בתשובה לארז ליבנה, 19/11/08 20:54
בדרך אל ה-'surveillance society' 497687
"האם התצלומים... מאפשרים..."

בטכנולוגיה והתשתיות בהן משתמשים היום (למשל, בבריטניה), סביר להניח שלא. קיימים מכשולים טכניים נוספים כגון ההבדל בין היכולת לבצע וריפיקציה של זהות (פעולה פשוטה) לבין היכולת לבצע זיהוי (פעולה הרבה יותר מסובכת). למרות זאת, אני חושב שזה מאוד תמים ולא אחראי לנפנף כ"לא רלבנטי כרגע" את השימושים הבעיתיים האפשריים שיכולים להיות למאגר שכזה בעתיד. כשאני אומר בעתיד, אני לא מתכוון לאיזה עתיד מד"ב או אפילו לקנה מידה של עשר שנים או יותר. מצלמות דיגיטליות, מאוד זולות וברזולוציה גבוהה (+כוח חישוב זול יותר) זה לא תסריט מד"ב תאורטי אלא מציאות ודאית של שתיים, שלוש ארבע השנים בקרובות.

"הרגע שיכנעת אותי לפרוש מערכת דומה גם בארץ."

אין לי שליטה על האופן בו אתה משתכנע ו/או משכנע את עצמך. אם המחיר שמשלם האזרח הבריטי (פריסה של מליוני מצלמות ברחובות הערים) נראה לך מחיר נמוך לשלם על מנת לזכות בשינוי מאוד מסוים בתבניות של פשיעה (ללא פגיעה ממשית ו/או צמצום של ממש ברמות/כמויות הפשיעה), אז אני מרים את ידי. אין לי את הכישורים הרטוריים לשכנע אותך אחרת.

"אני תוהה, האם אתה מצהיר על עצמך כ"אזרח הנורמטיבי" שטכנולוגיית DRM לא כוונה לעברו."

אני לא מבין למה זה רלבנטי לדיון. אני השתמשתי במושג ה-DRM כאנלוגיה ולא רציתי לפתוח נושא חדש לדיון. אבל אם זה באמת מעניין אותך, אז כן - אני נוהג לקנות את התוכנה בה אני משתמש ו-DRM גרם לי מספר פעמים להוריד גירסה פירטית של תוכנה עליה שילמתי מחיר מלא (+ החרמה של מוצרים עתידיים של החברה האידיוטית שבוחרת להלחם בלקוחות שלה בשם "הגנה על זכויות יוצרים", כמו שמדינת ישראל בוחרת להלחם באזרחים שלה בשם "הגנה על הסדר הציבורי").

"אז מה אם נהיה הראשונים? תמיד מישהו הוא הראשון. זה טיעון?"

כן. זה טיעון. טיעון מוצלח, אפילו. אבל הציטוט שלך "[מדינת ישראל] מחוייבת לפגר אחר מדינות אחרות בתחומי חקיקה או טכנולוגיה" מראה שלא הבנת את הטיעון (או שסתם ניסית לנסח אותו מחדש, בדרך הנוחה לך, על מנת להוסיף את הקונטרה הרטורית שלך).

הטיעון הוא אחר. הטיעון הוא שההרפתקאה של התעודות והמאגר הביומטרי היא הרפתקאה הן יקרה מאוד והן קונטרוברסלית בשל הסוגיות שהיא מעלה (במדינות עם תרבות מערבית/דמוקרטית). אפשר לבחור להתיחס אל הנתון שאומר שאין חקיקה כזאת בשום מדינה בעולם המערבי/דמוקרטי, אבל כן יש חקיקה מסוג זה במדינות עם משטרים קצת יותר מפוקפקים, כאינדיקציה לכך שהעולם המערבי/דמוקרטי מפגר (טכנולוגית וחקיקתית) אחרי מדינות אחרות. הטיעון שלי מסרב לבחור לראות כך את הדברים והוא מעלה את הסברה שזה לא מקרי ולא נובע מ"פיגור בחקיקה" אלא בדיוק להיפך. הטיעון שלי אומר שאין שום סיבה שדווקא ישראל תהיה המדינה הפחות זהירה מהמדינות הדמוקרטיות האחרות, בעניין זה. זאת בשל שתי סיבות:

1) מחיר ההרפתקאה. בניגוד למדינות מערביות אחרות, התקציב והמשק של מדינת ישראל יותר רגיש להרפתקאות יקרות של הממשל על חשבון כספי משלם המיסים. עדיף לתת למדינות עשירות יותר, יעילות יותר, אחראיות יותר ומפותחות יותר טכנולוגית, לנהל את הניסוי הזה לפנינו. אני לא יודע מה איתך, אבל אני מרגיש מאוד חסר ביטחון, כאשר מי שמתימר להוביל את העולם המערבי וזורק הבטחות ריקות לגבי בטחון, שיקול דעת ויעילות, הוא לא אחר מאשר מאיר שטרית ומשרד הפנים הישראלי.

2) ההרפתקאה קונטרוברסלית. מילא אין דיון ציבורי אמיתי‏1 ונוקב *בישראל* על הסוגיה הזאת, אבל אנחנו אפילו מסרבים להקשיב להתפתחויות בדיון הציבורי הזה במקומות אחרים בעולם המערבי דמוקרטי. זו לא הובלת דרך ולא נעליים. זה סתם חוסר זהירות מינימלי, זלזול בדעות הציבור‏2 וחקיקה שלומיאלית/נבזית.

________________
1 ציבורי? אפילו הנציגים שלנו בכנסת לא ממש היו שותפים פעילים בהחלטות לגבי החקיקה הנ"ל.
2 ראה ערך האופן המחטפי בו הנושא הזה מטופל בכנסת ישראל.
בדרך אל ה-'surveillance society' 512119
נאף סייד.
בדרך אל ה-'surveillance society' 517671
2 http://ofek.biz/blog/archives/1180 , לדוגמה.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים