בתשובה לGod eat God, 28/12/01 18:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חושב שתגובתך משקפת תמימות במידה שעדיין לא נתקלתי בה באייל, ואנו חוזרים שוב לסיפור על העולם המדויק והבלתי מדויק שעליהם אני מרבה לדבר. כדי להסביר את דעתי אביא סיפורים על שני פסקי דין. הראשון בעניין איסור תנועה בכביש בר אילן. ישבו תשעה שופטי בית המשפט העליון. שמונה מהם חילונים ואחד, השופט טל, דתי. שמונה השופטים החילונים פסקו נגד תושבי המקום הדתיים והשופט הדתי פסק לטובתם. איך זה ייתכן ? האין כולם שופטים לפי אותו חוק ? המקרה השני תמוה עוד יותר, והוא דווקא אינו קשור בדת או פוליטיקה, ואפשר, לכן, לבחון אותו בצורה ניטרלית בלי להתעצבן. אני מתכוון למקרה הביציות. ישבו שבעה שופטי בית המשפט העליון ופסקו *פה אחד* לטובת הגבר. היה דיון נוסף. ישבו הפעם תשעה שופטים ופסקו *פה אחד* לטובת האישה. איך זה ייתכן ? ההייתה בידי הצוות הראשון גרסה משובשת של החוק ? הדבר הכי מעניין שמדגים כל כך יפה את כוונתי הוא פסקה שנכתבה בידי השופט טירקל, שישב בצוות השני, ומאד מצאה חן בעיני, משום שחשפה את לב העניין, מבלי להסתתר אחרי מלים גבוהות (ובמלים גבוהות המשפטנים הם אשפים). כותב השופט טירקל בפסק הדין: "בעניין זה הלכתי אחר לבי." בלי הצגות. בלי הסתתרות אחרי מלים, שבאות להראות איך הוא מבין ויודע חוק, בניגוד לאדם הפשוט שלא רואה את האור. לא חוק ולא בטיח. "ריחמתי על האישה. ראיתי את צרתה. פסקתי, לכן לטובתה". זה בעצם מה שאומר השופט, ואני מודה לו על דבריו הכנים. ומה לדעתך היה בעניין בר אילן ? איך זה שבדיוק השופט הדתי קרא את החוק אחרת ? לא היה שם עניין של לב ? כדי שלא תבין את כוונתי אומר שבעולם המשפט יש הרבה מקרים, אולי רוב המקרים, שבהם המקרה ברור על פי החוק. אבל דווקא אותם מקרים בודדים שנדונים בבית המשפט ומגיעים לתקשורת בגלל ההד והויכוח הצבוריים הם בדיוק אותה קבוצה של מקרים בהם החוק אינו כה חד וברור, והשופטים בפרוש נאלצים לשפוט על פי דעותיהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתי אינה משקפת תמימות רבה יותר מזו של האומר כי בדמוקרטיה ישנו חופש ביטוי. כך זה *צריך להיות*, אם כי ברור שיש חריגות. כל שופט, שופט עפ"י החוק *לפי מידת הבנתו*, כלומר יתכנו חילוקי דעות משום ששני בני אדם יכולים להבין אחרת חוק מסוים, וזאת ללא תלות בדעתם הפרטית. ברור שהיו מקרים רבים בהם הכלל הזה נרמס, ממש כפי שהיו מקרים רבים בהם זכויות אדם נרמסו בטובות שבדמוקרטיות. העובדה שיש יוצאים מן הכלל, אין בה כדי להראות שאין כלל. אמרתו של טירקל מגונה ביותר. אכן, אנרכיה שיפוטית היא תוצאתה של חקיקה שגויה, אותה יש לתקן בדחיפות. עדיין, אינני רואה איך הצעתך תשפר את המצב. המטרה היא שהשפיטה תעשה עפ"י החוק. "כדי שלא תבין את כוונתי" - שעשע אותי, אולם נראה לי שהצלחתי בכל זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התכוונתי לשעשע אותך. פשוט נשמטו מלים, ורציתי לומר: "כדי שלא תבין את כווניתי לא נכון" לעצם העניין, דבריך רק הגבירו את הערכתי לגבי תמימותך ואמונתך שכל דבר שמגיע לעליון ובמיוחד לבג"ץ הוא בר שיפוט באמצעות החוק הכתוב, וזאת "עבודתו" של השופט שיושב בבג"ץ. אבל איני יכול להסביר את דעתי יותר טוב ממה שעשיתי באמצעות הדוגמאות (שלא התייחסת אליהן), ושיש המון כמותן, ולכן לא אוסיף דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במערכת המשפט של ארצות הברית יש שני עניינים בולטים, שבהם הם שונים מאתנו לחלוטין. האחד שיטת המושבעים שבאים במקום שופטים מקצועיים, והשני הוא ששם שופטי בית המשפט העליון (איני בטוח. אולי כל השופטים), ממונים ע"י פוליטיקאים. כשהייתי צעיר הייתי מאד גא ביתרון הברור שלנו עליהם. מושבעים במקום שופטים שמכירים את החוק נראה לי שיטה פרימיטיבית שבפרימטיבית, ושופטי בית משפט עליון ממונים ע"י פוליטיקאים ? פגיעה אנושה בעקרון הדמוקרטיה. כמה שאנחנו עולים ברמתנו על ארצות הברית. . . . היום הפכתי את דעותיי בעניין זה במאה שמונים מעלות (במיוחד בשיטת מינוי השופטים, אך גם שיטת המושבעים אינה נראית לי היום בלתי מתקבלת על הדעת כמו שחשבתי פעם). אפשר להבין מתוך מה שכתבתי קודם מדוע חל המהפך הזה, אבל תחשוב על כך מנקודת ראות אחרת. האם מדינת ישראל המציאה את עולם המשפט ? בארצות הברית בודאי יש מסורת ארוכה יותר. הייתכן שהם כל כך מטומטמים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה זה בוקר שמשי ורענן והשמים צלולים מכל ענן. עם רב התאסף על כרי הדשא ופני האנשים נשואות כלפי הדוכן. הייתה תחושה של רגע היסטורי באוויר. לינקולן הניף את אצבעו המורה וקרא: "דמוקרטיה היא שלטון העם, על ידי העם, למען העם!". דומיית הכבוד נקטעה באחת על ידי נחרת בוז מהיציע: "חחחחחח", ביטא את עצמו דב אנשלוביץ, "איזו נאיביות". הדוגמאות שהבאת גנריות. הן מראות על טעויות של שופטים שהסתמכו על דעתם הסובייקטיבית-ערכית במקום על החוק האובייקטיבי. זה קורה ויש למנוע זאת, אולם הצעתך לא פותרת את הבעיה כלל. לדעתי, שיטת השיפוט של ישראל טובה משל ארה"ב. לא תמיד צריך להיות הראשונים כדי להיות הכי טובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי איטיב להסביר את עצמי ע"י העלאת שאלה. כתבתי בתגובתי הפותחת שלא ייתכן שרוב מכריע של שופטי בית המשפט העליון יהיו מצביעיה של מפלגה שולית. מניין לי שזה כך ? איני מכיר אותם. לא הייתי יחד עמם בקלפי. הסקתי זאת, פשוט, מפסקי הדין שלהם. את החוק, כידוע, מחוקקים לא רק חברי הכנסת של מרץ, אלא משתתפים בהם כלל חברי הכנסת, ואין חולק על כך שהפרשנות המשפטית של החוק, שנעשית בידי השופט, צריכה להיות בהתאם לכוונת המחוקק. הבה נניח שההשערות שלי נכונות, כלומר באמת אם נערוך בדיקה, יתברר שכל שופטי בית המשפט העליון, למעט אחד, הצביעו למפלגות שמאליות, וגם אוכל להראות שהיה אפשר להסיק זאת רק מתוך קריאת פסקי הדין שלהם, האם לא היית רואה בכך עוות וחוסר צדק ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אראה עיוות במצב לפיו תצליח בעקבות ''בדיקה'' כלשהי לקבל מידע אמין לאילו מפלגות הצביעו שופטי בית-המשפט העליון. אתה רשאי, כמובן, לנחש דברים ממין אלה כאוות נפשך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אחת מסמלי ''התקשורת השמאלנית'' היא שלי יחימוביץ'. בזמנו היא הייתה המנחה של תכנית הבוקר הפופולרית ''הכל דבורים''. היה ברור לי ולכל אחד כל הזמן שהיא מצביעת שמאל (כמו אריה גולן, דליה יאירי כרמית גיא וכל יתר מנחי תכניות האקטואליה ברדיו), למרות שאולי גם לגבי מובילי גוף משפיע כרשות שדור אולי עוות הוא לדעת מה הצביעו. גם במקרה זה יכולת לומר שאני יכול לנחש כרצוני. אבל היא פשוט אמרה פעם בעצמה בשיחה שהיא הצביע ''ח ד ש'', והתברר שהניחוש הזה קלע. צר לי לומר, אבל מאחורי הערתך שאני יכול לנחש כרצוני יש הרבה ציניות (ומתחשק לי לנקוב בעוד כנויים, אך אמנע מכך משום שאיני רוצה לעשות לך מה שאיני אוהב שעושים לי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שזה ברור מאליו מהתשובה. דיעותיהם הפוליטיות האינדיבידואליות של שופטי ביהמ"ש העליון הן עניינם הפרטי, אין שום בדיקה שתוכל לבצע על מנת לגלותן, ולפי דעתי אין לסברות שיש לך או לאחרים בנוגע לדיעותיהם של השופטים רלוונטיות לאופן בו הם מבצעים את תפקידם הציבורי. בעיתונות תוארה המחלוקת על הפסיקה בנוגע לאהוד יתום כמחלוקת בין שמאל וימין: שריד השמאלן היה שותף לעתירה נגד המינוי, בעוד ראשי המתבטאים בגנות הפסיקה היו אישים כאביגדור ליברמן וגדעון עזרא. לעומת זאת, אתה בעצמך כתבת שלו אתה במקום אחד השופטים, היית כנראה פוסק באותו אופן. האם היית מעוניין שמפסיקה כזו היה מישהו נחפז להסיק שאתה שמאלני בדיעותיך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלתי הייתה שאלה היפותטית. נניח שאפשר לבצע בדיקה כזאת. מה אז ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אז, דיעותיהם הפרטיות של השופטים היו ממשיכות להיות בלתי-רלוונטיות לאופן מילוי תפקידם הציבורי. אני רואה בכל נסיון לקשור בין השניים סוג של מקארתיזם שרצוי להמנע ממנו, ומציע למי שהחלטות בג''צ אינן מקובלות עליו למצוא לטענותיו בסיס ענייני יותר. לגבי דרך מינוי שופטים לביהמ''ש העליון, לעומת זאת, אין לי מספיק ידע על מנת להגן על ההליך הנהוג בישראל או לפסול אותו. מאד יתכן שבעניין הזה אין בינינו מחלוקת עקרונית, אך בוודאי שלא הייתי תומך בהליך שבמסגרתו נדרש המועמד להצהיר על דיעותיו הפוליטיות הפרטיות וזאת על מנת לשמור בכל רגע נתון על הרכב ''מאוזן'' של השופטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ההנחות בבסיס שאלתי הן שמקובל שהצלחתי לזהות את אופן הצבעתם של השופטים לפי פסקי הדין שלהם. לכן דבריך, שדעותיהם אינן רלונטיות מהוות סתירה להנחות שבשאלה, או שמא רצית לומר ש "דעותיהם לא צ ר י כ ו ת להיות רלוונטיות, וזה אומר שהשופטים לא עושים את עבודתם כהלכה. לטעמי, כמובן, כיון שמדובר בבני אדם, מעשית אין הם יכולים להתעלם מדעותיהם, והפתרון הוא איזון בהרכבים מבחינת הדעות. הדרישה שלך פשוט אינה מעשית. ואגב, איך תסביר את זאת שהשופט אהרון ברק אמר שרצוי שיהיה שופט חרדי בבבית המשפט העליון ? בעצם הוא עשה צעד אחד לקראת ההגיון שלי, אבל אין הוא מתקדם די כדי להבין ש צ ר י ך שיהיו שופטים חרדים בבית המשפט העליון באופן פרופורציונאלי למספרם באוכלוסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן שבו אתה מציג כעת את השאלה (אולי הצגת אותה כך גם קודם, אני הבנתי אותה אחרת) היא הופכת לשאלה ריטורית ואני לא מבין מדוע אתה כל כך מתאמץ לקבל עליה תשובה. אם הצלחת לזהות את דיעותיהם הפרטיות של השופטים רק לפי אופן שיפוטם, הוכחת למעשה שהשופטים שופטים רק לפי דיעותיהם הפוליטיות וזה על פניו מצב שאיננו תקין. שים לב רק שלפי שיטה זו, כפי שכבר הערתי קודם, גם אתה היית מסומן כשמאלן (ע''י איזה דוב אחר שלא מכיר אותך מספיק טוב) בעקבות הפסיקה שהיית פוסק נגד מינויו של אהוד יתום. יש הבדל גדול בין שופטים שאינם מסוגלים להתעלם מתפיסת עולמם הפרטית (כי הם אחרי הכל רק בני אדם וכו') לבין שופטים שנותנים לתפיסה זו להכתיב את מלוא אופן ביצוע תפקידם. מכיוון שאינני מכיר דרך תקינה להוכיח שמתקיים המצב השני ולא הראשון, אינני רואה טעם רב בשאלתך בנדון. אני מזדהה עם דבריו של השופט ברק בנושא השופט החרדי אך לא עם אלה שלך. רצוי שיהיה שופט חרדי בביהמ''ש העליון, שכן רצוי שהשופטים יכירו את העם בו הם יושבים על כל גווניו, אך לא צריך לגרום לדבר כזה לקרות באופן מלאכותי שכן הדבר שוב מוביל למקארתיזם וידרוש חיטוט בענייניו הפרטיים ביותר של אדם כלשהו רק משום שהעמיד את עצמו לתפקיד ציבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק כדי להראות ששאלתי המקורית היא בדיוק כפי שהבנת אותה מהסברי האחרון, אשוב ואביא את הניסוח המקורי. "הבה נניח שההשערות שלי נכונות, כלומר באמת אם נערוך בדיקה, יתברר שכל שופטי בית המשפט העליון, למעט אחד, הצביעו למפלגות שמאליות, וגם אוכל להראות שהיה אפשר להסיק זאת רק מתוך קריאת פסקי הדין שלהם, האם לא היית רואה בכך עוות וחוסר צדק ?" בעצם, חילופי הדברים אתך מתגובתי שבה הופיעה השאלה הזאת ועד עתה, היו מיותרים, ותשובתך מלכתחילה הייתה צריכה להיות כפי שענית עתה: "זו שאלה רטורית. ברור שאם אכן יתברר שרובם ככולם של השופטים הם מצביעי השמאל, ושאפשר לאבחן זאת מפסקי הדין שלהם, יש בכך עוות וחוסר צדק". מבחינתי זה צעד גדול. לפחות אין ויכוח בינינו מבחינת העיקרון. להוכיח הוכחה מדויקת ומוחלטת שהתנאים שבשאלתי שמוסכם על שנינו שהם גוררים "עוות וחוסר צדק", מתקיימים במקרה של שופטי בית המשפט העליון כמובן איני יכול, אבל הבאתי בעבר המון דוגמאות (כמו מקרה הפסיקה בכביש בר אילן שהבאתיו בחילופי הדברים האחרונים) שלפחות "מחשידות" את בית המשפט בקיום התנאים האלה. אבל גם אם אין בידיי הוכחה כזאת הייתי מאד רוצה שתשאל את עצמך (כמו שאומרים לפעמים בתקשורת, "עם יד על הלב"), מה לדעתך ההשקפות הפוליטיות של שופטי בית המשפט העליון, ומניין אתה מסיק זאת. וענה רק לעצמך. לא לי. אני עלול לא להאמין לך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוב, אבקש להפנות את תשומת לבך לכך שבהודעה הקודמת הכנסת מלים לפי, ועוד עשית זאת במרכאות כפולות כאילו מדובר בציטוט מדויק למרות שהדברים כלל לא נאמרו. אני כתבתי ''אם הצלחת לזהות את דיעותיהם הפרטיות של השופטים רק לפי אופן שיפוטם, הוכחת למעשה שהשופטים שופטים רק לפי דיעותיהם הפוליטיות וזה על פניו מצב שאיננו תקין.'' אתה לעומת זאת ציטטת כביכול מפי ''זו שאלה רטורית. ברור שאם אכן יתברר שרובם ככולם של השופטים הם מצביעי השמאל, ושאפשר לאבחן זאת מפסקי הדין שלהם, יש בכך עוות וחוסר צדק''. אבהיר שאין בעיני שום בעיה אם ''יתברר'' שרובם ככולם של השופטים הם מצביעי שמאל או ימין או שכולם בכלל מצביעים למפלגת הירוקים. כאמור, דיעותיו הפוליטיות של אדם הן עסקו הפרטי ואינן עניינו של הציבור. מה שאני אמרתי הוא שהמצב ההיפותטי שהצגת ולפיו ניתן לזהות את דיעותיהם הפרטיות של השופטים רק לפי אופן שיפוטם, משמעו שהשופטים פועלים רק לפי דיעותיהם הפרטיות, וזה כשלעצמו מצב שנשמע לי על פניו בלתי תקין. אני מצטער אם זה נשמע קצת מפותל, אבל יש הבדל מהותי בין הדברים שאני כתבתי לבין המסקנות שאליהם הגעת מהדברים ורציתי שזה יהיה ברור. מכאן שגם ההמשך של דבריך לא ממש עולה בקנה אחד עם השקפתי. אני לא אשאל את עצמי, עם או בלי יד על הלב, מהי השקפתם הפוליטית של השופטים, מכיוון שזה אינו ענייני וגם לא אמור להשפיע על תפקודם כשופטים. חובת ההוכחה, שבה טרם עמדת, היא להוכיח שהשופטים אכן שופטים רק לפי דעתם הפוליטית הפרטית ולא לפי החוק תוך שקלול עקרונות מוסכמים של מוסר וצדק. ברגע שתוכיח את זה, לא ישנה אם הדיעות הספציפיות של אותם שופטים הן ימניות או שמאלניות, שכן בכל מקרה תהיה פה לכאורה מעילה קשה מאד באמון הציבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הצגתי מצב שבו אני מצליח לזהות את דעותיהם הפוליטיות של השופטים לפי פסקי הדין. ברור שלא התכונתי לכל פסקי הדין. ישנם עניינים שאינם קשורים כלל בפוליטיקה. מדובר רק בפסקי הדין שבהם יש ויכוח בין שני צדי המפה הפוליטית, כמובן. קשה לי להבין אם כך לאיזו שאלה אתה קראת שאלה רטורית. אתה אולי הוספת את המילה ''רק'' לניסוח, אבל זה לא מה שמשנה. כשאתה מסביר שוב את עצמך אתה אומר שלא אכפת לך לאיזו מפלגה הצביעו השופטים, אבל בשאלה המקורית שלי בפרוש ישנה התוספת שאני יכול לזהות את אופן הצבעתם לפי פסקי הדין שלהם. איני חושב ששניתי משהו ממה שאמרת לגבי השאלה הרטורית, או שהתחלתי להסתבך. . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לך אוליי תשובה להערתך שמדעתי על עניין יתום היה יכול מישהו להסיק שאני בעל דעות שמאליות, וכידוע לא כך הוא. ובכן, קודם כל המסקנות שלי לגבי דעותיהם של השופטים אינן נובעות ממקרה אחד אלא ממגמה שמתבטאת בפסקי דין רבים. כידוע יש כלל שלכל כלל יש יוצא מהכלל. דבר שני, המקרה הזה כפי שאני רואה אותו אינו קשור בויכוח בין שמאל וימין. אם תשאל אותי (כנראה שאמצתי לי כלל לנסות לנחש מה הן השקפותיהם הפוליטיות של דמויות שונות), אומר שאהוד יתום אינו ימני בהשקפותיו. הוא שייך כאחיו למפלגת העבודה, מה שידוע היום כשמאל מתון. גם ההנחה שבעלי השקפות ימניות יטו להצדיק רציחות בסתר של ערבים היא השקפה לא נכונה. אני עצמי הצעתי כמה פעמים במפורש פגיעה באוכלוסייה אזרחית מטעמים של הגנה עצמית, וזה אולי אפילו יותר חמור, משום שכאן בכל זאת מדובר בפגיעה ברוצחים שנשבו. אבל אני נגד מעשים כאלה בסתר. כל דבר מסוג זה שעושים צריך להעשות מעל פני השטח ללא טיוח, תוך הבנה ברורה למה עושים אותו. במלחמה רוב הנפגעים חפים מפשע גם אם הם חיילים, ואם צד אחד מכניס את האזרחים לקלחת, במעשהו זה הוא מתיר גם לצד השני לעשות כך, ואם הצד השני לא פועל כמותו הוא מפקיר את אזרחיו. מכל מקום, מעשהו של יתום, ההנחיות שקבל ממפקדיו, כל הטיוח והטלת הרפש על מישהו אחר, לא תרמו שום דבר למדינת ישראל, גם מנקודת השקפה ימנית, אלא להפך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
<פרובוקציה+נאצים> דוגמא היפותטית ומופרכת לגמרי: לו בזמן מלחמת העולם השנייה הייתה קיימת מדינה יהודית, ודבר השמדת העם היהודי באירופה היה מתפרסם. האם היה על המדינה היהודית ההיפותטית להקים מחנות ריכוז והשמדה לגרמנים (אחרת, יש בכך משום הפקרת היהודים)? </פרובוקציה+נאצים> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי. בדיוק את הדוגמה הזאת הבאתי בעבר, וזו הייתה התשובה שלי. אבל, כמובן, מדובר במצב שאותה מדינה יהודית היפותטית אין לה שום דרך אחרת להגן על היהודים, וכשהיא מקימה את מחנות ההשמדה לאזרחים הגרמניים היא בפרוש אומרת שתפעיל אותם רק כל עוד השמדת היהודים נמשכת, ותפסיק את הפעלתם ברגע שתיפסק ההשמדה בצד השני. בעיני זה מובן מאליו, וגם ברור לי לגמרי שלו היה מצב כזה הגרמנים לא היו משמידים יהודים. הם לא היו כל כך פנטים בעניין השמדת היהודים שהיו מוכנים לשם כך להשמיד את עצמם. לא מתקבל על הדעת לחשוב כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערן שלום, הדבר התרחש במסגרת שלטון המנדאט הבריטי בארץ ישראל. הבריטים אסרו נתינים גרמניים וכלאו אותם במחנות הסגר שונים. בשלב מאוחר יותר גורשו הללו לגרמניה. אפשר גם להביא דוגמאות אחרות, כגון מחנות המעצר האנגליים לאוכלוסייה הבורית בדרום אפריקה, או מחנות המעצר בארה''ב לאזרחים אמריקאים, שכל חטאם היה מוצאם היפני. אפשר כמובן להביא עוד דוגמאות נוספות - החל מסיפורי הארמנים בתורכיה ועד לסיפורים מפורסמים פחות בירכתי העולם השלישי. הדבר המעניין בסיפורים אלו - וכאן אני מאמת ומעמת את דעותיו של מר אנשלוביץ בנושא - היא העובדה שדמוקרטיות גדולות ומהוללות אף פעם לא נרתעו מלבצע מהלכים שכאלו....בעבר. אולי היום בעידן התקשורת הבינלאומית היו פני הדברים נראים אחרת. שלך אלכס |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, גם בגוף הידיעה כאן באייל מוזכר שאהוד יתום הודיע שישקול להתמודד לכנסת במסגרת הליכוד, כך שחבר מפלגת העבודה הוא לא. לגבי השאלה האם יש פה ויכוח בין ימין ושמאל או לא, הרי שהבאתי לך שתי דוגמאות בולטות לאישים מן הימין שהזדעקו בעקבות פסיקת בג''צ (השר ליברמן וח''כ עזרא) והם אינם היחידים שעשו זאת. למעשה, היחיד מחוגי הימין ששמעתי מתבטא בנושא זה שלא בגנות הפסיקה, היה ראש הממשלה שרון וגם הוא לא ממש התייחס לפסיקה אלא הוציא הצהרה ''חלבית'' לפיה פסיקת בית המשפט העליון מקובלת עליו למרות שיתום הוא בעיניו מועמד מוכשר ומתאים לתפקיד. באותה מידה, הביעו אנשי שמאל בולטים תמיכה בפסיקה וגם שם לא זכורים לי חריגים שהתבטאו נגדה. נרצה או לא נרצה, הדיון הזה הפך בכל זאת למחלוקת בין ימין ושמאל. למותר לציין שאני מסכים עם עמדתך שלא כך היה צריך להיות ושימניות אין פירושה בהכרח הצדקת רצח של שבויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הצהרתו של יתום על המשך דרכו, האמת היא שלא ידעתי זאת אך נראה לי שהוא מכניס את עצמו לאותה קבוצת גנרלים לשעבר שנוצרה בתקופה האחרונה, כמו יצחק מרדכי ומתן וילנאי שבחירת דרכם הפולטית אינה אידיאולוגית אלא בהתאם לשכר. את השערותיי הקודמות עליו אמרתי רק על סמך הכרת אחיו דני מהתקשורת. בעצם איני יודע עליו שום דבר חוץ מהסיפור על קו 300 . מכל מקום, איך שלא יהיה, נראה שימני ממשי הוא לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני הסברתי מדוע דעות פוליטיות אינן רלוונטיות למקצועם יותר משסוגית הגולן רלוונטית לפעולתו של השרברב. אכן צריכה להיות דיכוטומיה מוחלטת בין החוק למוסר (ערכים), כך שאכן לא תוכל לנחש ניחושים שכאלו. אבל הפיתרון אינו מינוי שופטים לפי מפתח מפלגתי, שהרי זה כאמור לא יפתור כלל את הבעיה: עדיין השפיטה לא תתבצע עפ"י החוק, אלא עפ"י דעתם של השופטים. העובדה שממוצע סטטיסטי של פסיקותיהם יתאים יותר לקונצנזוס שיהיה בעם באותה עת, לא תעשה את פסיקותיהם צודקות יותר, אלא רק פופולאריות יותר. שפיטה צריכה להיות צודקת, לא פופולארית! דרך אגב, אחרי שלטון הביבי(ם), העם בישראל ביצע תפנית רדיקלית שמאלה, ותוך מספר חודשים הסכים רובו לרוב הרעיונות המהפכניים שהשמאל הציע, למשל חלוקת ירושלים, *שהיה לה רוב*, דבר שאין לו תקדים בהיסטורי הציונית מאז קום המדינה. האם היית מציע לעדכן את המפתח המפלגתי של השופטים בהתאם? לאחר מספר חודשים, עקב האינתיפאדה, ביצע העם בישראל ביצע תפנית ריאקציוניסטית ימינה. האם גם אז היה צריך לבצע רוויזיה במצבת כוח האדם במערכת המשפט, לפי הרוח הפופוליסטית הנוכחית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זאת תגובה לשאלה ההיפותטית שהעליתי (זו הייתה תגובתי האחרונה בחילופי הדברים אתך), אין כאן תשובה, אלא חזרה על דברים שכבר אמרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט יתכן שבקרב המתמיד בין האוחזים בכוח לבין האוכלוסיה, בארה''ב הצליחו אלו הראשונים להשיג לעצמם יתרון גדול יותר מבישראל, למרות שכמובן לא בכל התחומים. קשה לי לראות מה חיובי בשיטה לפיה ממונים השופטים על ידי פוליטיקאים, שהרי זיהוי פוליטי מוחלט של כל שופט מבטיח גם פרשנות משפטית בהתאם. אין דוגמה טובה יותר לבעייתיות של שיטה זו מכך שבית המשפט העליון בארה''ב הוא זה שגרם, למעשה, לעלייתו של נשיא שהפסיד את הבחירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק זה, אלא שזו גם דוגמה מושלמת לכיצד נעלמים להם ערכים בעת צורך לתמיכה ועזרה למפלגה. הרפובליקאים, שמאז ומעולם תמכו בצמצום כוחו של המשטר הפדרלי והקניית זכויות נרחבות ברמת המדינה (הדמוקרטים נקראו בעבר ''הפדרליסטים''), תמכו ועודדו את הגדלת כוחו ועוצמתו של בית המשפט הפדרלי העליון, על פני זה של בית המשפט העליון המדינתי (פלורידה, במקרה זה), זאת אף למורת רוחם של חלק משופטי בית המשפט העליון עצמם, אשר הביעו דעה כי נושא זה ראוי להיפטר ברמה המדינית. רק לאחר שהרפובליקאים הגישו עוד ועוד קבילות לבית המשפט העליון הפדרלי, נאלץ זה להתערב, והפך את קביעת בית המשפט העליון של פלורידה, וקבע כי לא תערך ספירה חוזרת של הקולות, מה שבתורו הביע לבחירתו לתפקיד של מועמד המפלגה הרפובליקאית, ג'ורג' וו. בוש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |