|
אני חושב שכשאנשים אומרים "יהודים מזרחיים הם נחותים" או "בעלי דת X הם מטרד" - הדוגמאות שהביאה היא ("מוות לערבים" שהיא הזכירה זה משהו אחר כבר ברמה הלשונית, ולא שייך לענייננו) - הדובר לא מתכוון, וברור לשומעיו שהוא לא מתכוון, ל*כל* היהודים או *כל* בעלי דת X, למרות שתחבירית זה מה שזה אומר (אפילו לא לכל הכלבים יש ארבע רגליים, אבל בכל זאת לכלבים יש ארבע רגליים). הטענה היא על נטייה מובהקת.
"נחותים" ו"מטרד" זה מעורפל מדי וקל לנפנף את זה, אבל בוא נפרוט את זה לדברים יותר קונקרטיים: נטייה לעשות רעש או לכלוך, רמאות, אלימות ברמות שונות, סנוביזם, קרירות רגשית, חוסר יחס לסביבה, אי-עזרה לחלשים. האפשרות שיש לדברים האלו בסיס במציאות היא מטרידה מבחינת הערכים ההומניסטיים שאנו מחזיקים בהם, אבל אני חושב שהיא קיימת, האפשרות, ואני חושב שעדות של מי שחי בסביבה שבה "מגזר" כלשהו הוא דומיננטי כן שווה משהו, גם כשהוא אומר דברים גועליים כאלה.
נכון, עדות כזו היא לא בטון יצוק, וכדברי היא כולם רואים דברים דרך המסגרת הרעיונית שלהם. אבל עדיין, הטענה ה"גזענית" שבאה כעדות מצד מי שחי בקרב אותה קבוצה, שווה בעיניי לא פחות מהטענה השוויונית שלי ושל כמותי, שגם היא מבוססת על מסגרת רעיונית, אפילו נחמדה יותר, אבל על פחות מידע אמפירי.
אם יש הבדלים כאלו בין קבוצות אתניות, יכול להיות באמת שמקורם גנטי, אבל יכול גם להיות "סתם" העברה תרבותית. האפשרות הגנטית היא טאבו בקרב המחזיקים בערכים ליברליים והומניסטיים ושוויוניים, מן הסתם בגלל תפקידה האיום בהיסטוריה. אבל כאן באייל, ומן הסתם זה מייצג רבים יותר, אינך היחיד שכבר לא מזדעזע ממנה, ר' תגובה 485441 (אה, גם אתה השתתפת בפתיל ההוא), וגם אני בחבורה. אני חושב שבאופן מרתק, לחלקנו דווקא קשה יותר עם האפשרות של "סתם" תרבות שונה.
|
|