|
||||
|
||||
א.התוספת לא תהיה רק בגביית מיסים אלא גם בעידוד הפעילות המישקית: הגדלה של 2 מיליארד גביה היא שורה תחתונה של התרחבות.קיצבת הזיקנה קוצצה בזמן נתניהו וגם נשחקה; אפשר לפחות להחזיר אותה למצבה היחסי ולדאות לאבטחתה מפני שחיקה. ב. אינני משווה אותנו לשלושת רבעי הכדור; אני משווה אותנו לרבע הכדור. אין לי שום גאווה להיות המדינה האי שוויונית ביותר במערב. |
|
||||
|
||||
א. למרבה הצער קשה לממשלה לגרען עוד את התקציב ב-7.5 מיליארד נטו (לאחר מס. כ-3.2% מתקציב הפעולות), כאשר המגבלה החוקית נושאת את כותרת הדיון הזה - 1.7%. האם באמת אינך מבין את ההבדל בין הוצאה תקציבית בסך כ-10 מיליארד (כשמונה מאות אלף זכאים כפול 1000 ש"ח לחודש כפול 12) לבין פעולות מתבקשות אחרות שאינן תקציביות? כאן תמצא הצעה משלי לפני רביע כמעט: תגובה 491544 ב. נמאס לגמרי לחזור שוב ושוב על תגובה 492889 |
|
||||
|
||||
תגובה 491611. המיספר 1.7% הוא החלטה של בני אדם שדי קל לחרוג ממנו אם רוצים -למרות שקבעו אותו בחוק. מאחורי המיספר הזה עומדת פילוסופיה שקורסת עכשיו בגדול ברחבי העולם. היתה בעיה פיננסית בישראל בתחילת שנות ה-2000 . הבעיה בפעולותיו של נתניהו היתה OVER KILLING. הוא רצה להוריד את תשלומי ההעברה והקיצבאות כדי לדחוף אנשים לצאת לעבודה; מדוע הוריד את קיצבת הזיקנה של הביטוח הלאומי? הוא עשה רפורמה במיסים בהנחה שכל שקל שירד מהחברות והארגונים הכלכליים, יושקע בפעילות כלכלית; בפועל השקעות ישראלים בחו"ל עולות על השקעות חו"ל בישראל. הפחתות המס הלכו -אולי רק בחלקן- להשקעות נדל"ן בחו"ל. בקצרה- בבסיס הפילוסופיה של נתניהו עומד הרצון לתקן את חלוקת העושר במדינת ישראל. |
|
||||
|
||||
צודק. המגבלה והפילוסופיה מאחוריה קרסו. לא שהאמנתי בה מלכתחילה, כפי שעלה מתגובות קודמות שלי בנושא. למרות זאת, העקרונות הכלכליים הבסיסיים שרירים וקיימים. אי אפשר להעמיס הוצאות נוספות על תקציב (מדינה, מפעל, משק בית) ללא מקורות. בעת הנוכחית, עם עשרות אלפי מובטלים טריים והאטה משקית כולל צניחה במסים הנגבים, הפער בין התקבולים לתשלומי המדינה הולך ומתרחב לרעה. חשוב לציין כי כלכלת ישראל שונה בהרבה מיתר מדינות ה-OECD. למשל מצבת כ"א בתעסוקה מלאה/חלקית, הוצאות בטחון, בריאות, פנסיה ורווחה וכו'. שלא לדבר על המצב הגיאו-פוליטי (מה זה אמור להביע?) הייחודי. בקיצור - סיבוך לא קטן. וכרמז לבאות סבורה כי מרכיב חשוב בפתרונות כולל בחובו חזרה למשטר כלכלי הדוק של פיקוח ורגולציה. לא בסגנון האח הגדול, אבל כן להסדרת מחירים בדרך מפא"י ההיסטורית. לחם(1), חלב ומוצריו(2), חשמל(3), ויתר מוצרי בסיס(4). (1) בכלכלה המערבית אין כמעט הוזלות מחירים. כאשר מחירי הגרעינים הרקיעו לשיא של כל הזמנים דרשו מפעלי הקמח והמאפים תוספת משמעותית. וקיבלו. כאשר חזינו בצניחת הקומודיטיס עד לשליש מהשיא, ההוזלה בתוצרים המוגמרים (אם בכלל היתה כזאת) נעה בין אפס לאחוזים בודדים. (2) עוד דוגמא לעיוות הבסיסי של הכלכלה הישראלית בה שולטים מונופולים וקרטלים לרעת הצרכן הסופי. אלה הן לאו דווקא ח"י משפחות הטייקונים. זו אוזלת היד ופשיטת הרגל של התנהלות המדינה כרגולטורית ראשית. (3) כעשירית מחשבון החשמל שלך משולם ל'טובת' הבטחת הפנסיות לעובדי החברה. כעשירית נוספת למען מימון תוכנית רכישת הטורבינות החדשות. עוד כעשירית עבור ריביות ההלוואות במט"ח לצורך הפיתוח. יש שמועות כי חח"י מעסיקה כ-40% מעובדיה על בסיס אבטלה סמויה. ניתן לראות את המצאי דרך עיון במצב חברת החשמל האירית, המהווה אף היא אי אנרגטי בלתי סינגרטי. (4) אורז כמשל. מאז הפאניקה בקיץ נקבע המחיר לק"ג במרכולים ונשאר כשהיה. למה מה (כאשר הגלם נפל בתלילות מאז)? |
|
||||
|
||||
מסכים איתך חוץ מההנחות שאת נותנת לטייקונים. לטייקונים יש מינופים ''קטנטנים'', יכולת תשלום החבות תלויים במידה כלשהי בפרוספריטי כללי. אינני חושב שאני צריך להוסיף ולו מילה אחת לגבי הסיכונים ופוטנציאל הנזק שגלום בנושא הזה. |
|
||||
|
||||
כעקרון, אני מצפצפת על הטייקונים והשפעתם על חיי. לבייב ושות' לא מזיזים לי ביומיום. ממילא אנחנו רוכשים את רוב המוצרים מספקים בקשר ישיר ובמו"מ מתמשך. שכל הצדדים יהנו מרווח סביר - תנו לחיות לחיות ברווחה. הצרה היא, וכולי תקווה שהמצב ישתפר, שהמשק הישראלי עטוף בשמיכת מחנק של מונופולים וקרטלים. סלולאר, TV, אנרגיה, רשתות שיווק, משק החלב, ועוד ועוד. מוזר לי, אגב, שלא עלית בחושיך הסוציאליסטיים על איוולת פקידי האוצר בנושא עדכני הנוגע בעיקר לשכבות החלשות. גם מטורף לגמרי מבחינת רווחת הציבור, וגם מנוגד לגמרי למציאות הכלכלית. בוש (W) והיכלם נוכח ההרדמות בשמירה! |
|
||||
|
||||
אני בוש ונכלם :-), |
|
||||
|
||||
טוב שכך. ועכשיו צא ולמד כמה עמוקה הפנאטיות מבית היוצר של הפקולטה לכלכלה באונ' העברית. נערי האוצר, בוועדה המשותפת לפקידים בשיתוף משרד התחבורה, המליצו להעלות את מחירי התחבורה הציבורית כולם - אוטובוסים, רכבת, מוניות שירות - ב-12% החל מינואר. נגמר על 8% בכפוף להסכמות השרים הנוגעים לעניין. אם זה לא טירוף מערכות אני כבר לא מבינה שום דבר בכלכלת מאקרו. מצד הביקוש צלל מחיר חבית הנפט הגולמי בכשני שליש מאז יולי (וקטור עיקרי בשוק התחבורה). מצד ההיצע, המשתמשים בתחבורה הציבורית נמנים לרוב על המשתכרים פחות. מבחינת המדינה כדאי לשנע הסעת המונים בכלים מערכתיים. הוא אשר אמרתי בתגובה קודמת: איוולת, טימטום מושגי, קונספציה כושלת, וחוסר יכולת להתאים תיאוריות למעשה תואם מציאות. אני מכירה חלק מדרג הביניים באוצר. הם/ן ממש לא מאורות הכלכלה הדינאמית. לרוב מאמצים גישה דפנסיבית כדי להשתלב לבסוף במגזר העסקי. |
|
||||
|
||||
מסכים איתך. מי שחסר כדי להעמידם במקום הם הפוליטיקאים. |
|
||||
|
||||
הבה ניקח למשל (ולשנינה) את שרי האוצר האחרונים כאן כרגע. הירשזון ורוני בראון. נעזוב את גניבות ההוא מקופת חולים וקרן הפנסיה ומצעד החיים, ואת העובדה שהנוכחי לא למד מבוא לתורת המחירים אפילו במכללה זנוחה. כולו עו"ד אפור וחבוט שהוקפץ לתפקיד הגדול עליו עשרות מונים. מאיפה בדיוק אמורים הפוליטיקאים העלובים הללו לדעת לנהל כלכלת מדינה? |
|
||||
|
||||
אי סבסוד התחבורה הציבורית אבסורדי גם בעיני, אבל כדאי לזכור שזה הנושא כאן: סבסוד. אני חושב שהמטוטלת הגיעה רחוק מדי במהלכה כנגד הסבסודים המרובים שהיו נהוגים פעם (לדור שלא ידע את דב יוסף: חקלאים היו מאכילים פרות בלחם מסובסד). |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהמצב כרגע לא נוגע בסיבסוד אלא בהעלאת תעריפים בניגוד גמור למציאות הכלכלית של ירידה דרסטית בחומר הגלם הבסיסי של התחבורה הציבורית - דלקים. כולי פליאה איך כשחבית נפט גולמי נושקת ל-40 $ מלמעלה (ויש הצופים אפילו התרסקות לכיוון ה-25, לא מאמינה) מעזים באוצר להציע התייקרות התחבורה הציבורית באופן רוחבי וגורף. זו הרי שערורייה בלתי מתקבלת על הדעת. מילא שמחיר הדלקים הוזלו רק בכ-30% מאז אוגוסט. כיצד ניתן להסביר בכלים כלכליים תביעת נערי האוצר להעלאת מחירים בשוק זה המשרת בעיקר את השכבות העממיות? |
|
||||
|
||||
אם אני זוכר היטב, בחורף 1985 כשהתכנית לייצוב המשק יצאה לדרך, אם אני זוכר היטב (אין לי חשק לחפש) היה המדד בינואר =0. שינוי דרמטי. מישהו באוצר או בדרגים הפוליטיים לא אהבו את זה -אולי הבנקים לחצו- והממשלה הורידה סובסידיות. האינפלציה חזרה וקפצה ולקח עוד שנים עד שהאינפלציה הגיע לגודל חד סיפרתי. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי למה כיוונת, ובאיזה הקשר. התואיל לפרט? |
|
||||
|
||||
בדקתי את הנתונים: בתכנית הייצוב של 1984 היתה האינפלציה של חודש נובמבר 0.4%. בחדשים שאחר כך היתה כבר האינפלציה שוב-דצמבר-3.7 וינואר 5.2 . העלאות מחירים יזומות על ידי קיצוצי סובסידיות. למה עשו את זה כשהבעיה העיקרית של מדינת ישראל היתה האינפלציה? מה הוביל את האוצר ונגיד הבנק-מיכאל ברונו? |
|
||||
|
||||
עכש"י התוכנית בוצעה רק ב- 85. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. התכנית לייצוב המשק אכן החלה בקיץ 1985. עיסקת חבילה א' נכנסה לתקפה ב1 בנובמבר 1984 . בין 15 לדצמבר 1984 ל-15 בינואר האינפלציה היתה 0. החברה' באוצר הופתעו: הם הצליחו יותר מדי. הם רצו גם לבצע שינויים מבניים במשק והאינפלציה היתה אמורה לשמש כאמצעי לטיפול בהלם SHOCK THERAPY לכן לא נתנו לה לרדת. היה צריך גם להוריד את השכר, לקצץ את התקציב ולהעלות את שער הריבית והיתר כתוב בדברי ימיהם של המיגזרים שפשטו את הרגל: החקלאים והעסקים הקטנים. |
|
||||
|
||||
אני לא ממש בקיאה במהלכי שנות ה-80. נדמה לי שהתערבבו אז שיקולים זרים להגיון הכלכלי(*). (*) פעם לקחתי קורס כשהמרצה הוא פרופ' חב"ש. התחצפתי ושאלתי אותו לפשר החלטה מסוימת. הנ"ל ענה לי תשובה מחורבשת לגמרי. מאז הפנמתי כי "גאוני" כלכלה ומנהל עסקים אינם באמת מומחים בתחום שעליו הם אמורים להתבדל מהדיוטות. אכן נחיתה בריסוק אבל עם לקח במציאות. היי ברמנית בבר וגם במרחב האופף. כלכלה אינה מדע ובטח לא מדויקת. ואף אחת לא הדרדרה לזנות בעקבות מימוש רווח בסיבוב זריז. |
|
||||
|
||||
אני ממש לא בקיא בפרטים, אבל עד כמה שהבנתי העלאת המחירים נעשית בהתאם לאיזה תחשיב שמראה התיקרות בהוצאות (אל תשאלי אותי איך ולמה, וגם לא אם התחשיב עודכן בהתאם למחירי הדלק הנוכחיים או הצפויים לעתיד הקרוב). אם התחשיב הזה נכון אזי האלטרנטיבה להעלאת מחירים היא הגדלת הסבסוד. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאני מבינה את הרציו של פקידי האוצר בקשר לנושא התחבורה הציבורית. אותה הגישה המקובעת המניחה שכל מה שמסובסד בצורה זו או אחרת נדון לביטול הדרגתי. מדינת היהודים מממנת חלק ניכר משכר הבכירים באגד ודן, פלוס התחייבויות פנסיוניות לעתיד של אלפי 'חברים' (רשומים במקביל בשלושת מפלגות השלטון העיקריות). במקביל, צרכני השירותים, רובם ככולם מדלת העם, משלמים כסף עודף בשימוש התחבורה הציבורית. במקום להתעמת חזיתית עם המושחטים של ועדי העובדים הגדולים (כולל הפריימריסטים מטעם התעשייה האוירית בליכוד, העבודה, קדימה - ע''ע יו''ר וח''כ לשעבר ובעתיד) מעדיפים הפקידים להתעלק על השכבות החלשות נטולות הכח הפוליטי והייצוג התקשורתי. לצערי, ערלי הלב במסדרונות הממשל ימשיכו לדפוק את עלובי החיים כל הדרך אל האינטרס האישי. |
|
||||
|
||||
תיארת במדוייק את ההתנהלות. אם נקח את מישרד החינוך, יודעים אנשי האוצר להתמודד רק עם המורים. לא ראיתי שום הצעה בחוק ההסדרים שבאה להתמודד עם המערכת של המישרד שאיננה עוסקת בעבודה הישירה של ההוראה/חינוך- בלי קשר למורים גרועים או טובים. |
|
||||
|
||||
כמה אנשים לפי דעתך מתפרנסים מתקציב החינוך והם אינם מורים (אני מנחש - 5 אחוז)? עד כמה ישפיע שינוי בשכרם על התקציב? |
|
||||
|
||||
זה שייך ל-2006. שעות הוראה :68.9% מתקציב החינוך.. |
|
||||
|
||||
טעיתי בסדר גודל: 31% ולא 5%. שכחתי את השרת, האחות, המנקים, הגנן, ספקי הנייר המחשבים וספרים לספרייה, ופינוי אשפה. שלא לדבר על טיולים שנתיים וימי קולנוע. מעניין מה קבור ב-14% שכר שלטון מקומי. מה הם עושים חוץ מלהעביר את הכסף ממשרד החינוך למורים? בכל אופן "המערכת של המישרד שאיננה עוסקת בעבודה הישירה של ההוראה/חינוך" עולה בסך הכל 1.8%. גם אם תפטר את כל הפקחים ועובדי לשכת השר, לא תוכל לשפר את שכר המורים ביותר משלושה אחוז עלובים. |
|
||||
|
||||
אני אמנם לא מורה, אבל לא הייתי מתנגד להעלאה של 3% במשכורת ועבודה בלי בוסים. |
|
||||
|
||||
אני לא הורה לתלמיד, אבל לא הייתי רוצה שלמורי ילדי לא יהיו בוסים: מישהו צריך להכין תוכניות לימודים, לנסח בחינות בגרות, ולהשגיח שהמורים לא שולחים את הילדים לשחק כדורגל בשכונה. |
|
||||
|
||||
אני אמנם לא הורה לתלמיד בישראל, אבל אני לא כל כך בטוח, שכדורגל בשכונה זה כל כך רע יחסית למצב הנוכחי1. |
|
||||
|
||||
כשכתבתי את האחוז שמהווה שכר המורים, לא התכוונתי שבמערכת החינוך צריכים להיות רק מורים.העובדההיא שבמדינות בהן יש מערכות חינוך מפוארות כמו פינלנד, שכר המורים יותר מכפול והם מלמדים פחות שעות. איך קורה הנס הזה? |
|
||||
|
||||
אבל חובה להגיד ביושר כי רוב המורות בישראל לא נמנות על האליטה האינטלקטואלית. |
|
||||
|
||||
למעשה, אם נהיה כנים לגמרי, רוב גמור של המורות בישראל נמנות על השוליים מתחת לחציון הראוי לחינוך נפשות רכות. |
|
||||
|
||||
ובמידה ונעמיק בגודל האסון - מורות ישראל הן פרחות במקרה הטוב, ובובליות בחולצות בטן במקרה השכיח. |
|
||||
|
||||
באמת ברמנית, נראה כאילו שאת מחממת את עצמך מתגובה לתגובה. מדוע את מתרצת את גובה השכר להיות המורותבובליות עם חולצות בטן? לפני 40 שנה, ראו חכמי האוצר שהמורות הן בובליות עם חולצות בטן ואמרו: לא יתכן (לא יעלה על הדעת בשפה של פוליטיקאים) שהבובליות יקבלו שכר נורמאלי; ניתן לכל בובליאה שמסיימת ללמוד ומתחילה ללמד 2/3 משכר המינימום. זה מה שהיה , נכון? אני בעד תכנית חמש שנתית שתהיה מורכבת מהעלאת שכר, הצבת שני ספי כניסה: א. לכניסה ללימודים להוראה. ב. לקבלת תעודת הוראה -כניסה לעבודה. ומעקב והוצאה של מורים/ות לא טובים מהמערכת (עם פיצויים מתאימים והסבה מיקצועית). |
|
||||
|
||||
ההתחממות הגלובלית נובעת, בין היתר, מכך שגם במרחב הוירטואלי נוטים א/נשים להסתבך בכבלי ה-PC. רעיון הזרמת עוד ועוד כספים - הן כקצבאות והן כמשכורות - תוך יצירת התחייבויות עתידיות (ו/או אינפלציה) הוא אפשרות לגיטימית. רק שחובה לציין לצד הפתרון גם את תג המחיר. וכמובן מי יידרשו לשלמו. |
|
||||
|
||||
הכל עניין של סדרי עדיפויות ותקציב לאומי-שאיננו קיים כבר אצלנו (פעם היה). אין כסף להבריא את מערכת החינוך כי איננו צריכים אותה; מספיק לנו שמורות כפי שתארת מלמדות את ילדינו. יש לנו הרבה כסף להתנחלויות, לתקציב בטחון מנופח (כל תכנית קיצוץ מעלה את המימסד הבטחוני עם הפחדות). בראש סדר העדיפויות שלנו עומדת הפחתת מיסים לאלפיונים העליונים ולחברות בתואנה שאת הכסף שיתווסף להם הם ישקיעו בפעילות הכלכלית. אני יכול להמשיך עוד. להדרדרות של החינוך יש תג מחיר. |
|
||||
|
||||
זה בקשר להזרמת עוד כספים ואגדות ממין זה שכלכלני האוצר נלחמים נגדן כבר הרבה שנים. השינוי הגדול האמיתי שאירע במדינת ישראל במהלך 10 השנים האחרונות, היה העברת העושר הלאומי לכיוון אחד בלבד. הקיצבאות קוצצו וגם המיסים לעשירים קוצצו. |
|
||||
|
||||
זו לא את שכתבת שיש לכבד את אביך אימך והמחנכת? |
|
||||
|
||||
הו לא, אתה האשמת איזו "מערכת" של משרד החינוך אשר מבזבזת על עצמה חלק גדול מהמשאבים. בסוף יצא מזה 1.8%, כלומר לא כל כך הרבה. אני שונא האשמות כלליות ולא ממוקדות, ואני שונא כשלא מתנצלים לאחר שהאשמה כזאת מתגלה ככוזבת. |
|
||||
|
||||
מה שנחמד אצלך הוא שאתה שונא. ההאשמות כלפי משרד החינוך שהוא מערכת כבדה ובזבזנית לא הומצאו על ידי. אנשים עמדו מול הנתונים הסותרים שבישראל יש השקעה די גדולה בחינוך ומצד שני שכר המורים נמוך באופן משמעותי מול OECD. |
|
||||
|
||||
ומה המסקנה של אותם אנשים ש"עמדו מול הנתונים הסותרים"? מי שותה את הכסף? אתה האשמת את ה"מערכת" במשרד החינוך, ואח"כ ראינו שזה לא נכון (אבל לא התנצלת בפני הפקחים המסורים במשרד). לעומת זאת הראית נתון מטריד אחר, ש-14% מתקציב החינוך נתקע ברשויות המקומיות. זה מעניין מאוד, ואולי זה המקור להבל מול המדינות המתפתחות - פרט להבדל המשמעותי שבארץ יש הרבה יותר תלמידים (והרבה יותר מורים) כך שכל מורה מקבל פחות. |
|
||||
|
||||
לא האשמתי. יש שורה תחתונה: שכר מורים ירוד- הוצאות חינוך גבוהות. מה אתה עושה עם זה? במיוחד שמול מדינות מסויימות ב-OECD, אתה צריך להוסיף גם הוצאות הורים בישראל שהן גבוהות ואינני בטוח שההוצאות הללו נכנסות לחישוב ההוצאות המיצרפיות לחינוך. |
|
||||
|
||||
לא האשמת? אז מי התחזה אליך וכתב את תגובה 498150, ושיסה את האוצר באיזו "מערכת" עמומה במשרד החינוך? כבר הראו באייל שההוצאה לחינוך לאזרח היא גבוהה, אבל ההוצאה לחינוך לתלמיד היא נמוכה. זה בגלל שאנחנו צעירים יותר בממוצע. |
|
||||
|
||||
בתגובה שקישרת אליה איציק אכן מאשים את מערכת החינוך בבזבזנות, אבל לא בנטילת הכספים לידיה. |
|
||||
|
||||
איך זה מסתדר מבחינת חלוקת התקציב ? איפה הטעות בחישוב של האלמוני ? תגובה 463223 |
|
||||
|
||||
מעניין שפתאום אתה תומך במימון הקרטלים של דן אגד והרכבת. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |