בתשובה לסמיילי, 11/11/08 12:03
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ממש קשה לי להסכים אתך. גם אם השרץ ידווח לנו על סדירות פעילות המעיים שלו יהיה בכך משום מידע חדש. א. כאשר אזרח נכלא, החברה שוללת ממנו זכויות מסויימות שיש לשאר האזרחים משום שהיא מחליטה שהוא מנצל אותן לרעה ומסוכן לחברה בכלל (חופש התנועה, חופש התעסוקה). בין כל המגבלות הללו, מוגבלת גם זכותו לקיים אינטראקציה חופשית עם שאר החברה. ב.המידע שאתה מתאר כלל אינו בלבדי לשרץ ולמעשה הוא המקור הפחות מהימן למסירת המידע. מדוע אם כן, צריך להפר את כל תקנות שב"ס רק כדי להעביר פיסת מידע שולית? ג. לו כתבי התקשורת היו מסייעים להבריח לכלא סיגריות עבור האחים וחבריהם, הם היו מוקעים ע"י כולם ואולי אף נכלאים. במקרה זה כאשר הטינופות האלו משתעשעים עם שב"ס בהעברת מידע חסר חשיבות, אנו יושבים ומתוכחים עליהם כאילו מדובר בלוחמי חופש מדרגתו של המהטמה גנדי. ד. אני מדגיש שוב את הנקודה: לשרץ יש מה שאין לאסירים רבים אחרים. ישנם דורשי טובתו בחוגי המשטר בישראל (ח"כים מן הימין) שיש להם גישה אליו וחזקה עליהם שיפעלו כמיטב יכולתם לטובתו. בנסיבות אלו אין שום חשש להסתרת מידע שעשוי להועיל לשרץ ואנשי התקשורת המתנדבים למלאכה אינם שליחי מצווה אלא טינופות מן הסוג הנחות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את השנאה שלך אל יגאל עמיר אך הוא איננו שרץ אלא אדם. ברגע שאתה קורא לו שרץ אתה פוטר את עצמך מלדאוג. אני חושב שראיון עשוי היטב עם יגאל עמיר חשוב לציבור. רעיון עם שרץ אי אפשר לקיים כי השרץ אינו יודע לדבר. לא רוצים לאפשר את זה? שיפרסמו את פרטי חקירתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מציע גם להקים סניפים של מעריב ידיעות ומרכז ההסברה במוסדות השב"ס. אתה מזכיר לי את חווה אלברשטיין (למען האמת מוטי המר): אם נדע על אף עלבוננו לומר סליחה .. כולנו רקמה אנושית אחת חיה ואם אחד מאיתנו הולך מעמנו משהו מת, בנו... הבעיה היא שעדיין לא נטבלתי לכנסייה האם ואני מוצא שמוטב לנו לנסות לממש את חובותינו האמיתיות ולא ליטול על עצמנו חובות מדומות שהן בלתי נדרשות ובלתי אפשריות כאחת. (אבותינו שלנו הורו לנו על דינם של המרחמים על האכזרים ...). בעניין השרץ אני פשוט מנסה לקיים מה שגזרו אנשי אפסוס על זכרו של מצית מקדש ארטמיס באפסוס. מעתה אכתוב "מרצח" ולא עוד "שרץ" (עובדה ולא חוות דעת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כן. אבל מענישים את הפושע, לא את החברה. אנחנו עדיין זכאים לקבל את המידע שלנו. ב. זה מקור המידע שיש. החשיבות שלו היא אולי שולית לדעתך (גם לדעתי), אבל זאת החלטה של העורכים וצרכני התקשורת. ג+ד. זה חדש בשבילך? עיתונאים צריכים להשיג מידע גם ממקורות מפוקפקים, בעלי אינטרסים, ולפעמים תוך כדי עבירה על הכללים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |