בתשובה לאיציק ש., 24/12/08 12:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אישית, אינני מאמינה כל כך בקהות חושים אלא בכוונת מכוון. (*ק*הות חושים, מלשון "קהה" - חושים קהים, חושים שאינם חדים, בדומה לסכין שלהבה קהה. לו היו אלו חושים *כ*הים - פירושו של דבר היה כי צבעם הוא צבע כהה - חושים בצבע שחור? [אם כי אפשר לומר שגם בזה יש משהו]) |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הבחנתי מיד בטעות הקולמוס- פשוט לא יכולתי לתקן.אני בטוח שהיתה כאן כוונת מכוון.קהות החושים היתה של פוליטיקאים. האנשים באוצר שמייצרים כל התנגדות אפשרית, עושים את זה כחלק מתפיסת עולמם. הם מביאים לנו הרבה פעמים השוואות לניהול משק בית אך מתכוונים למשהו אחר משחלק מאתנו מתכוונים; לגביהם בני הבית שראויים להתייחסות הם אלו שמביאים הכנסות שמנות ואצלם יש מקום עבודה לאחר פרישה מניהול הבית. אחרים אינם נספרים אלא נתפסים כגורמים שמפריעים לניהול תקין של הבית -לרווחיות שלו. הם מנהלים את הבית כנהל עסק שמטרתו רווח. עם כולנו שאנחנו מקבלים את ההתנהגות הזאת כלגיטימית במסגרת תפקידם. אולי לא יפה ורחבת לב, אך לגיטימית ומיקצועית. לא כלא מוסרית בעליל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, את דווקא מאמינה בכהות חושים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |