בתשובה ליוסי גורביץ, 19/05/00 14:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
למיסטר גורביץ הנכבד, יש לי בעיה קשה. אני חושב מאד, כאשר אני רואה ספר, קשה לי להתיק את עיני ממנו. קשה לי לעבור ליד חנות ספרים ולא לקרוא. אתה חושב שזה לא קשה? אני פשוט יודע שעיקר לימודי לא בספרים אלו! לשם מה אני אומר לך: א. היום ראיתי בחנות סטימצקי ספר הנקרא "כוח הפרמידה" מאת מקס טוט וגרג נילסן. בהוצאת אור-עם. ושם בעמוד 98 :"אנו מאמינים שתאורטיקנים בני זמננו מרשים לעצמם להיות עסוקים בתאוריות שלהם עצמם, והם כה עסוקים בהגנה עליהן שאין להם היכולת לעסוק בהשערות אחרות העשויות להיות מוצקות באותה מידה כמו זו שלהם." אני חושב שניפגש עוד במשפט זה כמה פעמים כאן, נראה לי חכם אולי לך לא כל כך?! ב. יש לי בבית ספר ישן בשם "תשע נשמות" -סיפורו של אלן דיר על הקרב על בריטניה. מאי 43 , זה בסדר מצידך, שם כתוב על הכנסת מכלים נתיקים. ועל ליווי המפצצים עד מקום ההפצצה ואחר כל אחרים ליוו אותם. זה לגבי מכלים נתיקים, נא להתעדכן. יש גם ספר "עימות באויר" של שמואל גורדון הדן על האסטרטגיה של פיקוד המפציצים,נעשו שם הרבה שגיאות, ובמיוחד שרק אחוז אחד(12 אלף טון מתוך מיליון ומאתיים אלף טון)של פגעו במטרות. בכל אופן עד סוף 43 לא נגרם נזק משמעותי לגרמניה. (עמוד 62) ובאוקטובר 43 ליוו את מפציצי הבריטים גם מטוסי מוסטנג ובתקופה זו, הצטרף למערכה פיקוד המפציצים ה-15 מאיטליה שגרם לקשיים גדולים במערך ההגנה הגרמני. אני הזכרתי עיין שוב, את הבסיס האמריקאי באיטליה, פוג'ה. ההכנות לקבלת היהודים לאושוויץ החלו באפריל 44, מאמצע מאי 44 החלו בגירוש יהודי בקצב של שנים עשר אלף יהודים ליום. האם אי אפשר היה לעקב או לעצור את השמדת היהודים אז על ידי הפצצת מסילות הברזל המוליכות לאושוויץ, וצריך לדעת שבאותן מסילות גם הובילו הרבה חומרי מלחמה?? ועיין בהרחבה בתיאורי המבצעים להצנחת הספקה לנצורי ווארשה. איני מתייחס כלל לסטאלין כל משך הדיון!! אני חוזר ואמור שלשה דפים של תודה לכל אלו שפתחו בפני המחבר את ארכיונים שלהם, אתה מבין מה אותו מרטין גילברט עשה?? אתה יודע כמה יהודים היו יכולים להציל אם היו מפצצים את אושוויץ מאוקטובר 44?? נסית לספור?? לא דיברו על תאריכים של שנות 43 !!! אני מקווה שתוכל קצת לחשוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. יהודים גורשו מאיטליה למחנות ריכוז והשמדה כבר ב-1943, עם כניעת איטליה והכיבוש הגרמני. ב. מאיפה התחילו לגרש 12,000 יהודים ביום במאי 1944? האם אתה מדבר על הונגריה? ג. שוב, עיין ב"למה ניצחו בעלות הברית". הספר מסכם את המחקר העדכני, עד 1995, בעוד שהספרים שלך מיושנים יותר. הוא מעניק אחוז פגיעה גבוה יותר להפצצות - תחילה, אכן, מדובר באחוז אחד, אך מאמצע 1944, מדובר כמעט על 50% פגיעה. ד. שוב, אני לא חושב שהפצצת מחנות הריכוז הייתה מונעת את רצח האסירים. לכל היותר, אנשי האס.אס. היו יורים בהם ולא מחניקים אותם בגז. כשהרוסים התקרבו אל המחנות, הגרמנים החלו ב"מצעדי המוות" הידועים לשמצה, שהרגו רבים מאד מהאסירים. בהתחשב בכך, בהתחשב בעובדה שרבים מטייסי ומטוסי בעלות הברית היו אובדים תוך ההפצצה, ובהתחשב בכך שהדבר לא היה מועיל בשום דרך שהיא לקיצור המלחמה - החלטת בעלות הברית שלא להסתכן ולהפציץ את המחנות היא סבירה. היא לא סימפטית, אולי לא אנושית, אבל היא הייתה הכרחית בתנאי המלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למר גורביץ הנכבד שבוע טוב, ראיתי את הספר של אוברי "מדוע ניצחו בעלות הברית", אבל כמה דברים, א. אין הספר מתייחס לנקודה ספציפית של הפורום במלחמה אלא ככלל, לאיזה ספר אתן יותר משקל בשיקולי לספר כללי שלא מרבה להביא סימוכין לנקודה הזאת או לספר הדן אך ורק על נקודה זאת? ב. כמות ההוכחות ההיסטוריות שמביא מרטין גילברט בספרו מלאה במובאות מארכיונים לא מעלה או מורידה כאשר בא אדם אחר וכותב כמה מילים על נושא זה. כאשר אתה תראה את כמות טיעוניו של מרטין גילברט תוכל להסכים איתו. ג. מה אעשה ויש עוד הסטוריונים התומכים בטיעוניו של גילברט. בשעת לילה מאוחרת, אחרי סעודת ליל שבת שעפעפי כמעט נעצמו החזקתי את עצמי לרענן את זכרוני בספר שהיה טמון בשורה שניה ולכן לא הבאתיו עד הנה. שם הספר "בריטניה ויהודי אירופה 1945-1939" שם מחברו ברנרד וסרשטיין הוצאת עם עובד(דרך אגב רוב ספרים אלו קניתי בחנויות יד שניה בירושלים שמחיריהן ממש זול) בעמוד 251 אומר המחבר שבקיץ 44 חל שיפור טכנולוגי ניכר בדיוק ההפצצות וגם האפשרות להפציץ היה יותר טוב. בעמוד 253 מביא המחבר את הכמתו של צרציל ואידן באופן עקרוני להפצצה,וגם מהן מטרות ההפצצה. עמוד 254"אולם אף שההצעה זכתה לתמיכתם במהירה והברורה של ראש הממשלה ושר החוץ היא לא בוצעה מעולם." מובאת שם תשובתו של שר האויריה מר סינקלר ותגובת מר אידן "הוא לא נתבקש לחוות דעתו בענין,הוא נתבקש לפעול" כל הזמן מטה חיל האויר בדק את ההצעה ללא התלהבות בבדיקת הדברים. ובעמוד 258:"התוצאה היתה עדות מרשימה לכושרם של אנשי שירות המדינה הבריטי לעקוף את החלטות השרים". בהמשך אותו עמוד:"משרד החוץ לא טיפל בעניין ביושר ובכנות,לא נעלמה מהעין". ושוב חוזרת שם מה שכבר כתבתי שליד אושוויץ כבר הפציצו מטרות תעשיה, ולא יכלו לומר שיש בעיות טכניות ועכשיו תקשיב מר גורביץ , בסוף עמוד 259:"אומנם נכון כי ביולי 44 פסקו הגירושים של יהודי הונגריה לאושוויץ, אולם מאזורים אחרים נמשך גרושם עד לסתיו.היקף הרציחות בשלב האחרון היה עצום. במשך יממה אחת באוגוסט נשרפו ליום כ-24,000 גופות תאי הגזים המשיכו לפעול עד סוף אוקטובר. רצח שוכני המחנה נמשך עד ערב שיחרורה של אושוויץ בידי כוחות רוסיים,27 ינואר 45. דעתו של משרד החוץ כי הפסקת הגרושים מהונגריה לאושוויץ יולי 44 מבטלת כל צורך להתקיף את המחנה . היתה מיוסדת על טעות." לא כתבתי הכל וסמכתי על אפשרותך לעיין בספרים אלו. העתקת כל הדברים הנוגעים לעיין היתה לוקחת לי הרבה זמן ולך -לקרוא הרבה דפים כאן. טייסים אמריקאים אחרים שנחתו בשטחים רוסיים התקבלו בקרירות ב-21 יוני 1943 ולכן הופסק נסיון זה, אבל לא נאסרו. לגבי מבצע דוליטל עם מה שהיה קרוי "כוח משימה 16 " 17 לאפריל 1941 מטוסו של סרן יורק הצליח להגיע לולדיווסטוק שאר חמשה עשר המפציצים נחתו בסין הכבושה על ידי היפאנים....היתר ביניהם דוליטל נותרו בחיים והגיעו בדרכים שונות לקוים של צ'אנג קיי שק. בכל אופן אם המידע מגיע מארכיון , צריך רק לפרשן אותו נכון ולבדוק שאין סתירות, כך שהספר שהזכרת אינו דן בהרבה מקורות, ולפי זכרוני ,מה שראיתי בהקדמת הספר הוא דן יותר על המורל ועל רוח הקרב של בעלות הברית. אבל זה מזכרון, מבחינתי הספר היה ראוי לעיוני לגבי מה שקרה ביפאו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |