|
עלות הליטגציה היא עיקר הבעיה בכל תחום בו הצדדים אינם שקולים, וזאת בעיה אינהרנטית של מערכת המשפט המודרנית. גם במקרה של תביעת פטנטים, חברה גדולה יכולה לבזבז עשרות מיליוני דולרים שלחברה קטנה אין. לכן במקרה שהחוק הגיוני אבל הפרקטיקה מנוצלת לטובת צד מסויים בניגוד לכוונת החוק, על החוק להיות יותר ברור. על הפתרונות המוצעים תאלץ להמתין ולקרוא בחלק ב' של המאמר.
המחשבה שהמדינה צריכה לתבוע בשם הציבור את חברות המדיה, בנסיון להביא לתקדים משפטי מסויים, היא מעניינת אך מעט נאיווית. ראשית כל, הגישה הליברלית תומכת במינימום התערבות של המדינה בתחומים שהם בין האדם לחברו. לכאורה למטרות כאלו קיימים מלכ"רים שמייצגים את האינטרס הציבורי. שנית, מי יקבע מה האינטרס הציבורי? זאת שאלה פוליטית, וחברות המדיה יכולות לשכנע פוליטיקאים שהאינטרס הציבורי הוא כזה או אחר, כפי שהן הצליחו לשכנע את חברי הקונגרס שהארכת תוקף זכויות יוצרים ב-20 הוא האינטרס הציבורי. שלישית, אם "המדינה" (נניח שהכוונה לגוף המחוקק) חושבת שדבר מה הוא האינטרס הציבורי, היא יכולה באמצעי הקרוי "חקיקה" לקבעו בחוק. זה אמצעי הרבה יותר בטוח, זול ופשוט ממשפט.
|
|