בתשובה לדב אנשלוביץ, 03/01/09 18:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מתקשה מאוד להבין מדוע אתה שב וחוזר על האנקטודה של "הרב הצבאי הראשי לשעבר" ו"ארבעים שנות שקט". לי זכור שסמוך מאוד לתחילת הפינוי אמר אריאל שרון בקולו שלו לאחד מאמצעי התקשורת שההתנתקות תשפר באופן מיידי את המצב הבטחוני בתוך ישראל. איני מבין מדוע אתה זקוק לתנא דמסייע של יודעי ח"ן כדי להעיד על משהו שנאמר בגלוי לכל עם ישראל ושאיש אינו מכחיש. דבריו של שרון בזמנם הטרידו אותי מאוד ולא הבנתי כיצד איש צבא ותיק נגרר לומר דבר הבל שכזה. חשבתי אז שהוא מתכוון לעלויות הבלתי הגיוניות של הגנת מתיישבי הרצועה המשבשים את יכולתו של צה"ל להגן על מדינת ישראל גופא או לחילופין שהמדובר בהימור פוליטי בנסיון להטות ולסכור את גל ההיסטריה הנואשת שיצר מחנה מתנגדי ההתנתקות. האם מדובר כאן בסימן פרודיאני של תת ההכרה שלך היודעת שיש עוד כמה סיבות רציניות להתנתקות מלבד הסיבה המופרכת של בטחונם המיידי של תושבי ב"ש ויבנה? האם האנקדוטה שלך מטרתה כלל אינה להביא מה שרון אמר על מנת להצדיק את ההתנתקות (שהרי הדבר ידוע לכל) אלא היא חלק ממסע הכפשה בדיעבד של אריאל שרון שמטרתו להציג אותו בו זמנית כאדם חסר הבנה בענייני איסטרטגיה ובטחון וכמדינאי דו-פרצופי (ואויל) האומר בפומבי דבר אחד ולידידיו ה"קרובים" (רב ראשי לשעבר) דברים הפוכים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד מתפלא שדב מייחס חשיבות כה רבה להתבטאויות שונות של שרון. אריק שרון היה הפוליטיקאי המובהק ביותר שהיה צריך לשפוט אותו אך ורק על פי מעשיו ולא דיבוריו. הוא לא היסס לשקר במצח נחושה ולומר לקהל מאזיניו מה שרצו לשמוע -הוא היה אחד הפוליטיקאים הציניים ביותר- זו איננה טעות; לא הציוניים ביותר אלא הציניים ביותר. לקראת ההתנתקות, היות שהיה כאן שינוי כיוון, הוא אמר כמה דברים שתכליתם היתה להראות על הכיוון הכללי בו הוא מתעתד ללכת -על הכיבוש וכד'. אבל להתייחס לכל בדל מריחה שלו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. חוששני שאתה כדרכך אוהב לצבוע אישים ע''פ טעמך ואם אינם בצבע המתאים לך אתה מזדרז להחיל עליהם דין מוסר ורודף ולהוציאם להורג באופן וירטואלי. אני מאמין ששרון היה ציוני גדול שפעל כל ימי חייו למען מה שראה כטובתה של מדינת ישראל. מותר לומר שכמו יריבו מר יצחק שמיר הוא האמין שלמען האומה מותר לרמות ולהונות. מותר גם לומר שכמעט כמו כל פוליטיקאי ומדינאי (ולמעשה בעצם כל בני האדם), טובת האומה איכשהו כמעט תמיד תאמה את טובתו האישית. בימי חיי עדיין לא פגשתי אדם שאמר לי ''אין לי את היכולות והכישורים הנדרשים למלאכה זו. למען טובת העניין מוטב שאפרוש ואמסור שרביטי למישהו מוכשר ממני''. ב. איני זוכר מה דעתך האמיתית בנידון, אבל לפי תגובתך האחרונה מתאים לך להאמין ששרון יזם את ההתנתקות על מנת לזכות בנקודות ואתרוגים במהלכים המשפטיים בהם הסתבכה משפחתו. מעניין להיווכח עד כמה אנשי קצוות מימין ומשמאל דומים בנטייתם להדביק ל''אויביהם'' הפוליטיים כוונות ופשעים זדוניים ובלבד שלא להכיר בכך שאנשים עשויים להיות בעלי דעות שונות משלהם בונה פידה (מתוך כוונות כשרות למהדרין). ג. אני נוטה להאמין היום שמה ששכנע את שרון לטובת ההתנתקות היה ראיית המחיר הכלכלי והבטחוני של ההגנה על הקבוצה הזעירה של מתיישבי הרצועה. גם מדינאים מנוסים מטיבים לקרוא את המציאות דרך החור בגרוש. אריאל שרון כאיש שיותר מאחרים פעל ודחף את המתיישבים האלו היה בודאי מודע למחיר הרעיוני והמוסרי של פינוי האנשים האלו. ד. לרוע המזל, התהום הקוגניטיבית שבין הראייה של אנשים כמוני את הנזק המיידי והמצטבר לאורך זמן מול התועלת האפסית של ההתנחלות ברצועה לבין הראייה של אנשים כמו דב את הערך הכלכלי והבטחוני שלה, נראה שהסתירה ממנו לרגע את הסיכונים המיידיים וההימור הבטחוני שיש באקט ההתנתקות. ההצלחה היחסית של אוסלו והיחסים הסבירים איכשהו עם הרשות של עראפאת (ובודאי אבו-מאזן) הסתירו לו לרגע את פוטנציאל הסכנה של ישות ערבית חדשה ולא יציבה. ה. בראייתי, אפילו אם יוכח שנוכחות צבאית ארוכת טווח ברצועה היא הכרח בל יגונה, עדיף לעשות זאת ללא נוכחותם הנפיצה של מטעני דינמיט אנושיים (המתנחלים). נהפוך הוא, עצם קיומו של גוף קנאי ופונדמנטליסטי המעמיד את ההתנחלות באזורים ערביים צפופים מעל לכל שיקול אחר, הופכת את נוכחות צה''ל בשטחי כיבוש למעשה שבטווח הארוך נזקו רב מתועלתו. ו. מתוך ראייה זו, כל מה שהיה על אריאל שרון ויורשיו לעשות הוא, לפני ההתנתקות, להמנע מהבטחות לדיוידנד בטחוני מיידי של מפעל ההתנתקות ואחרי ההתנתקות, לפעול באופן נחוש ובטחוני מול הרצועה, כולל אפילו פרישת כוחות קבועה בחלק או בכל הרצועה ובלבד שהפעם לא תתאפשר התיישבות אזרחית יהודית שם. ז. אריאל שרון אולי יישם את הכוונות של השמאל (כולל של הצבועים אנשי ''אבל רק בהסכמת הפלשתינאים''), אבל מעולם לא הפנים את המשמעות של עמדת השמאל הרואה בבעיית ישראל-פלשתין בעייה של אנשים ולא של שטחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כותב תשובה ארוכה ומנומקת לדבר שלא כתבתי. שים לב: כתבתי שאריק שרום היה אחד הפוליטיקאים הציניים ביותר ולא היסס לשקר במצח נחושה. מה זה קשור לציוניותו כפי שהוא תפס אותה? האם כתבתי שלא היתה לו מטרה ודרך? בשביל המטרה והדרך הוא היה מעגל פינות ואף משקר. הדרך שלו היתה הציונות שלו. כשהיה שר החקלאות בממשלת בגין, הוא הוביל טיול שלנו ביו"ש. שאלנו אותו שאלות והוא ענה. כשאריק שרון נמצא בחוג מצומצם הוא אינו מורח. האם ראית אצלי פעם אמירה שאריק שרון אינו ציוני? כתבתי כבר שאני מקבל את התיאור של ווייסגלס בראיון לארי שביט על מניעי שרון ולא את טענת אנשי הימין שכעומק החקירה-עומק הנסיגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעיד על מה שאני יודע ולא על מה שאיני יודע. באותה תקופה השתדלתי להאזין לכל בדל מילה של שרון, כי כשמבצעים שינוי כזה מתבקש הסבר, ואותו חפשתי ללא הרף. אולי החמצתי משהו שאתה לא החמצת. אני מספר על עדותו של הרב הראשי לשעבר, כי זה ההסבר הכי ממשי שהגיע לאזניי. אילו שמעתי את אשר אתה שמעת הייתי מוותר על הרב הראשי ונאחז באמירה הזאת ולא בעדות עקיפה. הסיבה שאני חוזר שוב על כך ששרון חשב שמעשהו יביא לשיפור הביטחון, כמו שאני חוזר ומביא את דבריו של רבין לפיהם לא תיירה שום קטיושה מעזה, היא להראות שהצעדים האלה נעשו על סמך הנחות מוטעות, ולו ידעו עושיהם מה שאנו יודעים היום לא היו עושים אותם. אפשר לומר עליהם הכל, אך בודאי לא רצו להביא עלינו את הרעה הזאת בכוונה (אתה אמרת באיזה שהוא מקום שכן היית עושה זאת למרות הכול, אבל בעניין זה אתה ממש מיעוט זניח). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |