|
||||
|
||||
תגובה קצרה בתור היותי פרקליטו של השטן: במק"י, רק"ח וחד"ש, מאז ועד היום (פרט לפעם אחת) תמיד היו יהודים נציגים ולרוב אף רוב. אני משוכנע שאת לא מסכימה עם דעותיהם של היהודים בחד"ש, אך קשה שלא להסכים שמאיר וילנר, משה סנה, תמר גוז'ינסקי ודב חנין הם מהפוליטיקאים החרוצים, הישרים והפעילים ביותר בכנסות הקודמות. ("מחרביך ומהרסיך ממך יצאו"). |
|
||||
|
||||
וכמובן הפוליטיקאי החרוץ, הישר והפעיל ביותר בכנסות הקודמות - צ'רלי (צ'רלס בפי מנחם בגין) ביטון. |
|
||||
|
||||
הייתי יכול להתפלפל ולהגיד שסר צ'ארלס ביטון פרש בזמן כהונתו מחד"ש והיה בכנסת במפלגה עצמאית יחידאית, אך אין לי צורך בזה. אמרתי שהרבה מחברי הכנסת היהודים במק"י, רק"ח וחד"ש הם חרוצים, ישירים ופעילים – זה לא אומר בשום צורה שכל חברי־הכנסת מטעמם היו כאלו. אני אינני מסכים או תומך בהרבה מחברי הכנסת הנוכחיים ולשעבר של מק"י, אל תהרוג אותי אני רק הפרקליט. |
|
||||
|
||||
מתוך ראיון שנערך עימו בשנים האחרונות: "רצינו לשתף פעולה עם האוכלוסיה הערבית, אבל גילינו שהמאבק שלהם הוא יותר לאומני מחברתי, כל רק"ח היו יותר בעניין הלאומני". |
|
||||
|
||||
גם בגין עצמו היה ''האיש שיושב ליד באדר''. |
|
||||
|
||||
כנראה, זה מה שנתן לו את המוטיבציה לקרוא לערפאת ''זה עם השערות על הפנים'', כינוי נחמד אך נופל בהרבה מהאיש היושב ליד חבר הכנסת באדר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |