 |
נראה לי שהחמצת לחלוטין את הנקודה העיקרית בדבריו הנכונים והמצויינים של ג. שמעון. קטונתי מלהציג את העמדה הזו בצורה ציורית ומשכנעת כמוהו, אבל אני אנסה לפחות להדגיש את מה שנראה לי כחלק החשוב ביותר של דבריו.
היסטוריונים כמו יוסי יוכלו להסביר את זה בוודאי בצורה מדעית/אקדמית, אבל גם מי שאינו היסטוריון כמוני מכיר את אחת הדילמות העיקריות של המדע (?) הזה. מה היא ההיסטוריה? האם היא פשוט אוסף המאורעות שקרו במציאות במהלך הזמן? האם העובדה שאדם פלוני חסר חשיבות נהרג בתאונת דרכים במלזיה בשנת 1983 זה מאורע "היסטורי"? או אולי רק רצח יוליוס קיסר והמערכה בנורמנדי נחשבים מאורעות היסטוריים? וחשוב מכך - האם ההיסטוריה היא המאורע לכשעצמו, או סיפור המאורע כפי שהגיע לידינו?
עוד דבר שאומרים לא מעט היסטוריונים הוא שיש לנו מעט מאוד ללמוד מההיסטוריה. היא לעולם איננה חוזרת על עצמה, וקשה מאוד להסיק ממנה כללי התנהגות לעתיד - הרבה יותר קל למצוא דמיון בין מאורעות בדיעבד. ההיסטוריה לכשעצמה איננה מלמדת אותנו ואיננה מחייבת אותנו לדבר. אף אדם איננו "צריך" לעשות דבר מה משום ההיסטוריה. אין להיסטוריה "מסקנות". דבר זה נכון לגבי השואה כמו לגבי מאורעות אחרים. השואה איננה מלמדת אותנו שרק מדינה יהודית יכולה להגן על היהודים, או שיהודי טוב זה יהודי שאוחז בנשק. באותה הקלות בדיוק ניתן להסיק שעל מנת לשמור על חייהם אל להם ליהודים להתגורר בקהילות ולשמור על אורח חיים ייחודי. אין המסקנה האחת מתחייבת יותר מהאחרת. מדינת ישראל פשוט בוחרת את המסקנה האחת, משום שהיא מתאימה למטרותיה - ולכן היא מלמדת את המאורע של השואה בהקשר הזה, ומסיקה את המסקנה הזו.
אין לימוד היסטוריה "נייטרלי", משום שלא ניתן ללמוד את כל המציאות שהתקיימה בכל זמן כלשהוא. העובדה שאנחנו בוחרים ללמד את ילדי הגן ובית הספר על השואה ולא על שואת הארמנים, על הפיגוע בקרית שמונה אולם לא על גירוש ערבי לוד, על אש"ף אולם לא על "עסק הביש" - איננה מתחייבת משום מציאות. זו פשוט בחירה של המדינה, על מנת לגדל סוג מסוים מאוד של אנשים. המציאות מכילה ארועים למכביר, וע"י גזירה מסוימת שלהם ניתן לחנך אנשים צעירים, או אף מבוגרים. כשהתקשורת שלנו מדווחת על "מחבלים" אשר יורים קטיושות על קרית שמונה ופוצעים אזרחים תמימים אשר תמונותיהם מפורסמות בעיתון, אנחנו מקבלים תמונה שונה של המציאות מאזרח הולנדי אשר שומע על מטוס צה"ל אשר הפציץ "בטעות" 14 אנשים, על הפצצה נוספת אשר הרגה 2, ועל תגובת לוחמי חיזבאללה בהתאם להבנות "ענבי זעם". בוודאי שתמונת עולם זו שונה מהתמונה אשר מקבל לבנוני אשר שומע שמטוסי צה"ל שוב הפציצו כפר ופצעו 14 איש, ולוחמי החופש החזירו לאויב כגמולו.
מי צודק? אף אחד לא ממש שיקר, או אפילו הסתיר מידע בזדון. פשוט, לכל אחד מטרה אחרת, ומכאן ניגזרות האמיתות אותן הוא מדווח. כפי שהאמיתות אותן אנו מלמדים את ילדי הגן מיועדות לחנך אותם בצורה מסוימת, או שדיווחי התקשורת בזמן האינתיפאדה על "נער ערבי אשר מצא את מותו" (סתם כך, הלך לו בכביש - ומה מצא? את מותו!) נועדו לעצב את דעת הקהל בצורה מסוימת.
אז כן, יש אמת מסוימת בדבריך. פעם מטרת המדינה היתה להציג את ערפאת כחיה דו-רגלית, ולכן היה טעם באזכור מעשיו הנלוזים. כיום האינטרסים של המדינה השתנו, וזה מחלחל גם לאמצעי התקשורת. זה לא צודק? אין כאן צדק, רק רצונות ואינטרסים. אתה מתנגד ל"תהליך השלום" עם ערפאת, ולכן אתה מעוניין שיציגו אותו כרוצח. אתה רוצה ילדים שיגדלו להיות חיילים טובים ונאמנים למדינה, ולכן לא תלמד אותם בגנון על סברה ושתילה או על קיביה.
אם אתה רוצה, אתה יכול להתלונן ולשלוח פקסים נועזים כנגד שלי יחימוביץ' וערפאת עד מחר. זה לגיטימי והגיוני לטעון שאסור לעשות שלום עם אדם כמו ערפאת, כפי שזה לגיטימי לרצות ילדים בני 18 הששים אלי קרב, ולשם כך לפמפם להם את "העולם נגדנו" כבר בגיל צעיר. אבל להתלונן על זה ש"לא אומרים להם את כל האמת"? נו באמת, זה כבר מצחיק. במדינה שדיווחי "דובר צה"ל" שלה מהימנים עוד פחות מדיווחי החיזבאללה, ואשר המציאה שיחדש מכובס ויעיל כדי להתמודד עם מילים אשר אין ברצונה להפריח? מאז ומעולם המדינה הסתירה חלקים מהאמת והציגה לראווה חלקים אחרים. אז פתאום אתה לא מתלהב מהבחירה של אילו חלקים להסתיר ואילו להציג. אימא'לה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש