|
||||
|
||||
יש לי הרגשה שאתה לא מכיר את צפריר (מגיב ותיק ואחלה בנאדם), ובונה תלים של פרשנויות על נימה שאתה מדמה לשמוע בתגובותיו. לטעמי הוא טועה כאן, אבל אפשר לענות לו ללא ניתוחים פסיכולוגיים בשקל תשעים. |
|
||||
|
||||
אכן איני מכיר את צפריר. אומר כך: אין בכוונתי לפגוע באדם, אבל ציניות, כמו היתממות וכמו ענייניות-לכאורה, היא אלמנט לגיטימי בדיון דיאלוגי. מאידך, היותו של מאן דהוא אדם לעניין, מגיב ותיק ואפילו בנאדם חמוד לאללה וכו' אינה רלוונטית לדיון. היא רלוונטית לדחקה של אחרי. בדיון או ויכוח דיאלוגי שמתקיים בשיח אינטרנטי אין (לרוב) מקום להיכרות עם האדם, ולכן צריך אדם לקחת בחשבון את הטון בו נכתבת תגובתו ואת מידת הענייניות שלה. |
|
||||
|
||||
ניתוח פסאודו-פסיכולוגי שגוי הוא לגיטימי, במיוחד אם מטרתך להעליב או ''לנצח''. הוא לא במיוחד מועיל אם אתה רוצה לשכנע או להשכיל בעצמך. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שרמת הדיון יורדת. נכון שהיה אלמנט פסיכולוגי בניתוח שלי, אבל מכאן ועד הקביעה שהוא פסבדו פסיכולוגי או ב'שקל תשעים' הדרך רחוקה. היכרותך עם מושא הניתוח לא שמה אותך בהכרח במקום אובייקטיבי יותר. היא דווקא עשויה להזיק לה. גם תגובתך לעיל רוויה פסיכולוגיה והטפת מוסר ביחס למניעי, אבל לך כנראה מותר. שנית, בתור גבר אני חווה במהלך הדיון הזה – איתך ועם צפריר – חוויה שנשים רבות סיפרו לי עליה: מצד אחד היתממות וענייניות לכאורה של הגבר (צפריר) ומצד שני ניסיון של הגבר לחינוך ו"להרגעת הרוחות" (אתה). שוב האישה מתבכיינת (או הגבר בתפקיד האישה), שוב היא פסיכולוגיסטית, כל כך רגישה וכו'. בסך הכל רצינו לומר ש... ו-X הוא בחור על הכיף כפאק, ותראו אותה, פאניקה נשית. פתאום אני מתחיל לחוות, לא רק להבין, מה נשים דעתניות חוות, ואני מניח שזו חוויה קטנה ומקומית לעומת היום-יום שלהן. מטרתי היא לא להעליב ולא לנצח, אבל גם להיות נחמד אינה מטרה בפני עצמה. היה כאן דיון שניסיתי לקיים, ובינתיים אני לא מוצא שצפריר מדבר לעניין או מחדש משהו, ולכן גם הפסקתי את הדיון ההוא (מבחינתי). זכותך לענות לי, ובהחלט איני מבקש לסתום לך את הפה בכל דרך כלשהי (וכו' וכו'). אך אני בהחלט מבקש לשים כאן על השולחן את העמדה ה"מרגיעה", המחנכת שלך, זו שמורה עם האצבע שמחוברת, כביכול, אל המבוגר האחראי, החסוד ו...השמרן. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי מנין המסקנה שאני גבר. לא התלוננתי שאתה "שוב פסיכולוגיסטי, וכל כך רגיש". אלא להפך, שהיית פחות מדי רגיש. לא ניסיתי לנתח אותך או את מניעיך; הבעתי את דעתי בדבר פסיכולוגיזם-במקום-דיון. ואגב בנקודה אחת קלטת אותי. במילון שלי, רוגע, חינוך, בגרות, אחראיות חסידות ושמרנות, אינן מילים גסות. |
|
||||
|
||||
"לא ברור לי מנין המסקנה שאני גבר." אז ככה, מבלי להיכנס לתכנים, הנה שתי דוגמאות: תגובה 500066: "6. אינני זוכר...". תגובה 500051: "אני חושב שזה רעיון טוב...". עכש"י, הנשים המגיבות תחת מטריית ה"אייל האלמוני" או בכל אופן חלק מהן, משתדלות להגיב לא במין נייטרלי-זכר אלא בנייטרלי-נייטרלי. למשל "לא זכור לי", במקום "אינני זוכר", ולמשל "לדעתי זהו רעיון טוב", במקום "אני חושב שזה רעיון טוב", וכיו"ב. אם התגובות הן באופן עקבי בלשון זכר, מסיקים באופן טבעי שזהו מגיב זכר. |
|
||||
|
||||
ואני? אני עדיין מנסה להבין מה רע בחוק. המאמר לא הסביר את זה (הצבעתי על כשלים. לא היתה התייחסות עניינית אליהם מלבד אחת של ברקת שדברה על קצת הגזמה במינוח). גם לא הסלק. אני מעדיף לדון בנושא ולא בדנים, אם אפשר. |
|
||||
|
||||
אם כבר פסיכולוגיה בגרוש, לדעתי את אישה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |