 |
בעיניי רוב מהומה על לא מאומה. מלבד התצוגה הגראפית שמושכת את העין וגם זה בסחיבת רגל, לא זיהיתי כל ערך אמנותי בגוף העלילה, בעריכה, בתוכן, במסר - כלום. הרבה פוזה ישראלית על הבאר שעוררה בי שאט נפש, כמו גם שאט הנפש שמעוררת בי הפוזה של פולמן ובן דמותו שבסרט. שוב ושוב מצאתי את עצמי שואל - אז מה רצית להגיד בזה, (ואין לזה שום דבר עם הזדהות פוליטית) מלבד כמה קלישאות נבובות כמו- "תירה..על מי? לא יודע על מי- תירה" (ממש פנינה אמיתית). הכל נראה כמו ניסיון כושל של מישהו ליצור סרט כשלבסוף הוא מתייאש ויוצר סרט כמו דוקומנטרי על הנסיונות שלו עצמו לעשות סרט, וזה מה שהייתי נותן לסרט הזה- לכל היותר סרט דוקמונטרי. ובחסד. עם כל הכבוד לפולמן הפוזאי והריקני שממש דומה לפסלון שבו הוא זכה, ולארבע שנות העבודה שלו, הרי שלדעתי כל פרק של התכנית "משפחת סימפסון" מתעלה על ואלס עם באשיר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש