|
||||
|
||||
צר לי עליך אחי, אולם אם היית מתחתן בקפריסין, ולאחר מכן נולדים לך ילדים, ועוברות להן 20 שנה, והבן או הבת שלך יבואו להינשא כדת משה וישראל, או אז אתה במעשה הטפשי שלך, תגרום לו צרה צרורה, וכל מערכת ההתפתלויות שאותה אתה עברת, תהיה פסיק קטן מול הצרות הענקיות שאתה היית גורם לבנך או בתך, לכן שמח על כך, שהוריך לא סינדלו אותך, וכך גם אתה לא סינדלת את הבאים אחריך! כל הכבוד לך, עלה והצלח, לך ותהנה עכשיו מרעייתך, והיא תהנה ממך, ובלבד שלא תהיה גבר מכה, ולא היא אשה מוכה, ושיהיו ילדיך שמחים בך ואתה תשמח בהם!!! |
|
||||
|
||||
מדוע אתה חושב כך?שהבן והבת לא ינשאו כדת משה וישראל. צריך לנצל כאן את סיסמתו של רוזוולט שהדבר היחיד שיש לפחד ממנו הוא הפחד. ככל שיותר יתחתנו שלא כדת משה וישראל, כך יותר מהר תפתח כאן האופציה של נישואים אזרחיים. אולי אם הציבור החילוני יגלה קצת רוח קרב, הוא ילמד שאפשר לשנות דברים. מה שאתה מביע בתגובתך הוא מורך לב אזרחי וכל הבעיות הכבירות שאתה מתאר נובעות מזה שאתה מתעקש לשחק במיגרש הרבני. זה מזכיר לי דוגמה מתחום אחר לחלוטין: בכדורגל השחקנים שייכים לקבוצות; קבוצה יכולה להסכים או לסרב למכור את השחקן. כל זה מתנהל כי השחקן רוצה להמשיך לשחק; אם הוא יבהיר לקבוצה שיש לה שתי ברירות: למכור אותו במחיר סביר או שהוא לא ישחק -ישחק בנירפות, או אפילו יתלה את הנעליים- הוא לא ישאר בקבוצה. צריך פשוט לשבור את הכלים ולצאת מהעבדות הזאת שמטילה עלינו הרבנות. |
|
||||
|
||||
זה לא מורך לב אזרחי, זה פשוט אדם דתי/חרדי שהאופציה האזרחית מפחידה אותו. |
|
||||
|
||||
החרדיות שלו היא עניינו. אין שום סיבה שהוא יפחיד אחרים. הדתיים מנסים להפחיד שיהיה פירוד בישראל וחצי עם ישראל לא יתחתן עם החצי השני. אני יכול לענות שיש להם בעיה ושינסו לפתור אותה. לי אין שום בעיה. כשהתכוונתי להנשא שוחח איתי החותן המיועד ואמר שמאד חשוב לו שהחתונה תהיה כדת משה וישראל. כמובן הסכמתי . אמרתי לו שאם יתעוררו בעיות מצד הרבנות, אין לי שום כוונה להלחם. נרשמנו ברבנות בבית שאן ואמרנו שהחתונה תהיה בדרום. אני מודה שאמרתי לזוגתי שאם היה מעלה איזה קושי, הייתי אומר לו שאני רק מחכה לתירוץ כדי לא להנשא דרך הרבנות. |
|
||||
|
||||
מה זה נתן לכם להירשם בבית שאן ולומר שתתחתנו בדרום? |
|
||||
|
||||
גרנו בעמק בית שאן והורי הכלה גרו בדרום. |
|
||||
|
||||
אה, אז זה לא היה קשור לקשיים אפשריים? |
|
||||
|
||||
שום דבר. אני יהודי כשר -אמנם חילוני-וכך גם היתה זוגתי. |
|
||||
|
||||
אם כבר שוברים את הכלים (במקום את הכוס), אז הפתרון הפשוט ביותר, הנוח ביותר והטוב ביותר לכולם הוא לא להתחתן כלל. |
|
||||
|
||||
זה משחק לידי הרבנות. מה שצריך זה להיות נשוי כחוק אך לא כדת משה וישראל. |
|
||||
|
||||
איך זה משחק לידי הרבנות? "מה שצריך זה להיות נשוי כחוק"? מה זאת אומרת "מה שצריך"? אם התכוונת להגיד שמה שצריך זה שהחוק יאפשר נישואים אזרחיים, זה דבר אחד, אבל להגיד שלהיות נשוי כחוק זה "מה שצריך" זו אמירה מאוד מוזרה בעיני. למה צריך? |
|
||||
|
||||
דווקא לא. נישואי קפריסין אינם מסנדלים את הנולדים מהם, כפי שחיים בלא חופה וקידושין אינם מסנדלים את הצאצאים. הדבר היחיד שיכול לסנדל צאצאים הוא אם אמם, שהתחתנה כדת משה וישראל עם גבר אחד, עשתה אותם מגבר אחר בעוד היא נשואה לראשון. |
|
||||
|
||||
אני לא משוכנעת שאת צודקת. נראה לי שאם את נישאת בנישואים אזרחיים ונולד לך ילד מגבר שאינו בעלך, הילד עדיין מוגדר כממזר.1 הבעיה בנישואים אזרחיים היא, שבשביל הגירושים צריך לעבור ברבנות. מה שמחזיר אותנו לפתרון היחיד - לחיות כידועים בציבור (עם או בלי הסכם זוגיות) 1ואני מסייגת, כי עד כמה שאני יודעת המדינה עושה מאמצים גדולים מאד עד כדי להטוטים באוויר כדי לא להגדיר ילד כממזר. |
|
||||
|
||||
למעשה אתה מציע ביטוח נגד התחרדות הצאצאים: התחתנו בחתונה אזרחית! אני אפילו הייתי עושה עוד צעד ומציע להוליד רק ממזרים, אלה באמת מחוסנים כמעט לגמרי. |
|
||||
|
||||
אני בזמנו השתעשעתי ברעיון. בצעד כל כך קטן אפשר למנוע כל כך הרבה בעיות בעתיד! אבל לצערי, אבי בני התנגד לרעיון שאתחתן עם מישהו אחר, וכך העניין נגנז. חבל. |
|
||||
|
||||
לי חבל שבעתיים, כי המישהו האחר היה עשוי להיות אני. |
|
||||
|
||||
מה אתה נדחף? יש תור! |
|
||||
|
||||
לא שאני נוטה להענות בימים אלו (בעל אחד זה די והותר לדעתי) אבל תמיד נחמד שיש התענינות. |
|
||||
|
||||
מה הטעם להדחף אם אין תור? |
|
||||
|
||||
מכיון שבבירור הוא רואה את הנישואין כדת משה וישראל כעונש ולא זכות, פטירת ילדיו מעונש זה לא מהווה סינדול בעבורו. אם הוריו היו מקדימים בדור את מעשה ההתנתקות, הוא עצמו לא היה נאלץ לעבור את דרך היסורים, מכיון שלא היתה ניתנת לו האפשרות. |
|
||||
|
||||
מילא סינדול, אבל זה גם לא נכון. אם ההורים שלו היו נישאים בקפריסין, זה לא היה משליך על האפשרות שלו להנשא ברבנות. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל רציתי להבהיר שעבור חילוני אדוק, ממילא רישום הבנים כממזרים ואי קבלתם בחיבוק דוב ברבנות אינו דבר רע. אגב, אני לא אוהב את הדיבור על קפריסין כאופציה, מכיון שמתהלכים ביננו אנשים שמעוניינים להנות מההטבות 1 המגיעות עם נישואין רשמיים, אך טיסה לקפריסין היא עבורם הוצאה כבירה. 1 כלכליות, חברתיות, מה שלא יהיה (אם יש בכלל). |
|
||||
|
||||
אני אגיד שוב - ילדים שנולדו שלא במסגרת נישואין בברכת הרבנות *אינם* ממזרים. אנחנו לא נוצרים. |
|
||||
|
||||
סליחה על הטעות. מה הדבר שמונע מהם להתחתן עם יהודי כשר? |
|
||||
|
||||
משה כתב: "אם היית מתחתן בקפריסין, ולאחר מכן נולדים לך ילדים, ועוברות להן 20 שנה, והבן או הבת שלך יבואו להינשא כדת משה וישראל, או אז אתה במעשה הטפשי שלך, תגרום לו צרה צרורה, וכל מערכת ההתפתלויות שאותה אתה עברת, תהיה פסיק קטן מול הצרות הענקיות שאתה היית גורם לבנך או בתך[...]". ואני שואל, בהינתן שהיהודיה עימה מתחתנים היא יתומה ללא אפוטרופסים, על אילו צרות מדובר? |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי אין מניעה הלכתית לכך ולא יהיו שום צרות, אם תחיה בסביבה דתית/חרדית כנראה שתחשב לבעל מעמד חברתי מפוקפק, אך לא פסול חיתון. |
|
||||
|
||||
שמעתי3 שהדתיים מודאגים מנישואים אזרחיים1 בגלל שהם מלווים בגירושים אזרחיים2. ---- 1. המוכרים, דה פקטו, מבחינה דתית. 2. שאינם מוכרים, ולכן כל ילד שיוולד לאחר הגירושים האזרחיים יחשד כממזר. 3. לפני הרבה שנים, בתור לטלפונים הציבוריים באוניברסיטה, שיחה שלא יועדה לאוזני - אבל שעמם לי מספיק כדי לצוטט. עד כאן הדיסקליימר, אבל הטיעון נשמע לי הגיוני להפליא. |
|
||||
|
||||
עוד לא יצא לי לשמוע על גירושים אזרחיים בישראל. אמנם נמבחינה תיאורטית-משפטית אני לא רואה סיבה שלא יכירו בכך (וגם יש פסק דין של ברק מלפני שנתיים בערך שניתן לפרש בדרך מסוימת כבסיס לתמיכה בכך)1 אבל למיטב ידיעתי ישראלים-יהודיים שהתחתנו בנישואים אזרחייים ורוצים להתגרש, אכן עוברים ברבנות. 1האם הייתי יכולה להסתייג יותר? |
|
||||
|
||||
כנראה שכדאי לי לחפש מקורות יותר אמינים. ---- יוסי, ממהר להרים דגל לבן. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח גרושים אזרחיים *בישראל*. בואי ניקח מקרה היפוטתי (אבל לא בלתי אפשרי) של זוג ישראלים החיים באחת מארצות הנכר. הם נישאו שם בנישואין אזרחיים בפני הרשויות המוסמכות של אותה מדינה. הם שמרו על אזרחותם הישראלית, ואפילו הקפידו לבקר בארץ באופן שוטף, ולעדכן את מעמדם במרשם האוכלוסין ל"נשואים". כעת הם מתגרשים בארץ מגוריהם, בפני אותו גורם שהשיא אותם (בבחינת הפה שאסר הוא הפה שהתיר). האם מדינת ישראל תכיר בגרושיהם? אם לא, האם מדינת ישראל תעמיד לדין באשמת ביגמיה את מי מהם שינשא שוב (כחוק!) במדינת מגוריו אם וכאשר ירצה לשוב ארצה עם בן זוגו (החדש)? |
|
||||
|
||||
התכוונתי לגירושים אזרחיים של ישראלים, כמובן. זו לא שאלה כל כך קלה, ואם יש לה תשובה אז אני לא יודעת מהי. יכול להיות שלצורך רישום במרשם האוכלוסין הישראלי ולצורך אי-העמדה לדין בעבירת הביגמיה או תביעת מזונות הגירושים האזרחיים של זוג ישראלים מישראל שנישאו בנישואים אזרחיים יוכרו, אבל אם הם ירצו להנשא לאדם אחר, הם לא יוכלו לעשות את זה בישראל. העניין בדוגמא שלך, שאם מדובר בזוג שגר במדינה זרה, ומנהל את החיים שלו שם בלי זיקה לדת, ומתחתן ומתגרש שם, למה יש רלוונטיות לחוק הישראלי? |
|
||||
|
||||
כיוון שיש לא מעט ישראלים החיים במדינה זרה, מנהלים שם את חייהם בלי זיקה לדת, מתחתנים ומתגרשים שם, ובכל זאת שומרים על אזרחותם הישראלית, על זיקה לישראל, וחלקם אפילו, לא יאומן, שבים הנה בשלב כלשהו של חייהם. |
|
||||
|
||||
לא הטלתי ספק בקיומם של ישראלים שחיים בחו"ל, שומרים על אזרחות ישראלית ובעלי זיקה לארץ. אבל אם הם מתחתנים ומתגרשים בחו"ל וממשיכים לחיות את חייהם שם, למה יש רלוונטיות לשאלה מה קובע החוק הישראלי1 בנוגע לנישואים וגירושים? השאלה רלוונטית רק אם מי מבני הזוג הגרושים ירצה לחזור לישראל ולהנשא כאן בשנית. במקרה כזה, כמו שכבר אמרתי, נראה לי שהוא/היא לא ת/יוכל להנשא דרך הרבנות, אבל נראה לי גם שאם הוא/היא /ת/ירצה להנשא בשנית (בנישואים אזרחיים) לא יעמידו אותו לדין בגין ביגמיה. בהחלט ניתן להכיר בסטטוס מסוים לצרכים אחדים (למשל לעניין הדין הפלילי, לעניין תביעות אזרחיות, מזונות וכדומה) ולא להכיר בו לצרכים אחרים (למשל עבור הרבנות, בגלל ספק קידושים, חשש ממזרות וכיוב'). 1אני מתעלמת לצורך העניין כרגע מהמשפט הבינלאומי הפרטי והכללי. |
|
||||
|
||||
כלומר, יכול להיות שמשהו מונע מהם, אבל זה לא עצם הנישואים האזרחיים. לא אמרו לך אף פעם שלא צריך להאמין לכל דבר שמישהו כותב באינטרנט? |
|
||||
|
||||
אמרו, אבל גם הם היו מהאינטרנט, אז לא האמנתי להם. |
|
||||
|
||||
מ*הם*? פרט לזה שלא המדינה ולא הרבנות מכירות בנישואים הומוסקסואליים? _______________ שום דבר. כמו שאמרתי - מי שנולד ללא נישואין - או ללא נישואין כדת משה וישראל, לצורך העניין, אינו ממזר. גם מי שנולד לכהן וגרושה אינו ממזר1. שום דבר לא מונע ממנו להתחתן עם יהודים כשרים. 1 הוא חלל. וחללה לא יכולה להנשא לכהן, אבל יכולה להנשא לשאר ישראל. |
|
||||
|
||||
ה"הם" - תגובה 499126: "ילדים שנולדו שלא במסגרת נישואין בברכת הרבנות..". "יהודי כשר" - אדם שיהדותו אינה מוטלת בספק, נאמר בתגובה 499127 ע"י זהריקו, בלשון זכר כהגדרה גנרית וע"כ לא מגדרית, לקבוצה מסויימת (אתנית, לאומית, מה שתרצי) של בני אדם. |
|
||||
|
||||
כמה עולה חתונה בקפריסין (כולל טיסה)? כמה עולה חתונה ברבנות בפועל? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |