בתשובה לניר, 01/02/09 0:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תוכנה היא לרוב משהו שמוציאים כסף על פיתוחו. לכן טבעי שתוכניתנים יחשבו על איך לפתח תוכנה יותר בזול. פיתוח תוכנה כתוכנה חופשית מסלק הרבה מכשולים מיותרים ולכן הוא יותר זול בסופו של דבר. הרעיון היפה של רשיון ה־GPL (ורשיונות copyleft דומים) הוא שהוא יצר אינטרס לטווח הקצר שאפשר לתוכנה חופשית להגיע ל"מסה קריטית" כדי שהיא תהיה שימושית עבור מספיק אנשים. וחשוב לציין בהקשר הזה גם את הופעת האינטרנט, אשר הפכה בפועל את עלות הפצת התוכנה לשולית ופישטה אותה מאוד. ההבדל העיקרי בין תוכנה חופשית למידע חופשי הוא ביחס לעבודה נוספת. תוכנה חופשית מוזילה את עלות יצירת תוכנה חדשה. תוכן חופשי (ברוב המקרים) לא מוזיל. ויקיפדיה היא דוגמה קיצונית למדי, וגם שם לקח לה המון זמן להגיע לגודל הדרוש כדי שגופים יעדיפו לתרום לה במקום לפתח משהו משלהם (כדי לראות את שתי האפשרויות: השוו את ה"אנציקלופדיות" של ynet ושל ואללה) מכיוון שהיתרון הזה אינו משמעותי במיוחד, הרבה מה"תוכן החופשי" באינטרנט הוא למעשה ברשיון שמונע שימוש מסחרי. דוגמה קנטרנית: האתר של התנועה הירוקה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רוב התוכנה החופשית לא נכתב עבור כסף, אלא על ידי מתכנתים שלא לשם רווח. מצחיק שאתה מציין את האינטרס של פיתוח זול יותר בתור המוטיבציה העיקרית לקוד פתוח. יש עוד לא מעט אחרים - בטיחות, קומפטביליות, איכות. היכולת של כל אחד להסתכל על הקוד. דווקא הסיבה של פיתוח עתידי זול היא אחד המוטיבים המרכזיים במאמר - שאמנות וזכויות יוצרים מונעים ומייקרים פיתוח של אמנות חדשה. אולי, כמו קוד ה GPL על תוכנות המחשב, הגיע הזמן לקוד GPL על אמנות. אבל איזה אמן יסכים לא להרוויח מהאמנות בה השקיע זמן רב? טוב, יש הרבה מתכנתים שעשו זאת. אבל יכול להיות שאמנים אנוכיים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בדיוק בטוח איך אתה מודד את הכמות. לפי מספר התוכנות או לפי כמות הקוד? מן המפורסמות היא1 שעיקר התוכנה החופשית נכתבת כיום ע"י גופים מסחריים. (יש המון תוכנות קטנות, אולם סביר להניח ששחוק ה־80/20 או משהו דומה תקף גם כאן ועיקר הקוד שייך למספר יותר קטן של פרוייקטים גדולים) יש משהו מקביל ל־GPL על אומנות: רשיון CC-by-sa . 1 כלומר: אני מתעצל לחפש כרגע רפרנס. אבל בינינו: אתה לא סומך עלי? ;-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון של הדוגמה שהבאתי לתוכן חופשי: ויקיפדיה היא אולי תוכן חופשי, אולם גם אצלה יש משמעות ניכרת לצבירה. הוספת הערך ה־50,000 באנציקלופדיה קלה בהרבה מהוספת הערך החמישי. לכן גם כאן יש אינטרס לגופים חיצוניים להשתמש בתוכן החופשי. וגם כאן לא משתלם להחזיק עותק פרטי עם תיקונים, מכיוון שעלות מיזוג התיקונים גבוהה. ואכן יש עוד כמה מאגרי מידע "חופשיים" (במובן זה שאין מגבלות שימוש ושכל אחד יכול ליצור לעצמו עותק של המאגר). כמה דוגמאות אחרות: מבין כל המאגרים שהזכרתי רק openclipart אינו משתמש ברשיון copyleft (או משהו שקול). freedb פותח ע"י אנשים שחוו חטיפה של המאגר שהם יצרו (CDDB) ולכן הוא מתוכנן בצורה מבוזרת מספיק כנגד "חטיפה" ע"י גורם יחיד. מאמר טכני במקצת על OpenStreetmaps בהקשר לזכויות יוצרים. ה"פרטים" שבמאגר שלהם אינם מספיק משמעותיים כדי שזכויות יוצרים יגנו עליהם. (אני לא מוצא המשך לזה בחיפוש זריז כרגע) ודוגמה גרועה במיוחד לחטיפתו של מאגר מידע ע"י מפעיליו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממשלה שיחררה מאגר מידע (שימשיך להתעדכן) על מסלולי תחבורה ציבורית בארץ: (אזהרה: המאגר הוא קובץ Zip ענק של 50MB) הרישיון של הנתונים הללו לא לגמרי ברור לי מתנאי השימוש ששם. יונתן קלינגר טוען בדיון על כך שמכיוון שמדובר על סתם אוסף של נתונים, חוקי זכויות היוצרים לא חילם עליהם: בינתיים ירון שהרבני מיהר לתרגם את OpenTripPlanner (שאלה: trip בעברית: מסלול או מסע?) ויהודה בר-ניר מיזג את הנתונים עם נתונים מ-OpenStreetMap כדי לקבל שירות לתכנון נסיעה בתחבורה ציבורית (ניסיוני, בינתיים). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |