בתשובה לאסף עמית, 24/12/01 9:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ככל הנראה לא הבנת את התיחסותי לדבריו של אדון לוסקי כמו גם את התיחסותי האחרונה בדיון זה. אחזור והבהיר, מטרתו של כל ניסוי המקדם את המדע מוצדקת, באופן אפריורי כפי שהיטבת לנסח, אך אין בצידקת מטרת המחקר משום קידוש כל אמצעי להשגתה והבאתי בתגובתי לירדן דוגמה לסריקת חומרים בבני אדם, ניסוי שאין לי ספק כי כל משתתפי הדיון מסתייגים ממנו. מעבר לכך גם בבחינת המעשה ולא רק העקרון העומד מאחוריו בטוחני כי גם אם המצב כפי שהוא היום חורג מהמקובל עליך לא תתכחש לכך שיש מגבלות מרצון של החוקרים, שגם אם לא תרצה לקרוא למקורם מוסר הרי שלא תתנגד ודאי לקביעה כי הן מוסריות במידת מה. כמעט ללא קשר לפיסקה הקודמת אמליץ לך להשתמש בדיון זה כמדרבן לבחינת אמות המוסר הראויות ודרך ניסוחן. לעניות דעתי אין דרך טובה מדיון, עם האנשים בפניהם ברצונך להציג את התוצאה, לשם בחינת שתי אלו. למען לא יתקבל הרושם כי השתתפותי בדיון נעשית כמעשה השקפה מהצד אצרף בזאת גם את מחאתי החריפה על הניסוח לפיו דברי מצדיקים מראש כל מעשה התעללות. אם בקיאותך בפילוסופיה מספקת לכך לבטח מוכר לך מה שידוע כ'עיקרון החסד' ולפיו אם פרשנותך מוצאת כי הצד השני מטופש, או במקרה זה לא מוסרי לחלוטין, יש עליך לבדוק את פרשנותך שנית. אנא נהג לפי עיקרון זה אם לא בחשיבה לפחות בהתנסחות. ולסיום היות והצעתי הקודמת נותרה תלויה באוויר ללא תשובה, ואיני רוצה להאמין כי אינך רואה בי ובשכמותי לא ראויים לכך, אציע שוב את עזרתי לכינון דו שיח בילתי אמצעי בנידון בין הנוגעים בדבר, משני צידי הדיון כפי שהוא מתקיים כאן. דבר שלעניות דעתי ישרת את שאיפותיך ומטרותיך באופן מוצלח יותר מגישתך הנוכחית. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בלה, אני מתנצל אם נפגעת מקביעתי לפיה משמעות דברייך בעיני היא שכל מעשה התעללות, מרגע שהוגדר כ"ניסוי מדעי", הוא מוצדק. קביעה זו היא תוצאת הקושי שלי להבין את המשמעות הפרקטית של אמירתך, לפיה כל ניסוי באשר הוא הינו מוצדק משום שהוא משרת את המדע. כעת אני מבין שלשיטתך יש ניסויים שהם מוצדקים כשלעצמם אך בכל זאת לא יהיה זה נכון לבצעם וזאת מסיבות מוסריות ולמרות מוצדקותם שאין עליה עוררין. האם הפעם הבנתי נכון? לגבי הערתך בהמשך הדברים, כפי שאני חוזר ומודה, בקיאותי בפילוסופיה רחוקה מלהיות מספקת. זו גם הסיבה שאני נמנע בינתיים מהעברת הדיון למישור פילוסופי-תיאורטי ומנסה ככל האפשר לשמור אותו במישור המעשי. עיקרון החסד שהזכרת לא היה מוכר לי בשם זה אם כי ההסבר שבצידו הגיוני למדי, אך עכשיו תורי למחות שכן מעולם לא טענתי שהצד השני (היינו, האנשים שמאשרים ומבצעים ניסויים שבעיני הם בלתי-מוסריים) הינו מטופש, או שהוא לא מוסרי לחלוטין. למעשה, כפי שאני רואה את הדברים, רובם המוחלט של החוקרים והנסיינים הם אנשים מוסריים לכל הדיעות, אלא שהמסגרת בה הם פועלים, יחד עם רצונם הכן לפעול במלוא המרץ לטובת התקדמות המדע, עלולים לגרום להם לעשות מעשים שהם בעיני בלתי-מוסריים בעיקרם. גם את ציינת, כמדומני, שבעבר ביצעת ניסויים במכרסמים למרות מחאותיך. אם יותר לי להשתמש בך כדוגמא, מדוע בעצם מחית כנגד ביצוע אותם ניסויים? ואם כבר מחית, מדוע ביצעת אותם בכל זאת? מבלי להעמיק בנסיבותיך האישיות, חוקרים רבים עומדים בפני דילמות מוסריות מהסוג הזה לעתים קרובות, והלחץ הסביבתי יחד עם סיבות שהזכרתי קודם ואחרות גורמים להם לבצע ניסויים שיתכן שהם עצמם רואים כבלתי-מוסריים. מן הסתם, ככל שניסוי כזה הופך לחלק משגרת יומם, כך הוא ייתפס אצלם עם הזמן כפחות ופחות בעייתי מהבחינה המוסרית. התנגשות הערכים הזאת, אשר גורמת פעמים רבות לביטולם של ערכי מוסר לטובת ערכים אחרים, היא בעייתיית ואף מסוכנת בעיני. זו הסיבה שאינני משלים עם המצב הקיים ואף מנסה למצוא קריטריונים כלשהם שיעזרו למנוע בעתיד את קיומם של ניסויים שהעוול שהם גורמים לבעלי-החיים אינו תואם את נחיצותם. הצעתך האדיבה לסיוע בכינון דו-שיח בלתי אמצעי אכן נותרה תלויה באוויר בינתיים. אבקש שאת המשך ההתכתבות בנושא זה נעשה בדואר אלקטרוני ולא כאן, על מנת שאוכל להבין טוב יותר מה עומד מאחורי ההצעה ולשקול האם יש בה ערך עבורי. גם היום אני נמצא בקשר עם אנשים שרשמית נמצאים די עמוק בצידו השני של המתרס, ואותו דו-שיח בלתי אמצעי אכן מוכיח את עצמו כאחד המקורות האמינים והטובים ביותר לקבלת מידע מהימן ולהבנה טובה יותר של המניעים ושל תפיסת העולם של הצד השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפעם בהחלט הבנת טוב יותר והתנצלותך מתקבלת בברכה. לגבי הניסיון לשמור את הדיון ברמה מעשית, מסופקני אם אי פעם הוא היה ברמה זו. מדובר על דיון סביב סוגיות אמוציונאליות, שמעוררות התמונות המזעזעות המתפרסמות מעת לעת, אל מול עשייה מדעית, שכפי שאני מקווה כי כבר הובן, הינה רחוקה מלהיות בעלת תוצאות ישימות בטווח הזמן המיידי ברוב המקרים, ומעורב בו חוסר ידע והבנה רב של שני הצדדים. על כן הועלתה הצעתי לקיום דו שיח ישיר ובענין זה אצור עמך קשר לפי בקשתך. לגבי הגישות השונות בהכשרת סטודנטים למדעי החיים לעבודה עם חיות, הנושא הוצג בדיוני עם אדון לוסקי ואחזור עליו בקצרה. קיימות שתי גישות בהכשרה לעבודה עם חיות במעבדה. הראשונה גורסת כי כלל התלמידים צריכים לעבור הכשרה כללית לעבודה עם חיות, והוא המקרה לגבי הניסויים בהם השתתפתי למרות מחאותי, הגישה השניה, והעדיפה לדעתי, היא הכשרה של החוקרים המבצעים ניסויים בחיות לאחר שהגיעו למעבדה בה עליהם לבצע את המחקר כשההכשרה בכל מקרה תהיה על החיה עמה הם יעבדו. למרות העדפתי את הגישה השניה מובנים לי גם יתרונותיה של הגישה הראשונה ובכל מקרה אין היא נראית לי פסולה מוסרית (באופן אפריורי, כרגיל בדיון זה). לגבי הספקולציות בעניין הפגיעה האפשרית במוסר עובדי המעבדות אחזור על הצעתי כי תעניין חוקרים מתחום הרוח בעריכת סקר בעניין. אם לא נתקלת עדיין בהצעה היא מופיע בתגובתי מאתמול. לעניין הקריטריונים עדיין לא הבאת ולו אחד מהם לדיון. אשמח לדון בקריטריונים כאלו אם יעלו בהמשך. באותו עניין ביקשתי בתגובה קודמת את התיחסותך לגבי התיקונים, שאתה מוצא כרצויים, לחוק הקיים, גם אם אלו ברמת רעיונות כלליים כרגע. רק כתזכורת, ובסיס לדיון אם תרצה, אין לדעתי צורך או הגיון בתיקונים המוצעים ע''י הח''כ שריד ואשמח לפרט בנידון אם תעלה בקשה לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אציין רק כי הן הפסיכולוגיה והן הסוציולוגיה, שהם שני התחומים שעשויים לחקור את הפגיעה האפשרית במוסר עובדי המעבדות בדרך של סקר, הינם בשר מבשרה של הפקולטה למדעי החברה, ולא חלק ממדעי הרוח (פילוסופיה, ספרות, אמנות, היסטוריה וכן הלאה). אין כאן זלזול במדעי הרוח, רק רציתי להציל את כבודה האבוד של הפקולטה אליה אני משתייך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצורפת התנצלותי הכנה | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |