בתשובה לאיציק ש., 13/11/08 22:53
במטרופולין, 495730
לא יודע לגבי הרצל או לאברי. היצירות של סמטנה עוסקות בלאום הצ'כי ומפארות אותו, משלבות נעימות עממיות צ'כיות, וסגנונן מנוגד - במכוון - לסגנון הקלאסי ''הגרמני''.
במטרופולין, 495744
ההערה שלי היתה לגבי ה''לאומן'' ולא ה''לאומי''. דברים דומים בהיסטוריה הציונית לעולם יכונו ''הלאומיות היהודית'' ולא ה''לאומנות היהודית''.
במטרופולין, 495790
אני חושב שההעמדה שלך מפספת משהו אחר. לא אומנות שעוסקת בלאום הצ'כי לעומת סגנון קלאסי גרמני אלא מוזיקה טהורה לעומת מוזיקה תוכניתית. מוזיקה שבנויה על עקרונות מוזיקליים פנימיים מול מוזיקה שמתארת נושאים חוץ מוזיקליים כמו המולדבה אצל סמטנה, או גבורה ונפש האמן אצל ברליוז. דווקא בגרמניה התנהל הוויכוח הזה, שגלש גם לפסים מאד חריפים, כשאלה שמחזיקים בדעה שמוזיקה צריכה להיות טהורה בחרו בבראהמס לנביאם ומולו הציבו את האנטיכריסט וואגנר.
במטרופולין, 495812
מסכים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים