|
שטויות. לא נכסי-שאין-מניידם אלא יחסי-להד"ם. הדוברת, בהסתירה את זהות הגיבור, משתמשת בקודים פואטיים כה חבויים עד כי בקראו את דבריה עלה במוחו של השטרסלר הלאומי, לראשונה, רעיון ייסוד מדורו הידוע - "אל תתנו לה לעבוד עליכם!". ובקיצור נמרץ: הכותבת פורשת בשיר זה (וגם באחרים) את מסכת יחסיה הטרגיים עם הדקל שפל-הצמרת מתגובה 495471.
*******
"הושט היד וגע בם" - כמה יפה, שנות ה-20 של המאה שעברה - לרגע-מעט-קט - זמנים מתקדמים ומרהיבי-עוז יותר מכמה העשורים שבאו לאחריהם. סוציאליזם, זוגות שנטו אוהליהם ללא חופה וקידושין, ביניהם גם סבא וסבתא שלי (והאגדה מספרת: גם שלישיות ורביעיות ומכל הבא ליד הנוגעת) - ואת המילים שבשורה זו יש לקבל כפשוטן ואין שום צורך לדרוש בן: "הושט היד וגע כבר, אידיוט!"
"בדממה בוטחת מצווים: עצור" - עצור, רד מהאוטו, קפוץ לכמה דקות ואל תשכח לצלצל פעמיים, מה כבר יקרה...
ומה תגובתו של הנסיך הנחשק? - "נם חרמון הסבא" - אלא מה?
ודי לחכימא.
|
|