 |
אז אתה לא מבין נכון. מה שאמרתי זה שלמדינה יש שיקולים נוספים מעבר לשיקול האנוכי שלי לשמור על חיי ועל חיי היקרים לי.
המדינה למשל יכולה לשקול את הדרדרות יחסיה עם שאר מדינות העולם עד כדי פגיעה מהותית בביטחונה (למשל, אמברגו נשק מצד ארה"ב בעקבות שימוש בנשק מתוצרתה שיגרום לאלפי הרוגים) או תגובה של מוסלמים בעולם נגד בתי כנסת בעקבות פגיעה במסגדים. שיקולים כאלה אין לחייל או לאזרח שיורים עליו משכונת מגורים או ממסגד ושרוצה להשיב באש אל מקורות הירי בלי להביא בחשבון את תוצאותיה ארוכות הטווח של הפגיעה בסביבתו של מקור הירי.
בהחלט יתכן, שמבחינת המדינה, המחיר שהיא תשלם בעקבות פגיעה בילדיו של הצד השני הוא גבוה מדי ועדיף למדינה לאפשר (או להסתכן ב) פגיעה באזרחים שלה. סביר גם שהאזרח הנפגע יחשוב אחרת.
מהבחינה המוסרית, חיי וחיי משפחתי הם לפני כל דבר אחר. אחריהם באים חייהם של הבלתי מעורבים (אני לא רוצה לדרג את חיי השכן שלי מול חיי השכן של הטרוריסט ולצורך העניין שניהם בלתי מעורבים) שנקלעו שלא בטובתם לסיפור וחסרי ערך לחלוטין הם חייו של המנסה לפגוע בי. לטעמי זה בדיוק צריך להיות סולם הערך של המדינה: אזרחי המדינה > בלתי מעורבים > האויב. אבל צריך לזכור שיתכן שבטווח הארוך, פגיעה בבלתי מעורבים תגרור פגיעה קשה יותר באזרחי המדינה מאשר הפגיעה שתגרם להם מהמנעות מפגיעה בבלתי מעורבים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש