|
||||
|
||||
אם אמשיך את הקו מהדיון האחר על קצב: האדון בלגוג'ביץ צריך להתפטר, לטהר את עצמו, לתבוע בתביעה אזרחית את משמיציו -ולחזור לפוליטיקה בגדול. |
|
||||
|
||||
אפילו 20 שנה. אין מקום לאנשים שיש ספק כזה לגביהם בפעילות הציבורית. אם הוא יפסיד את האפשרות לפעילות פוליטית שיתבע את האחראים תביעה אזרחית. |
|
||||
|
||||
זה קצת נאיבי לא? הרי ממש לא ברור של"משמיצים" יש כיסים מספיק עמוקים כדי לפצות אותו על כל שנות העבודה שאיבד בגללם, כך שתביעה אזרחית לא תתן מענה, ואם אתה דורש מכל מי שדובק בו רבב לפרוש עד לתום הברורים אז אתה נותן כלי ממש יעיל בידי המתנגדים הפוליטיים שלהם. |
|
||||
|
||||
''כל מי שדובק בו רבב'' זה לא מי שבאיזה טוקבק מישהו כתב שהוא מושחת, אלא מי שהועלו נגדו האשמות, ובבדיקה ראשונית הן לא נמצאו מופרכות. |
|
||||
|
||||
הבעיה היא שבמקרים רבים, לפחות במדינת ישראל, ההר מוליד עכבר ומי שנחקר באזהרה במערכה הראשונה לא מגיע לבית המשפט במערכה השנייה או מזוכה במערכה השלישית. ומקרי ליברמן, שרון, ועמותות ברק קופצים מיד לראש. |
|
||||
|
||||
ליברמן, שרון, ועמותות ברק (ואהוד אולמרט וקצב גם) הם אלה בדיוק המקרים שהייתי רוצה לראות (ציבורית) מוקעים ומורחקים מעמדות כח ושררה, גם אם משפטית הם רק גובלים בפלילים, ולא ממש עוברים גבול זה. |
|
||||
|
||||
אם ב"מוקעים" אתה מתכוון שהבוחר יאמר את דברו, אז זה מצויין, אם אתה חושב שהם צריכים לפרוש בגלל הבושה זה נהדר, אבל אם הם טוענים שלהד"ם אז לדרוש מהם שיפרשו וילחמו על חפותם במהלך העשור הבא נשמעת לי דרישה מוגזמת. הבעיה היא לדעתי בעיקר במערכת המשפט ופחות באישי הציבור, אם הייתה בישראל מערכת משפט נורמלית ומשפטים פשוטים יחסית1 היו נגמרים בחודש ולא ב3 שנים (לא כולל ערעורים) היה אפשר לדרוש מפוליטקאים כאלה דברים, אחרת זאת דרישה שאין הציבור יכול לעמוד בה. 1 משפט רמון שנסוב סביב אירוע יחיד בין חמש דקות בעל מספר עדים מוגבל ביותר ושגם הנאשם וגם הפרקליטות ניסו לזרזו ככל האפשר נמשך בין הגשת כתב האישום ועד גזר הדין 8 חודשים(!), בין הכרעת הדין ובין גזר הדין עברו כמעט חודשיים, לדעתי אין שום סיבה שמשפט כזה לא יסתיים בשבועיים ולמצער חודש לכל היותר. |
|
||||
|
||||
ראש הסגל בבית הלבן, המיועד, רם עמנואל, צבר בין 19 ל-21 מיליון דולר בתפר שבין שירותו בממשל קלינטון לפריימריס שלו כקונגרסמן (ההערכות - הוא השקיע כחצי מיליון דולר בקמפיין). איך בדיוק? כשכר ובונוסים מבנק השקעות ומכירתו למוסד גרמני. שיקוף פנטסטי של החיבור בין הון לשלטון. וזו עוד המפלגה הדמוקרטית. הליברלית. מזכיר קצת את גזירת הקופונים של אהוד ברק במסגרת "העשייה לביתו" עם הצעת מכר של 40 מיליון ש"ח לדירתו במגדלי אקירוב. כסף קטן. |
|
||||
|
||||
אפרופו ברק: קראת - או מישהו כאן קרא - את הראיון שלו אצל ארי שביט? אם כן, מה ההתרשמות? (ואם אפשר, לינק למאמר. אתר הארץ אצלי משובש). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה. אחרי תקופה שבה חשבתי שאולי ברק משתפר מעט (לא כל כך קשה להשתפר מהנקודה שהגיע אליו בהערכתי) חזרה כל עוינותי אליו בגדול. קשה לעבור אותה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |