בתשובה לדורון הגלילי, 28/12/08 8:06
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התכוונתי לגירושים אזרחיים של ישראלים, כמובן. זו לא שאלה כל כך קלה, ואם יש לה תשובה אז אני לא יודעת מהי. יכול להיות שלצורך רישום במרשם האוכלוסין הישראלי ולצורך אי-העמדה לדין בעבירת הביגמיה או תביעת מזונות הגירושים האזרחיים של זוג ישראלים מישראל שנישאו בנישואים אזרחיים יוכרו, אבל אם הם ירצו להנשא לאדם אחר, הם לא יוכלו לעשות את זה בישראל. העניין בדוגמא שלך, שאם מדובר בזוג שגר במדינה זרה, ומנהל את החיים שלו שם בלי זיקה לדת, ומתחתן ומתגרש שם, למה יש רלוונטיות לחוק הישראלי? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שיש לא מעט ישראלים החיים במדינה זרה, מנהלים שם את חייהם בלי זיקה לדת, מתחתנים ומתגרשים שם, ובכל זאת שומרים על אזרחותם הישראלית, על זיקה לישראל, וחלקם אפילו, לא יאומן, שבים הנה בשלב כלשהו של חייהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הטלתי ספק בקיומם של ישראלים שחיים בחו"ל, שומרים על אזרחות ישראלית ובעלי זיקה לארץ. אבל אם הם מתחתנים ומתגרשים בחו"ל וממשיכים לחיות את חייהם שם, למה יש רלוונטיות לשאלה מה קובע החוק הישראלי1 בנוגע לנישואים וגירושים? השאלה רלוונטית רק אם מי מבני הזוג הגרושים ירצה לחזור לישראל ולהנשא כאן בשנית. במקרה כזה, כמו שכבר אמרתי, נראה לי שהוא/היא לא ת/יוכל להנשא דרך הרבנות, אבל נראה לי גם שאם הוא/היא /ת/ירצה להנשא בשנית (בנישואים אזרחיים) לא יעמידו אותו לדין בגין ביגמיה. בהחלט ניתן להכיר בסטטוס מסוים לצרכים אחדים (למשל לעניין הדין הפלילי, לעניין תביעות אזרחיות, מזונות וכדומה) ולא להכיר בו לצרכים אחרים (למשל עבור הרבנות, בגלל ספק קידושים, חשש ממזרות וכיוב'). 1אני מתעלמת לצורך העניין כרגע מהמשפט הבינלאומי הפרטי והכללי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |