בתשובה לדורון הגלילי, 15/12/08 8:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
''בוגר מצליח בכל תחום אקדמי''. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח ש''בכל תחום אקדמי'' משמעו בכל תחום שתבחר (עבור כל ילד שתבחר) ולא בכל התחומים האקדמים (במקביל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה נראה לך כל כך יומרני ובלתי אפשרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נצרכת ללמד פעם מישהו דבר מה, ותוסכלת מן הכשלון עד כדי רצון לחנוק למוות אותך או אותו, כל הקודם זוכה? בעל ההכרזה היומרנית הרי לא טוען שהוא יכול להפוך גם מפגר לפרופסור חבר 1. הוא מציב גבול, שכ"ג (ואני, וכנראה שרוב האנשים) פשוט טוענים שהגבול האמיתי גבוה (הרבה) יותר. לרוב האוכלוסיה אין את הגנטיקה המתאימה (דהיינו, הפוטנציאל) להיות אקדמאים מובילים בפקולטות כמו מתמטיקה ופיזיקה, בדיוק כמו שהרוב לא יצלח בנסיונו להתקבל למכבי ת"א כדורסל, גם אם ישקיע בכך את כל חייו. 1 חוץ מבלימודי מגדר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''בוגרים מצליחים'' זה לא בהכרח אקדמאים מובילים. ''בוגרים מצליחים'' הם אלו שסיימו בהצלחה את לימודי התואר הראשון. לא בשמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משוכנע שזו היתה כוונתו? ידוע לך הנוסח המקורי של המשפט? מדובר במושג נתון לפרשנות, אבל נראה לי שפרשנות שמרנית ל"בוגר מצליח" תהיה לפחות "מי שהמשיך לעסוק בתחום באופן משביע רצון", שזה כבר קשה יותר. בכל מקרה, לפחות במדעים המדוייקים, בתחומים המתמטיים (מתמטיקה, מדמ"ח) ואולי גם הנדסת חשמל, אני מאמין 1 שיש חלק לא מבוטל באוכלוסיה (אולי לא הרוב) שלעולם, תחת כל חינוך שהוא (מלבד הכשרה בהעתקות 2 ע"י נינג'ות), לא יוכל לסיים בהצלחה תואר בתחום. 1 מי מרים את הכפפה, נוסע להודו, קונה בית יתומים ועורך את הניסוי? 2 הכרתי באופן בלתי אמצעי מישהי שסיימה בציונים סבירים+ תואר כפול בחשמל-פיזיקה, כשהכלי הלימודי העיקרי שלה היה העתקות במבחנים. לטענתה הסצינה הומת אדם, ומתי מעט נתפסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 בתנאי שמר זהריקו יממן את הטיסה, קניית בית היתומים, המשכורות למורים ולשאר הצוות וכל הוצאות התחזוקה השוטפת? :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמרתי שאני מוכנה לנסוע להודו. לגבי שאר החלקים בניסוי, שמישהו אחר יקח על עצמו את האחריות. אני לא יכולה לעשות הכל בעצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלי לומר שאת נבונה מאוד, וניכר בך שיחסית לגילך הצעיר למדת בשלב מוקדם של חייך לזהות ולנצל בזריזות את הפוטנציאל החיובי שבכל סיטואציה. עלי (להודו) והצליחי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא זוכר את הנוסח, אבל נדמה לי שהופיעו שם עורכי דין ורואי חשבון. דומני שהוא צוטט ב''הלוח החלק'' של פינקר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בטוח למי אתה מתכוון, אבל אולי מדובר באבי הביהביוריזם ווטסון. את הציטוט מצאתי בוויקי "תנו לי ילד בעולם, ואוכל לעשות ממנו כל שארצה", הגם שאני איני זוכר אותו מקריאתי בעבר. כל שארצה כולל ארכי נבל ורב מלאכים, גאון ומפגר... בכל מקרה, רציתי להעלות את תכונת הסקרנות כדבר הכרחי לגאונות כפי שאני מבין אותה. סבורני שרוב האנשים שמישהו יציינם כגאונים הם אנשים שתרמו חידוש כלשהו לתחומם באותה העת. נראה לי שכדי לחדש משהו בנושא כלשהו, יש צורך בסקרנות לגבי אותו נושא. ועכשיו עולה שוב שאלת הטבע-טיפוח. עד כמה סקרנות היא תכונה מולדת ועד כמה היא טעונת טיפוח? אפשר לדמות שני אנשים, אחד בעל כישורים גבוהים וסקרנות מעטה, ואחד בעל כישורים סבירים וסקרנות רבה. שניהם עוסקים באותו התחום. הסקרן בוודאי ינסה ניסויים רבים (בהיעדר הגבלה מערכתית חמורה) מהם יפיק צירופים רבים שאת חלקם יזהה נכונה כמוצלחים וחשובים, ואילו זה שאינו סקרן יפנה בעיקר לביסוס איטי ורוטיני של התחום בו הוא עוסק. עוד תכונות שאפשר לתהות עליהן הן כושר הבחנה ודימיון. סקרנות לבדה בוודאי לא תעבוד... אני תוהה מה ניתן לומר על דמויות רבות חשיבות מתחומים שונים בזמנים שונים כמו סוקרטס, לאו-צו, ארכימדס, דמוקריטוס, ניוטון, גאוס, איינשטיין... יש אף לשאול האם יש משהו בתרבויות ובזמנים שהם חיו בהם שסייע לביטוי שלהם? האם יש משהו מסוים במשפחות שלהם - חינוך או גנים? או איזשהם אירועי מפתח שדחפו אותם? למה יון העתיקה הייתה מבריקה כל-כך, ואילו רומא הייתה יציבה כל-כך? מה עם הסינים? איפה הגאונים השחורים? איפה הגאונות? האם זמננו "זוכה לבום של גאונות" ואם כן למה? האם מערכות החינוך השונות (בגסות, בלי להתחשב בזמן: אליטיזם לעומת דמוקרטיזם) של ארה"ב ואירופה מפתחות יותר גאונים או פחות? ואולי מדובר בסוגים שונים של גאונים? ואולי גאונות היא תלוית מערכת? בכל מקרה, למרות כל העניין שהם מעוררים, והמוקדים השונים שהם חושפים, דיוני גאונות נראים לי בעיקר כאתנחתא מבדחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. ווטסון. אלמנטרי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 אפשר הסבר? (בעברית קלה, בבקשה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרופ' לייבוביץ' אמר פעם שגם אם תקשור חמור לבניין באוניברסיטה למשך שלוש שנים הוא יקבל תואר בוגר. אני לא בטוחה שהוא טעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שהוא העריך את החמור יותר מהסטודנט הממוצע, כי לזה האחרון לוקח יותר משלוש שנים לקבל תואר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאו דווקא. הוא הניח שהחמור שומע תוכנית מלאה בכל שנה, לא מחלק את זמנו גם בעבודה ובילויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, אבל אם ליבוביץ' סיפר את זה, הוא שדד את זה מהטכניון. לפני 40 היה בטכניון גנן מוכשר[*] בשם עבדאללה. כל יום הוא הגיע רכוב על חמורו, קשר אותו לעמוד ליד בניין אולמן (דהיום), ועסק במלאכת יומו. אחרי 4 שנים, נאלץ הטכניון להעניק לחמור תואר מהנדס בניין. [*] הגינון בטכניון מרשים עד היום, הרבה בזכותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך ''סיפורו של גשר המכביה'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, עכשיו לפחות ברור מי תיכנן את החשמל אצלי בבנין. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |