בתשובה לאפופידס, 09/01/09 18:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בצרפת שאחרי 1870 נטבע המושג רבנש -נקמה. ב-1973 לא הצלחנו לזרוק את המצרים מהגדה המזרחית וזה סיפק את תאוות הרבנש שלהם מ-67 ואפשר היה להגיע איתם להסכם שלום שלא מתוך כניעה. במלחמת לבנון השניה הבינו רבים את מה שקרה כהתמוטטות ההרתעה הישראלית. אני חושב שבמקום לפתח תאוות רבנש משלנו על זה שלא מחקנו א6ת החיזבללה ולא גרמנו לו להצהיר: "אני נכנע", היינו צריכים לנסות להתחיל ליצור קשר כלשהו- אפילו נסתר עם גורמים בחיזבללה. עמדה של אויב אולטימטיבי היא עמדה רגשית ולא שכלית-תבונית אפרופו הדיון במקום אחר באתר. גם עם החמאס צריך להגיע לאט-לאט לאיזשהו קשר-בתחילה לא גלוי- שלא יהיה בינארי-או השמדה או כניעה. באחת ההתבטאויות של מישהו ממנהיגיהם הוא הזכיר הודנה של 10 ואף 25 שנה. נצח במושגי המזה"ת. במה תגובה זו רלונתית למה שאפיפידס כתב? בראיה לטווח ארןך איננו צריכים לא לנצח ולא להשפיל. שמנו תג מחיר? שמנו. עכשיו לעבור למה שהפוליטיקה צריכה לדעת לעשות- לשוחח, לנהל מו"מ -לא לשבור. אגב, הביקורת העיקרית של הפאשיסטים על ההתנהלות הדמוקרטית היתה תקיפת הפשרה וההדיינות כעקרון. אנחנו צריכים להבין שהחמאס יכול להבחר על ידי הפלסטינאים. כמו שאצלנו ישנה אמירה שרק הליכוד יכול להגיע להסכם שכרוכה עימו נסיגה -אותו הדבר לגבי החמאס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מי ידבר איתנו? (ויישאר בחיים, לו יממה אחת נוספת) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו אחת האגדות. נכון שאם ישראלים ידברו עם בכירים בחמאס ויפרסמו שנידונה הכרה בישראל - קרוב לודאי שהם יוקעו. אם ישראלים יפגשו עם אנשי חמאס, הם יוכנסו אצלנו לבית הסוהר בעוון מגעים עם האויב מול פני המלחמה. מגעים מתחילים תמיד בעניינים מאד ספציפיים ומקומיים ואחר כך מתרחבים. כל זמן שהצד השני נתפס כנציגו של אשמדאי עלי אדמות- לא יהיו שיחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סביר להניח שאם מי מאנשי החמאס או החיזבאללה יבוא במגעים ישירים עם ישראל על איזשהו הסדר ארוך טווח הוא יוקע מיידית כ''בוגד'' ו''משתף פעולה עם המשטר הציוני''.וכולנו ראינו מה דינם של משתפי פעולה כאלה בארגונים הנ''ל.הבעיה העיקרית עם החמאס וחיזבאללה, שדי מאיינת את האפשרות להידבר עמם, היא האופי הדתי-קנאי של התנועות האלה שמניע אותן להגדיר פשרות איתנו כ''מעשה שטן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כעת יש הפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה. היא לא הושגה בשיחות ישירות אלא בתיווך האו''ם. עד לפני חודש הייתה הפסקת אש חלקית בין ישראל לחמאס. היא לא הושגה בשיחות ישירות אלא בתיווך מצרים. מסקנה, פשרות עם ישראל הן אפשריות - בתנאי שהן זמניות, לא ישירות, ותואמות את האינטרס הערבי. איציק לא מצפה לשלום או הכרה הדדית בומבסטית. הוא (אני לא) מסתפק בהפסקת אש עד לסיבוב האלימות הבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אני כמובן מעדיף הפסקת אש אך לנהל מדיניות שתקטין את המניעים לסיבוב הבא. ככל שהמלחמה היא יותר מלחמת חרמה, כך יותר קשה יהיה לדבר, יותר כבוד מעורב ומכאן שיותר התחפרות. עם החיזבללה אפשר היה להגיע להסכם ג'נטלמני בשנות ה-80 , לצאת מלבנון ובהמשך אני מניח שיכול היה ליווצר איזה צינור הדברות. כמובן שחיסול מנהיגם יצר רצון נקמה עז. הדבר הנכון היה לצאת מלבנון מיד לאחר שהנהגת אש"ף יצאה לתוניס, אבל איננו יודעים אף פעם לחתוך בזמן- טוענים שזה משותף לכל הגנראלים- הפוליטיקאים פוחדים שאנשי הצבא יאשימו אותם בתבוסתנות. אינני חכם לאחר מעשה: חשבתי כך כבר אז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתעניין בדברים כאלו, אז חיפשתי מידע על הסיפור מאחורי ה"רבנש". במקום זה מצאתי משהו שנראה שסותר: http://www.merriam-webster.com/dictionary/revenge
Etymology: Middle English, from Anglo-French revenger, revengier, from re- + venger to avenge — more at vengeance Date: 14th century |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיקולי נקמה ברמה המדינית והצבאית אינם מניעים אותי וכנראה שגם לא אותך. מדוע אם כן חושב אתה שזהו המצב אצל הערבים? בפרט במקרה תוצאות מלחמת יום כיפור: העובדות *הידועות* הן הפוכות למיתוס הישראלי על דרכה של מצרים לקבלת קיומה של ישראל. כשמצרים הרגישה חזקה ולא היה לה על מה לנקום היא ניסתה להשמיד את ישראל (שחרור, ששת הימים). רק לאחר שהיא הוכתה (ששת הימים ובמידה רבה גם בהתשה) היא נכונה להכיר בישראל (פברואר 71'). בעניין חמאס וחיזבאללה - האם לא נראה לך שלאחר שישראל נסוגה הן מעזה והן מלבנון, ולמרות זאת המשיכה להיות מותקפת מאזורים אלו, עצותיך בעניין החתירה לשלום צריכות להיות מופנות אליהם? מה למשל מסוגלת ישראל לתת לחיזבאללה בתמורה לשלום? בעניין "רק הליכוד יכול להגיע להסכם/נסיגה" - זו אכן אמירה בלבד, שכמו המיתוס לעיל, אינה נתמכת ע"י העובדות הידועות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופטופיקון לגבי הפסקה האחרונה: קונספציית "רק הליכוד יכול להגיע להסכם מחוייב נסיגה", הורתה באמירה של רבין מתקופת הסכם השלום עם מצרים תמורת החזר סיני: "לבגין יש יתרון בכך שכראש ממשלה אין לו בגין באופוזיציה". (אגב, במובן זה לא רק שהאמירה נתמכת ע"י העובדות, אלא שניתן לראות צדק-מה במשוואת איציק ליכוד=חמאס כשני גופי קיצון שהמיינסטרים בא/יבוא בעקבותיהם - וזאת עפ"י עקרון קל וחומר ובהתעלם מתחושת הזוועה הפבלובית שההשוואה מעוררת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לשמור על קור רוח וקור תחושות. למישהו היה נעים להסתכן בלהתנשק עם ערפאת? אני דוקא רציתי לראות המשך להתגוששות בין ברק וערפאת מי יתן לשני להכנס ראשון בנשיקה ערפאתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למישהו היה נעים פעם להתנשק עם עראפת? חוץ מלסוהא, שאני משערת שזה היה נעים לה, במידה מסויימת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בודאי, בודאי. זה היה לה נעים להתנשק עם צפרדע ולומר לעצמה בליבה: "אז מה אם הוא לעולם לא ייהפך לנסיך! סקס זה לא הכל בחיים, אני עושה את זה למען המהפכה! (הלאומית-עתידית של העם הפלשתיני ובייחוד הכלכלית-פרטית של משפחת טאוויל)" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שזה היה סיוט לכולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה אני לא מפרשת את מה שקרה בלבנון השניה כ''התמוטטות ההרתעה הישראלית''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא. האם כתבתי במקום כלשהו את המישפט הזה? לא מתאים לי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |