בתשובה לאסף ארצי, 31/12/08 19:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כשהחמאס יוציא להורג כל ''מחבל סורר'' שיורה רקטה לעבר ישראל, לא יהיה צורך להטיל עליהם פצצת אטום, או אחרת. עד אז, ישראל צריכה להוציא אותו להורג בכל אמצעי שעומד לרשותה (ובמינימום, אבל לאו דווקא אפס, פגיעה באזרחים) |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
'צריכה' זה מקסים. אבל זה לא נעשה, מכל מיני סיבות מוזרות או אחרות. הבליגו על הקסאם הראשון, ועל כמה שאחריו, ועל כמה שנורו 'מסיבות פנימיות', ועל כמה שנורו בתחילת הרגיעה. אני חושש שסיבות דומות עלולות לערער את איום המכה השניה. -------------------- תשובה אחרת, מעניינת יותר לטעמי: לדבריך, כשהחמאס יוציא להורג כל מחבל סורר שירה לעבר ישראל, לא יהיה צורך לירות עליהם. ומה אם תחליף את החמאס באיראן, את המחבל הסורר בקצין סורר, ואת הרקטה בטיל גרעיני - האם גם אז אין צורך לירות עליהם כתגובה, בגלל שהם כבר ערפו את רוצח ההמונים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני אומר שלא יהיה צורך לירות עליהם, אני מתכוון לכך שאם החמאס יוציא להורג ''סוררים'' שיורים עלינו, פשוט לא יהיו כאלו. באשר למקרי הקצה - אני דווקא חושב שהם פחות מעניינים. יש המון גורמים שצריך לקחת בחשבון. בשליפה נראה לי שלאירן הייתי מחזיר טיל גרעני, אבל קח את אותו סיפור מירדן, או אולי מקפריסין והייתי צריך לחשוב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר ''אל כשל'' הדילמה של פצצה בטעות, נפתרת ע''י הפצצת גמול מורלית בהסכמה הדדית, ביחס של אחד לאחד. (בסרט על פי, ''ד''ר סטריינג'לאב או...'' הפיתרון הוא קיצוני יותר וטוטלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותם 'המון גורמים' שצריך לקחת בחשבון הם בדיוק החולשה של מכת הנגד. אם מכת הנגד היא אוטומטית, אז אתה מסתכן בהצתת מלחמה בגלל פעולה של מתאבד אחד. ואם אתה מתחיל לשקול את כל הגורמים והסיכונים אתה עלול להגיע למצב שבו אותו מתאבד יכול לירות עליך ללא תגובה, ואז אתה מסתכן בירי נוסף. למשל - הירי מלבנון שנורה בשבוע שעבר: צה"ל ירה אמנם פגזים אל מקורות הירי, אבל לא היתה תגובה מעבר לכך כדי לפגוע באותו ארגון עלום-שם שירה. מצד אחד - לא רוצים לפתוח חזית נוספת בצפון בזמן הלחימה בדרום, וגם בלי עזה - לא רוצים להצית שוב מלחמה בלבנון בגלל מטח אחד או שניים. מצד שני - זה פותח אפשרות למחבלים להפגיז את יישובי הצפון בלי לחשוש מתגובת צה"ל, כל עוד המטחים ספורים ומפוזרים, וכל עוד לא אין פגיעות חמורות, וכל עוד הם לא מזדהים בשם המפורש. התוצאה של תגובה היא החמרת הירי, והתוצאה של הבלגה היא המשך הירי, זה נכון לקסאם כמו שזה נכון לקטיושה, וכמו שזה נכון גם לטיל גרעיני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאיבדתי את הפואנטה שלך. עם רוב הפרטים אני מסכים. ===>"התוצאה של תגובה היא החמרת הירי, והתוצאה של הבלגה היא המשך הירי..." נכון. אז מה? איזו אפשרות אחרת קיימת? הדילמה שאתה מתאר אומנם קיימת במצבים שבהם לא מובטח לאף צד ניצחון מוחץ ומידי. וזה המצב שלנו כמו כמעט כל קונפליקט בעולם. במצב כזה אנשים משתמשים בקשת של אמצעים - בין הבלגה דרך תגובה מתונה ועד ל"הבעלבית השתגע" - בדיוק מהסיבה שגם הצד השני נמצא בדילמה הזו ולא יכול להיות בטוח איזו תגובה המעשים שלו יעוררו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפואנטה שלי היתה (אי אז, לא מזמן, אם אני זוכר נכון) ש'המכה השניה', זו שאמורה להיות קו ההגנה האחרון שלנו מטיל גרעיני אירני, נראית לי מפוקפקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו איבדתי גם את הפואנטה שלי. אני מתנצל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוצה עזרה או שניתן לתת-שרשור הזה לגווע? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |