בתשובה להאייל האלמוני, 13/11/08 14:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חבר שלי שהיה סמל מחלקה במארינס בויאטנאם סיפר לי שהפחד הגדול שלו בסיורים היו החיילים שהלכו מאחוריו, מגוייסי כפיה מקופחים באזרחות. ללגיונרים הצרפתים היתה מוטיבציה אדירה להיות חיילים טובים, עקב הנסיבות שגרמו לגיוסם, בד''כ הצורך להעלם העלמות מוחלטת ממקומם הקודם, והפרס שהיה שם וזהות חדשים ומכובדים אחרי השחרור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החיילים בלגיון הזרים לא גויסו בכפיה. הם התנדבו, מסיבותיהם שלהם. החיילים בוייטנאם גויסו למען מלחמה רחוקה מהם. המוטיבציה של חיילים אמריקאים במלחמת העולם השניה היתה גבוהה הרבה יותר, משום שארה"ב נכנסה למלחמה רק לאחר פירל-הרבור. אבל מבחינה זו אתה צודק - לפי מה שקראתי חלק ניכר מהמתגייסים למארינס הלכו למארינס *משום* שזה חייל התנדבותי, וכל מי שנמצא שם *רצה* להיות שם, ומשום שבשדה הקרב אתה רוצה סביבך אנשים טובים ומאומנים ולא אנשים שחיפפו את האימון שלהם ושלחו אותם ישר לחזית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה לא ניסחתי את עצמי טוב. ר"ל: א. הליגיונרים הם חיילים מעולים בגלל הפרס הצפוי להם, שם חדש, זהות חדשה, חיים חדשים ומכובדים, אי אפשר לתמחר תנאים כאלה למי שנזקק להם. ב. האמריקאים בנאם היו מגוייסי כפיה מהשכבות המקופחות והיו סכנה למפקדיהם ולחבריהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הליגיונרים היו חיילים טובים במקומות כמו אלג'יריה ומקסיקו. באופן כללי אלו פושעי מילחמה שאם היו היום בעיראק, היו צריכים להוציא אותם מחמת דעת הקהל. הם היו צבא קולוניאלי מעולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו בדיוק הסיבה שאני מתנגד לשיטת סמיילי, ודוגל בגיוס חובה וצבא עממי. אני מעדיף אנשים שיתגייסו מתוך סולידריות ומחמת הבושה שבהשתמטות, על פני כאלה שבוחרים ב''רע פחות'' דוגמת פושעים נמלטים מעברם שמוצאים מפלט בצבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל סמיילי לא הציע לגייס פושעים אלא לשלם מספיק כדי למשוך אנשים טובים. (אין בהערה זאת כדי להביע תמיכה בצד זה או אחר בדיון) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמיילי הציע לכבוש את סין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון. הוא ניסה להסביר פגם בטיעון ע''י נתינת דוגמא נגדית. (הדיסכלייזמר הקודם בתוקף) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמיילי אכן לא היציע. התייחסתי לדוגמה של לגיון הזרים הצרפתי שהיא הדוגמה הקיצונית ביותר לצבא מקצועי בזמנים המודרניים,(ד"א התנאים כיום בלגיון שונים לחלוטין משהיה בשנות החמישים). במציאות שלנו נקבל תמהיל של אידיאליסטים פנאטיים, אנשים טובים שלא זכו להשכלה יסודית טובה ולסביבה טובה, הרפתקנים ופסיכים מחפשי הרג. כשהשתחררתי מהסדיר ביקשו ממני לחתום קבע, משכורת סבירה, פז"מ מזורז, ג'וב נחמד בסטטוס מעל לדרגה, לא זכור לי בכמה כסף דובר אבל זה בהחלט לא הספיק כדי לשכנע אותי. ניסיתי לתמחר את עצמי עכשיו, התחלתי ממשכורת מינימום ועליתי תוך שקלול השעות הנוספות, משמרות לילה, שבתות וחגים, הפסקתי כשהגעתי לעלות של 12k נטו לחפ"ש. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |