בתשובה להאייל העייף, 19/01/09 17:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מעניין שלא ראיתי את זה באל ג'זירה (לפחות מהמעט שראיתי). תמיד יהיו תופעות כאלו בשוליים, אבל כשהנורמה בעולם היא שצבא כובש אונס ורוצח, קצת קישקושים של חיילים עצבניים זו תופעה לא מזיקה (קצת נזק תדמיתי שמתקזז עם קצת הרתעה). אין שום צורך להיות יותר צדיקים מהאפיפיור, כשראיתי את הצד השני מתרעם על זה שחיילים ליכלכו לו את הבית כמעט שפרצתי בצחוק. אולי הם רוצים שנחזור וננקה ? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הם בטח היו רוצים שלא נלכלך, ושאם כבר נלכלך, שזה לא יהיה בכתובות נאצה אלא ב"סתם" כתובות, וזה גם מה שאני הייתי רוצה. בכלל, הייתי רוצה שיהיה כמו פעם, בימי ילדותי הרחוקה ובארץ הזאת עצמה - שיהיו לנו עקרונות מוסריים משלנו, פיתוח כחול לבן נטו, שלא ייקבעו לפי העקרון האומר שאם בג'ונגל יש שבטים שלא רק רוצחים אלא אחר כך גם צולים ואוכלים - אז אם אנחנו "רק" נרצח, זה יהפוך אותנו לקדושים. מצחיק, אה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די עצוב לי לקרוא את דבריך. בנונשלנטיות אתה כותב דברים שלא תמיד היו נכתבים כאן בקלות כזאת. לא שלא נעשו כאן דברים זוועתיים, אבל התביישו להציג אותם כמשהו מקובל מוסרית. הבושה הזאת הגבילה אותם. אבל אולי אני פשוט הזדקנתי ואינני מתאים למקובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהקשר הזה שוב אצטט גדולים ממני,ארי שביט הצדיק לא מיזמן את הלך הרוח של "יורים ובוכים" באיזו תוכנית טלויזיה. במבט ראשון יש בגישה הזאת צביעות מסויימת,או סתירה פנימית,<כי אם אתה בוכה -אל תירה,ואם החלטת לירות אל תבכה>,אבל נדמה לי שבמציאות שלנו שמורכבת מגוונים שונים ולא בהכרח שחור ולבן,לגישה הזאת יש יתרונות,ערכיים ומעשיים. נראה שבבשנים האחרונות ובמיבצע האחרון במיוחד,החלק של הבכי<המעושה וכלפי חוץ ככל שיהיה> פשוט נמחק מהלקסיקון. הבעת צער,כנה או מזוייף,על קורבנות פלסטינים <ילדים,לא חאמסניקים> - נתפס בציבור כתמיכה באוייב.או כאקט שמחליש את הצד שלנו. מעבר לעובדה שתגובות ששמחות על מות ילדים מעוררת בי קבס ובושה,ולדעתי כל בןאדם עם לב צריך להצטער על מותם של חפים מפשע - אני חושש שאנחנו כחברה מתחילים להשתלב בג'ונגל שמקיף אותנו,וזה לא חיובי בעיני.נראה שככל שאנחנו מתעייפים ומואסים במצב אנחנו לאט אבל בטוח מאמצים התנהגויות שפעם היינו מייחסים בזלזול רק לאוייבנו.<ע"ע השחתת קוראנים ומסרים כהניסטים>.וההצדקה הלוגית לכך היא - לאוייבנו אין ערכים,אז לא נורא אם אנחנו קצת מכופפים את שלנו. ועולה השאלה אם עם שנהיה גס כלפי חוץ לא יסבול בהמשך מהגסות הזאת כלפי פנים. לכן אני חושב שארי שביט צדק ואם יש תועלת בגישה ה"יורים ובוכים" מפני שעדיפה קצת צביעות <שגם מחלחלת לצבא וגורמת לו לחדד תמצפון המוסרי שלו> על פני הפיכתנו לאיזה גרסא יהודית של צבא רוסיה בצ'צניה,עם חברה רוסית שלא מתעסקת בשאלות של מוסר או מידתיות.<ייתכן שאני טועה עובדתית בדוגמא הרוסית אבל מקווה שהכוונתי הובנה>. אנחנו אמורים להיות יותר טובים,לא? סיפרו לי שאנחנו עם סגולה..לאחרונה נראה שחלקנו קצת ויתרנו על היומרה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''...אין שום עם סגולה יש רק יחידים לא כולם טיפשים ולא כולם מודים אלה יהודים ואלה יהודים אדם נשאר אדם, אל תקרא לי עם. אותה גלות גם פה לשווא אני עובד כמה עוד גולני מול מתאבד בודד לא מאלהים, ממך אני חרד שוב אתה רוכב כשנשפך פה דם שוב אתה חושב שאתה חכם אם לא שמת לב גם אני קיים מה יש לי איתך מה יש לי איתם אדם נשאר אדם, אל תקרא לי עם...'' (ש.חנוך) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |