|
||||
|
||||
עשרה עמירי פרץ לא יכילו את טיפשותו של ברק אחד. האיש הזה שהפך את צה"ל מצבא שמטרתו לעשות מלחמות, לצבא שמטרתו לעשות שרירים ושלום, אוחז בחוזקה בקונצפט שלו – שיטת המכה וההבנות, ואינו מרפה ממנו למרות שהשיטה נכשלת פעם אחר פעם. מבחינה זו הוא דומה למאמינים אחרים באמונות הבל, שהעובדות לא יכולות לערער דבר באמונתם. עכשיו הגענו לאחד השיאים שלו: "לא נצא עכשיו לעוד מבצע", הוא מספר לנו ולחמס. "החמס הוא ארגון הלום והמום שאוסף את השברים. הוא רוצה מאד שקט" הפעם הוא לא מנסה להיות מסתורי כמו בפעמים אחרות, שגם בהן הוא שקוף כלוח זכוכית. הוא מתכוון לכל מילה. "החמס רוצה מאד שקט", ואנחנו ניתן לו שקט גם אם ימשיך להפגיז את הישובים שלנו. כי מה זה חשוב אם הישובים מופגזים ? העיקר שהקונצפט, שהוא עצמו אביו מולידו, לא יתערער. והחמס יודע שהוא יקבל שקט גם ימשיך להשבית את חיי התושבים בדרום מדינת ישראל. ברק הבטיח לו שקט, והחמס יודע שברק לא ישקר. |
|
||||
|
||||
לא יודעת מה אתה רוצה מברק. ההכשרה שלו היא במתמטיקה ובהתאם צורת חשיבתו: בעופרת יצוקה הוכחנו שנחנו מנצחים את החמאס: גם הרגנו הרבה פלסטינים וגם היו לפחות יומיים שקט לאחר המלחמה. עכשיו, אם ניתן לחמאס להשתקם, נוכל לחזור לנקודת ההתחלה שבה ניצחנו, ואז יהיה הזמן לצאת לעופרת יצוקה 2 ולנחול ניצחון מזהיר נוסף. מה לא ברור כאן? |
|
||||
|
||||
שלא כפעם הקודמת, הפעם תפשתי. יש לי עתיד. ועל מתמטיקאים מספרים דווקא בדיחות אחרות, בגלל מאפיינים אחרים. ברק הוא כנראה מתמטיקאי כמו שהוא מצביא. |
|
||||
|
||||
אתה בטח גם מודע לעובדה שהאלמונית מעליך מתנגדת לברק מהסיבה ההפוכה לזאת שלך: אתה טוען שהוא לא עשה מספיק, היא טוענת שהוא עשה יותר מדי. אם הייתי ברק הייתי מרגיש די נוח להיות אי שם ביניכם. |
|
||||
|
||||
ביקורתי כלפי ברק, באופן כללי, אינה קשורה כלל בנושאים כמותיים. במקרה הפרטי הזה הביקורת העיקרית שלי הייתה על קשקשנותו המזיקה. |
|
||||
|
||||
הביקורת שלי על ברק גם היא איננה כמותית: הוא לא עשה יותר מדי - הוא פשוט לא עשה שום דבר נכון ולא השיג כלום, הטילי עדיין משוגרים אל עוטף עזה והוא מכריז על ניצחון. ואין לי אפילו מושג אם עכשיו, כשהוא מודיע שלא יצא לעוד "מבצע" בעזה אין כוונתו לצאת למבצע כזה בהפתעה כפי שעשה בפעם הקודמת (אם כי עקרון ההפתעה היה היחיד הנכון במעשיו). |
|
||||
|
||||
בעניין כוונותיו של ברק איני מסכים עמך. הוא כבר עשה, והוא כבר "הצליח", והחמס מסכן נורא, ואין לו שום כוונה להצליח שוב. כמה פעמים הוא צריך להצליח ? בעניין זה אין לי ספק שפיו ולבו שווים, ובקרתי דווקא את גילוי הלב הרחב שלו שאינו במקומו, משום שהוא משדר לחמס שהוא יכול לפגוע בנו כרצונו מבלי שנגיב בצורה משמעותית. בעניין המבצע שלא פתר את הבעייה אלא כפי הנראה החמיר אותה, בכך אני מסכים אתך. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג לגבי כוונותיו, אני פשוט לא יכולה לשער מהן. |
|
||||
|
||||
ומה אוכל, לדעתך, להסיק מתשובתו? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |