 |
|
 |
||
|
||||
 |
הבעיה טמונה רק במנטליות, מגננה בכל מחיר, מגננה כדרך חיים ואיבוד הרצון התקפי, מוליכים לפתרונות אוויליים מסוג החץ. שהרי חשבון פשוט יראה שלפתח 500 סקאדים אם לא יותר יעלה כמו חץ אחד... התמודדות מגננתית נדונה תמיד לכישלון. ראיית הדברים בזוית רחבה יותר תראה לנו את עיניין לבנון באותו אור, דרך הטיפול במחבלים מתאבדים כאן בישראל הינו דוגמא נוספת, שתי דרכים שזוכות בנוסף לדיסאינפורמציה וזריית חול בעיני הציבור הישראלי בנוסח "אין מה לעשות"... אקטיביות ואגרסיביות התקפית הינם פתרון פשוט, יעל ועובד. פתרון שעבד בעבר ויעבוד בכל מקרה טוב הרבה יותר מפתרונות דפנסיביים יקרים, מסורבלים, ובעיקר לא יעילים. הטיל המתגונן והמחשבה הדפנסיבית יחד איתו צריכים שניהם לללכת, רטרו מהיר לדרך מחשבה התקפית, חסרת מגבלות ובעלת רוח יוזמת ויוצרת נדרש ומהר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שלקחת את דברי צעד אחד קדימה. התכוונתי להצביע על כשליו ועל חסרונותיו של ''החץ'' ולא לערער על קונספט מערכות ההגנה מפני טילים בליסטים - שללא ספק יש הרבה על מה לערער והרבה על מה להטיל ספק. עם זאת, האיום הבלתי קונבנציונלי באמצעות טילים בליסטים הוא כל כך הרבה יותר מורכב ובעייתי מהמצב בלבנון או מטרור אותו אנו מכירים כך שלא הייתי קופץ למסקנות שניתן לסכם אותו רק בעזרת הגישה האגרסיבית - ואני מניח שאתה מתכוון ליכולת המכה השניה. ההבטחה שהאויב שישתמש בנשקו עלינו יוכה מכה אחת אפיים באותו נשק. גישה זו הוכיחה את עצמה במלחמה הקרה, אך נדרש דיון מעמיק בנושא הרלוונטיות בזירת המזרח התיכון. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |