|
||||
|
||||
"הייתי מעורב במשא ומתן כיועץ למשלחת הפלסטינית החל במדריד 91' ועד יוני 93', מעט לפני אוסלו. האמריקאים היו אלה שהכניסו את הישראלים והפלסטינים לבוץ בתהליך פגום. הם סירבו, מתוך פחדנות, להתעמת חזיתית עם הכיבוש וההתנחלויות, שעה שהיה קל יותר לעשות זאת, ואסור לתת להם הזדמנות נוספת להרוס את עתידם של עמי האזור. " |
|
||||
|
||||
לצערי כל מילה בסלע. |
|
||||
|
||||
הוא אומר שהערבים, המוסלמים ובעיקר הפלסטינים נחשבים עדיין כ'אחרים' בחברה האמריקאית. כשהם יפסיקו לתמוך בחיזבאללה ובחמאס ו"להבין" את הטרוריסטים סליחה לוחמי חופש של 911 ושטרוריסטים ופנטים איסלמיים באמריקה ובעולם יפסיקו לשנוא את המערב אז הם יוכלו להיות חלק בחברה האמריקאית |
|
||||
|
||||
לא לזה התכוונתי במה שאמרתי. אבל אם כבר כתבת: האם אתה מתכוון שכל המוסלמים באמריקה תומכים בטרור ושונאים את המערב? שרוב המוסלמים שם שונאים את אמריקה והמערב ותומכים בטרור? |
|
||||
|
||||
ברור שלא אבל מה לעשות והטרור והשנאה הפנטית באה ממוסלמים? |
|
||||
|
||||
''...העובדה שאנשים, בתל אביב, ברמאללה, במדינות ערב או בבירות העולם, שותקים בשעה שתושבי עזה סופגים עונשים בקנה מידה כזה, נשגבת מהבנה'' (אמר ראשיד אחרי ראיון שלם בו הוא שותק בשעה שתושבי שדרות מופגזים בקאסמים) |
|
||||
|
||||
אם היו שואלים אותו לגבי תושבי שדרות והוא היה עונה שצריך להכניס להם מה שיותר, אז הייתי מסכים לביקורת הזאת. |
|
||||
|
||||
העניין הוא שהוא מדבר על *שתיקה* ש"נשגבת מההבנה", בזמן שגם הוא שותק (תקרא עוד פעם את הציטוט). |
|
||||
|
||||
איפה אפשר לראות את כל הראיון? בודאי שהיה צריך לשאול אותו מדוע הוא שותק לגבי הקסאמים. |
|
||||
|
||||
מה לעשות, המראיין לא שאל אותו שאלות קשות. ולא במקרה. |
|
||||
|
||||
שיתוף פעולה בין מראיין ומרואיין הוא תופעה שאיננה משוייכת רק למיקרים הללו. אני זוכר ראיונות עם אריק שרון וביבי נתניהו - ראיונות מלטפים ועוקפים מקומות שהתבקש לחפור בהם. גם במיקרה הזה התבקש לשאול את חלידי שאלות קשות יותר. אפשר לקחת כדוגמה את התקרנפות התיקשורת המיינסטרימית האמריקאית בשנת 2003. מצד שני אני זוכר את הראיון העויין באופן מופגן של לונדון וקירשנבאום עם שלי יחימוביץ וראיונות מחוייכים ו"מבינים" עם פוליטיקאים אחרים-אינני זוכר כרגע מי- אני רק זוכר את התופעה. אני מניח שאם חלידי היה מתראיין אצלם -היו נשאלות כל השאלות הקשות המתבקשות. |
|
||||
|
||||
אני הייתי מצפה ממי שמטיף מוסר לאחרים על שתיקתם אל מול פשעי מלחמה, *לבקש* ממראיין ידידותי להשאל על פשעי מלחמה. |
|
||||
|
||||
גם אני הייתי מצפה. בעיקר הייתי מצפה מכולנו להיות בעלי יושר אינטלקטואלי ולא ללכת כל הזמן עם החזה נפוח שאנחנו הדמוקרטיה היחידה במיזרח התיכון, וצה''ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם ובגלל המילחמה האכזרית שמנהלים בנו אוייבינו, הוא לפעמים נזקק לקצת אמצעים נוקשים. ובכלל, כופים עלינו להיות רעים. חבל להתחיל עכשיו להכנס לפירוטים מי עושה יותר פשעי מלחמה, מי מגדיר את השני הגדרות שמתירות את דמו. מי שולט על מי. אמירה כפי שאמרתי כאן תזכה אותי ודאי באמירות שאני מוחל על פעולות טרור של התפוצצות באוטובוס- אני לא. |
|
||||
|
||||
אורי דן פירסם בספרו "בסודו של אריאל שרון" את הראיון האחרון ששרון נתן לו בספטמר 2005. דן שואל את שרון איך הוא יכול להמשיך לבנות בגדה מבלי להגיע להתנגשות עם ההתנגדות האמריקאית המסורתית לבניה בגדה. שרון ענה שהוא לא חושש משום מתיחות ולחץ אמריקאי כי אין לחץ כזה, ומה שמופיע בתקשורת לא משקף את המציאות: "אין על ישראל לחץ. האם האמריקאים אוהבים שבונים? לא...הם אומרים - אנחנו התנגדנו לעניין מאז שנת 1967...אבל כל ממשלות ישראל בנו.למה אתה מצפה? [שהיום נתנגד?]...גם לנו יש בעיות... ואנחנו לא נקום היום ונאמר שאנחנו תומכים..." כך שלפי שרון, ההתנגדות האמריקאית לבניה בשטחים היתה רק מכוח האינרציה, מן השפה לחוץ, ולמעשה ההתנגדות המילולית וההסכמה בשתיקה נבעה מאינטרסים אמריקאים. הראיון הזה נערך על רקע ההתנתקות מעזה, והתשובתו של שרון מתווספץ לאינדיקציות ברורות אחרות שמציעות על דך ששיקול שימור האחיזה בגדה היה שיקול עקרוני להחלטת הפינוי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |