|
||||
|
||||
אבל מי ידבר איתנו? (ויישאר בחיים, לו יממה אחת נוספת) |
|
||||
|
||||
זו אחת האגדות. נכון שאם ישראלים ידברו עם בכירים בחמאס ויפרסמו שנידונה הכרה בישראל - קרוב לודאי שהם יוקעו. אם ישראלים יפגשו עם אנשי חמאס, הם יוכנסו אצלנו לבית הסוהר בעוון מגעים עם האויב מול פני המלחמה. מגעים מתחילים תמיד בעניינים מאד ספציפיים ומקומיים ואחר כך מתרחבים. כל זמן שהצד השני נתפס כנציגו של אשמדאי עלי אדמות- לא יהיו שיחות. |
|
||||
|
||||
סביר להניח שאם מי מאנשי החמאס או החיזבאללה יבוא במגעים ישירים עם ישראל על איזשהו הסדר ארוך טווח הוא יוקע מיידית כ''בוגד'' ו''משתף פעולה עם המשטר הציוני''.וכולנו ראינו מה דינם של משתפי פעולה כאלה בארגונים הנ''ל.הבעיה העיקרית עם החמאס וחיזבאללה, שדי מאיינת את האפשרות להידבר עמם, היא האופי הדתי-קנאי של התנועות האלה שמניע אותן להגדיר פשרות איתנו כ''מעשה שטן''. |
|
||||
|
||||
כעת יש הפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה. היא לא הושגה בשיחות ישירות אלא בתיווך האו''ם. עד לפני חודש הייתה הפסקת אש חלקית בין ישראל לחמאס. היא לא הושגה בשיחות ישירות אלא בתיווך מצרים. מסקנה, פשרות עם ישראל הן אפשריות - בתנאי שהן זמניות, לא ישירות, ותואמות את האינטרס הערבי. איציק לא מצפה לשלום או הכרה הדדית בומבסטית. הוא (אני לא) מסתפק בהפסקת אש עד לסיבוב האלימות הבא. |
|
||||
|
||||
לא. אני כמובן מעדיף הפסקת אש אך לנהל מדיניות שתקטין את המניעים לסיבוב הבא. ככל שהמלחמה היא יותר מלחמת חרמה, כך יותר קשה יהיה לדבר, יותר כבוד מעורב ומכאן שיותר התחפרות. עם החיזבללה אפשר היה להגיע להסכם ג'נטלמני בשנות ה-80 , לצאת מלבנון ובהמשך אני מניח שיכול היה ליווצר איזה צינור הדברות. כמובן שחיסול מנהיגם יצר רצון נקמה עז. הדבר הנכון היה לצאת מלבנון מיד לאחר שהנהגת אש"ף יצאה לתוניס, אבל איננו יודעים אף פעם לחתוך בזמן- טוענים שזה משותף לכל הגנראלים- הפוליטיקאים פוחדים שאנשי הצבא יאשימו אותם בתבוסתנות. אינני חכם לאחר מעשה: חשבתי כך כבר אז. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |