|
||||
|
||||
אבל אם הוא יקרא לזה אורגזמה של גמל לא יהיה לזה שום מובן לא? |
|
||||
|
||||
למה? "המשטרה הצליחה - הפעם - למנוע אורגזמה של גמל". מה לא מובן, בניגוד לנוסח המקורי? |
|
||||
|
||||
עכשיו המשטרה גם מונעת הנאה מגמלים? עד מתי? צריך לשים לב שבפעם הבאה המשטרה תהיה יותר רגישה לצורכם של הגמלים בפורקן מיני (1). 1. בדיעבד, כשאני קורא שוב את מה שכתבתי, נראה לי שניתן לחלץ מהדברים אמירה גזענית. לא לכך הייתה כוונתי. יש לי עניין בגמלים כשלעצמם ולא בשימוש בהם כאנלוגיה. |
|
||||
|
||||
בדיעבד, כשאני קורא שוב את מה שכתבת, עניינך בגמלים בהקשר למחאה הנ''ל מדאיג מעט. |
|
||||
|
||||
"המהומות לערבים כאורגזמה לגמלים" זה אמנם מצלצל בוטה, אבל קשה למצוא כאן גזענות. ואם יותר לשאול על מהות ענינך בגמלים? |
|
||||
|
||||
אפשר למצוא כאן גזענות. אתה משווה את הציבור הערבי לבהמות משא, לגמלים. אני משוכנע שאם מישהו יכנה את היהודים גמלים או חמורים מיד תקום הליגה נגד אנטישמיות או משהו כזה, תגנה, תתקומם ותבקש התנצלות. העניין שלי בגמלים הוא באקזוטיות שלהם, בהיותם חיה מדברית שאינה זקוקה להרבה, בשלוותם הרבה. חוץ מכל הדברים האלו יש להם גם מראה מצחיק, כאילו מישהו הדביק להם את הדבשת על הגב. בילדותי רכבתי על נאקה בשרשרת גמלים בנגב כשלפתע הנאקה עליה רכבתי התקוטטה עם הגמל שלפניה, יצאה מהשיירה והתחילה לרוץ. כמובן שנבהלתי. הבדווי שהיה אחראי על השיירה הצליח לעצור אותה ולהוריד אותי ממנה. את שאר הטיול עשיתי ברגל. |
|
||||
|
||||
בתור האלמוני שהעלה את עניין הגמלים כאן: בערבית קדומה "אינתיפאדה" היא אורגזמה של גמל. כך לפחות קראתי ב-88, וחשבתי שזה ידע כללי מקובל. אבל אני לא מצליח למצוא לכך הוכחות כעת. יש אטימולוג ערבי בקהל? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע ערבית אבל נדמה לי שפירוש המילה אינתיפדה בערבית היא התנערות. (וכך גם לפי ויקיפדיה אינתיפדה [ויקיפדיה]) יותר התנערות במובן של כלב רטוב המנער מים מעליו. כזכור לי השם המזלזל בכוונה הודבק להתקוממות על ידי אש"ף טוניס. |
|
||||
|
||||
זו המשמעות בערבית מודרנית. שאלתי על המקור בערבית קדומה. |
|
||||
|
||||
לערביסט, שאלה נוספת: האם יש קשר בין ג'מל (גמל) לבין ג'אמיל (יפה?), האם יש מילים נוספות הנגזרות מאותו השורש? |
|
||||
|
||||
יש את התיאוריה על הקשר בין המילים לתרבות ( היפותזת ספיר-וורף [ויקיפדיה]). היא ידועה בעיקר בגלל הדוגמה (שבויקיפדיה מטילים בה ספק) של מספר המילים הרב לשלג אצל אסקימוסים. בהקשר זה אני תוהה: מה כה יחודי באורגזמה של גמל עד שבחרו לייחד לה מילה בערבית? |
|
||||
|
||||
באופן דומה אפשר לשאול מה מיוחד כל כך בטפשות שבעברית יש לה לא מעט מילים נרדפות: אוויל, אדיוט, טמבל, כסיל, סכל, שוטה. אינתפאדה אינה, כפי שכתב פה מישהו, אורגזמה של גמל אלא התנערות. |
|
||||
|
||||
דווקא בעברית אין הרבה מילים נרדפות לטפשות, בטח שלא יחסית לשפות אחרות. לעומת זאת, לגשם... |
|
||||
|
||||
יש איילון-שנער באינטרנט! וואוו! עם מקלדת ערבית וירטואלית! וזה מה שיש להם לומר על "אנתפאצ'ה": اِنْتِفَاضَة [שורש: نفض] הִתְקוֹמְמוּת עֲמָמִית -------------------------------------------------------------------------------- ערכים הנגזרים משורשי המילים שנמצאו: نَفَضَ [שורש: نفض] בניין 1, ע' הפועל בעתיד: ـُ 1. נִעֵר מֵ(אָבָק) 2. טֵרֵף (עָלִים, פֵּרוֹת) 3. הִרְעִיד, גָּרַם לִצְמַרְמֹרֶת (קַדַּחַת) + ביטויים וצירופי מילים نَفَّضَ [שורש: نفض] בניין 2 נִעֵר מֵ(אָבָק) تَنَفَّضَ [שורש: نفض] בניין 5 1. הִתְנַעֵר 2. נִעֵר מֵעַל עַצְמוֹ (אָבָק) 3. רָעַד בִּצְמַרְמֹרֶת (קוֹדֵחַ) 4. טֹרַף (עֵץ, עָלֶה) اِنْتَفَضَ [שורש: نفض] בניין 8 1. הִתְנַעֵר 2. נִעֵר מֵעַל עַצְמוֹ (אָבָק) 3. רָעַד בִּצְמַרְמֹרֶת (קוֹדֵחַ) 4. טֹרַף (עֵץ, עָלֶה) نَافِض [שורש: نفض] حُمَّى نَافِض צורות נוספות: حُمَّى نَافِضَة קַדַּחַת מְלֻוָּה צְמַרְמֹרֶת |
|
||||
|
||||
תודה על היוזמה. |
|
||||
|
||||
כמדומני בערבית יש כמויות אדירות של מילים שקשורות לגמלים. |
|
||||
|
||||
מי שזכה לכבוד הוא החמור, ער בארמית. ער אבר מין בערבית ובעברית עתיקה, עיר - חמור צעיר בעברית בת ימינו. |
|
||||
|
||||
גמלים וחמורים זה ממש לא אותו דבר. השוואה לגמל לא נראית לי מעליבה: כפי שאמרת, הם אקזוטיים ושלווים. והאמת היא שהם נראים לי בעיקר כמו זקני השבט החכמים. חוצמזה הזואולוגים טועים לדעתי כשהם רואים בהם בהמות. כשאומרים על מישהו "בהמה" ודאי אין בזה השוואה לגמל! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |