בתשובה להאייל האלמוני, 06/12/08 23:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא יודע. ההגדרות שאני מכיר מסתיימות ב F |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
F16?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
F75
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המביא דברים בשם אומרם, מביא גאולה לעולם. הלקסיקון המקובל: A- אין B- בסדר C- סבבה D- דבה ובלעז: E- enormous
F- fake G- gigantic H- halamta halom |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
A - Almost
B - Barely C - Cool D - Definitely |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כנרת, ההיית או...'' (אם זה לא היה ברור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי התמונה היא גג C רחל המשוררת [ויקיפדיה] |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שָׁם הָרֵי גוֹלָן, הוֹשֵׁט הַיָּד וְגַע בָּם! – בִּדְמָמָה בּוֹטַחַת מְצַוִּים: עֲצֹר. בִּבְדִידוּת קוֹרֶנֶת נָם חֶרְמוֹן הַסַבָּא וְצִנָּה נוֹשֶׁבֶת מִפִּסְגַּת הַצְּחוֹר. --- כל ילד מבין ש"הרי גולן" מתייחסים לנכסיה של המפותחת השכבתית, אשר הפיתוי הגלום בהם (הושט היד וגע בם) מוכרע על ידי הצו החברתי האוסר על הטרדה מינית (מצוים עצור), אותו מדמה הדובר לשמוע לכאורה מן המכמנים, באין בו יכולת להתמודד עם הדיסוננס הפנימי בין הרצון לגעת ובין הציות לחוק. "בבדידות קורנת נם חרמון הסבא"- אין כלל טעם להסביר, שהרי נהיר שמדובר בפאלוס של הדובר, הקפוא, הקשיש והערירי, עקב יחסו הדואלי אל צמד העופרים (ולא במקרה מצאנו כאן הקבלה בין כפל המשמעויות לכפל האיברים): מושאי תשוקה מחד גיסא, ונציגי הסופר-אגו המעמתים את הדובר עם ערכיו מאידך גיסא. עם זאת, לא אלמן ישראל: "חרמון" דווקא, הגבוה בהרי ארצנו, המהווה אתר תיירות מושך קהל, לפחות בפוטנציה- כשאין בצורת שלג (המדמה כמובן את נוזל גבריותו של הדובר, הרומז שאולי טרם נס ליחו, ועוד ישוב השלג לרדת). "וצינה נושבת מפסגת הצחור"- לא מפסגת החרמון המטאפורי, אלא מן הפסגות הממשיות של הדדיים, שלבושה החושף טפחיים של גיבורת השיר הנסתרת מגלה את לובנם. בכך סיפק לנו הדובר במרומז מידע חדש, המוסיף מימד פוליטי לשיר: הנחשקת היא ממוצא אשכנזי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ר"ל חרמון מלשון חרמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטויות. לא נכסי-שאין-מניידם אלא יחסי-להד"ם. הדוברת, בהסתירה את זהות הגיבור, משתמשת בקודים פואטיים כה חבויים עד כי בקראו את דבריה עלה במוחו של השטרסלר הלאומי, לראשונה, רעיון ייסוד מדורו הידוע - "אל תתנו לה לעבוד עליכם!". ובקיצור נמרץ: הכותבת פורשת בשיר זה (וגם באחרים) את מסכת יחסיה הטרגיים עם הדקל שפל-הצמרת מתגובה 495471. ******* "הושט היד וגע בם" - כמה יפה, שנות ה-20 של המאה שעברה - לרגע-מעט-קט - זמנים מתקדמים ומרהיבי-עוז יותר מכמה העשורים שבאו לאחריהם. סוציאליזם, זוגות שנטו אוהליהם ללא חופה וקידושין, ביניהם גם סבא וסבתא שלי (והאגדה מספרת: גם שלישיות ורביעיות ומכל הבא ליד הנוגעת) - ואת המילים שבשורה זו יש לקבל כפשוטן ואין שום צורך לדרוש בן: "הושט היד וגע כבר, אידיוט!" "בדממה בוטחת מצווים: עצור" - עצור, רד מהאוטו, קפוץ לכמה דקות ואל תשכח לצלצל פעמיים, מה כבר יקרה... ומה תגובתו של הנסיך הנחשק? - "נם חרמון הסבא" - אלא מה? ודי לחכימא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החשמנית היא רחל. ארכיבאי ! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והשכ"ג הוא זלמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא כתוב כלום על רחל אם אומרים שזה על רחל? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |