|
אני לא קאנטיאני. אני משתמש בשיקולים תבוניים כדי להצדיק את מעשיי, אבל אני לא משתמש ב''תבונה כשלעצמה'' כדי לעשות זאת. בין השיקולים התבוניים שאני יכול לחשוב עליהם כדי להצדיק הרג יש את ההכרח למנוע רעות גדולות יותר, את זכות ההגנה העצמית של המדינה, את ההכרח ליצור הרתעה אפקטיבית. לצערנו, אנחנו חיים בעולם שבו צריך לנהוג בהתאם לריאל-פוליטיק ולא בהתאם לכללי ממלכת התכליות. זה מתסכל ומדכא אבל אחרי השואה חלק גדול מהפילוסופיה המוסרית שקודמת לה נראית לפעמים תפלה. קאנט והנאורות חשבו שאנחנו מתקדמים במהירות לקראת שלום עולמי ונשאר לנו להתגבר על כמה מכשולים בדרך. הם לא היו אוטופיסטים מנותקים, אלא בני זמנם. אבל אני בן זמני ואני לא מאמין בזה.
ואני לא רוצה לצאת כאן רוצח ילדים. באופן כללי, נראה לי שהמבצע בעזה היה מוצדק, אבל אני לא בטוח שאני תומך בדעתי זו.
|
|