|
||||
|
||||
בנוסף לדברי יאיר רובין: המוסדות הרשמיים של ממשלת ישראל וכן מספר מוסדות ציבור העוסקים בנושא, אינם מעבירים לניצולי שואה החיים בארץ כמקרים סוציאליים את כספי השילומים המגיעים להם עפ"י חוק ניצולי שואה בארץ ובגרמניה וארצות אירופאיות נוספות. האמירה המעודנת על כך שהכספים משמשים "לקולקטיב" ולא למטרות פרטניות ואישיות כפי שנועדו - היא מקובלת, אמנם, אך אינה מספקת לתיאור המצב. מפה לאוזן נאמרים הדברים, ובשקט, ובמסדרונות השלטון הנסתרים מעין הציבור: בארץ כ-60,000 ניצולי שואה שהם מקרים סוציאליים החיים בדוחק. כרונולוגית, אלה ימיהם האחרונים. כ-40 מהם מתים מידי יום. לכשייעלמו הללו בדרך כל בשר מנוף חיינו - ייעלמו הכספים המגיעים להם (ואינם מגיעים ליורשיהם) במעיה של הביורוקרטיה, יהפכו למין כספים "אפורים" שגורלם אינו ברור כביכול - וישמשו לא ל"קולקטיב", אלא למנעמי השלטון, לאלה המקורבים לצלחת. בארץ קיימת תופעה מצערת, ויש אומרים, מזעזעת: ניצולי שואה שחיו בארץ בדוחק רב, כמקרי סעד, חוזרים לגרמניה ולפולין או עוברים למספר ארצות אחרות שחוקי השילומים לניצולי שואה שנחקקו בהן מכובדים ע"י שלטונותיהן - הולנד ובשנים האחרונות גם שוייץ - ע"מ לסיים בהן את חייהם בכבוד. |
|
||||
|
||||
מה מקור כהות החושים? |
|
||||
|
||||
אישית, אינני מאמינה כל כך בקהות חושים אלא בכוונת מכוון. (*ק*הות חושים, מלשון "קהה" - חושים קהים, חושים שאינם חדים, בדומה לסכין שלהבה קהה. לו היו אלו חושים *כ*הים - פירושו של דבר היה כי צבעם הוא צבע כהה - חושים בצבע שחור? [אם כי אפשר לומר שגם בזה יש משהו]) |
|
||||
|
||||
הבחנתי מיד בטעות הקולמוס- פשוט לא יכולתי לתקן.אני בטוח שהיתה כאן כוונת מכוון.קהות החושים היתה של פוליטיקאים. האנשים באוצר שמייצרים כל התנגדות אפשרית, עושים את זה כחלק מתפיסת עולמם. הם מביאים לנו הרבה פעמים השוואות לניהול משק בית אך מתכוונים למשהו אחר משחלק מאתנו מתכוונים; לגביהם בני הבית שראויים להתייחסות הם אלו שמביאים הכנסות שמנות ואצלם יש מקום עבודה לאחר פרישה מניהול הבית. אחרים אינם נספרים אלא נתפסים כגורמים שמפריעים לניהול תקין של הבית -לרווחיות שלו. הם מנהלים את הבית כנהל עסק שמטרתו רווח. עם כולנו שאנחנו מקבלים את ההתנהגות הזאת כלגיטימית במסגרת תפקידם. אולי לא יפה ורחבת לב, אך לגיטימית ומיקצועית. לא כלא מוסרית בעליל. |
|
||||
|
||||
בקיצור, את דווקא מאמינה בכהות חושים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |