכמה ופרסמנו אותה - בצורת מחיר.

היופי ברעיון הזה הוא שאין צורך שמישהו מהמשתתפים יהיה אלטרואיסט וירצה לבזבז מזמנו לטובת ניפוק תחזיות שישרתו את הכלל. כל אחד רשאי לפעול ממניעים אגואיסטיים, של תאוות בצע - אבל אם השוק בנוי נכון, אזי המרוויחים הגדולים הם גם הידענים הגדולים, או החזאים המוכשרים, שראו את הנולד לפני כולם. בעיני יש דווקא קסם מסוים בהפרדה הזו, בין האגואיזם ברמת הפרט לבין השירות החברתי שהמוסד הזה עשוי להעניק לכלל החברה, כשהוא פועל היטב (ועדיין איש אינו יודע לומר מה התנאים לכך, מפני שזה מחייב מחקר סוציולוגי ואנתרופולוגי של השווקים הפיננסיים - משהו שנמצא עדיין בחיתוליו).

לכן אני לא חולק עליך שכלכלה ופוליטיקה קשורות זו בזו, אבל גם אינני מסכים שתאוות בצע היא בהכרח שלילית. כבר לפני כמעט שבעים שנה הציע לנו קרל פופר לשפר אט אט את המוסדות החברתיים שלנו, כדי שימלאו את תפקידם הבסיסי, שהוא הפחתת הסבל האנושי. גם השוק צריך לעבור תהליך כזה, ודי מדהים (לפחות אותי) שכמעט לא נחקרו התנאים (הסוציולוגיים) שמאפשרים יעילות בפעולה של שוק. זה קצת כפי שהדמוקרטיה שופרה בשלבים, במהלך מאות שנים, כשבכל פעם מוסיפים חוק חדש או מבצעים רפורמה כי מגלים שמשהו לא עבד כראוי. מה שלא הצליחו לעשות - וזו נקודת מפתח - הוא לשנות את עצם רדיפת הכוח של הפוליטיקאים. איכשהו בנו מערכת שמנסה לרתום את התכונה הזו, שהיא אולי מכוערת ברמת הפרט, באופן שישרת את טובת הכלל, וזה המסר שלי גם בעניין השווקים.
המיתון ואנחנו 503221
מה שאתה כנראה חולק עלי הוא שלדעתי רדיפת הכוח איננה רק עיסוק של פוליטיקאים אלא גם של בעלי הון שקשורים ומעורבים אלו באלו. אני מסכים איתך שהשוק מכנס את הפעילויות ויכול לווסת אותן. אתה והאייק מדברים על השוק של אדם סמית; שוק שיש בו הרבה יצרנים/סוחרים פחות או יותר אלמוניים זה לזה בלי שיהיו כמה בגודל שישפיע על השוק מעצם גודלם; בלי שיהיו כמה בגודל שיעניק להם עצמה פוליטית.
(אני רק הערה) 503273
סילחו לי על הערת האוף טופיק, אני מיד הולך...

הדבר שהכי הדהים ומדהים אותי בתאורים האלה של החברה ושל מערכות כלכליות הוא שבטבע האנושי כמו בטבע האנושי כל הנהרות זורמים אל הים. Resistance is futile.

כלאמר, בין אם חברה בוחרת באידיאלים של טובת הכלל ושירות הקולקטיב ובין אם החברה תבחר באידיאלים של אגואיזם, אינדיבידואליזם, דאגה לעצמך ולביתך, רדיפת כוח ואולי אף תאוות בצע, בכל מקרה מה שנבנה מכך (בין אם בהינדוס בכוון ובין אם באופן טבעי ללא יד מכוונת) זה מערכות קולקטיביסטיות שהפרט בהן הוא בסה"כ בורג. נראה לי שלתרבות הקורפרטיבית ולחברה הקולטיביסטית יש יותר מאפיינים משותפים מאשר שהמצדדים והמתנגדים לריכוזיות מוכנים להודות.
(אני רק הערה) 503274
הינדוס בכוון => הינדוס מכוון. (אני מצונן היום)
(אני רק הערה) 503352
בקיצור, הינדוס אצלך זה סוג של הינדואיסם?
(אני רק הערה) 503280
אתה לא חושב שהמצב קצת שונה, ובעצם כל התיאורים הללו הם ניסיון (נואש, לפעמים) *להראות* שכל הנהרות זורמים אל הים?
האמת היא שיש הבדלים אמיתיים בין סוגים של חברות ושיטות כלכליות. האמת היא שהמציאות לא מסכימה לעבוד לפי השיטות הפשטניות שמציעים לה. וההוגים למיניהם, יהיו אלו קומוניסטים אדומי שיניים או קפיטליסטיים עם סיגר עבה, תמיד ניתלים בטווח הארוך בניסיון להיוושע מחוסר השליטה המוכח שלהם במציאות.

וגם בנוגע לזה שהפרט הוא בסה"כ בורג - לתרבויות יש מאפיינים משותפים. אבל כל זמן שהפרט יכול לשנות את התרבות, קשה לי לראות בו בורג.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים