|
||||
|
||||
יש משהו בדברי השופטת. יש כאן לפחות עוד שני היבטים: א. ישנו עניין ההקשר. אם משהו מופיע בתגובת טוקבקיסטים, הרוב יחזיק אותו בחזקת אי-אמת עד שיוכח ההיפך. לעומת זאת אם יופיע בכתבה סטנדרטית יוחזק כאמת עד שיוכח ההיפך. מכאן מידת נזק שונה. ב. בעניין ההקשר, עדיין לא הופיע האמיץ שיתבע את "ארץ נהדרת" על הלבנת פניו ועשייתו לצחוק. ההנחה היא שמדובר בחבר מוקיונים מתבדחים שכל תגובה נגדם מסגירה פגמים בחוש ההומור. ג. "ארץ נהדרת" חושפת גם עניין נוסף של חולשת המותקף מול התוקף. אולי יותר קל לתקוף בחזרה טוקבקיסט פלמוני ולחייבו לשאת בתוצאות התבטאותו מאשר לעשות זאת לעיתון או לתכנית טלביזיה פופולארית. נ.ב. (לא לעניין) מזמן לא שמעתי מישהו יוצא נגד הנפולת של "ארץ נהדרת" שהפכה את המילה סאטירה למילה נרדפת להומור של חיקויים, מבטאים והיטפלות למומים ופגמים אסתטיים של דמויות. הייתי מקווה שאם אישיות כלשהי תהא אמיצה מספיק ל"גלח" מכוכבי ה"שואו" חלק מהכנסותיהם המופרזות (לטעמי), אולי יופיעו יותר סטיריקנים שילעגו לדמויות ציבוריות מתוך התנגדות לעמדותיהם ופחות בדרנים השמחים להתפרנס מלצחוק על קרחת של מישהו. |
|
||||
|
||||
ב. רוחמה אברהם תבעה בזמנו את אסף הראל. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהיא אפילו זכתה (אלא אם העניין עדיין מתגלגל בבתי המשפט). בפעם הראשונה אני מוצא משהו להגיד לזכותה. אמירה בזכותו של הפוליטיקאי לחוסר הומור נראית לי אמירה ראוייה. |
|
||||
|
||||
לא טענתי שהאמינות המיוחסת לטענותיהם של טוקבקיסטים דומה במשהו לזו המיוחסת לנכתב ע"י עיתונאים מכובדים, אבל אטען אותה אם ימשיכו לטעון כנגדה! ניסוח נוסף למה שכן טענתי הוא שמכפלת השפעתו (הזעירה!) של טוקבק בזמינותו הרבה שתיארתי קודם לכן, נותנת במקרים מסויימים תוצאה שהיא באותו סדר גודל כשל מכפלה זו עבור כתבה עיתונאית ממוצעת - שאמינותה גבוהה אך זמינותה לאורך זמן זעירה. לגבי הנ.ב. אני מסכים לגמרי. ההומור שם, הנטפל לאיזו בדל אמירה או רבע אינטונציה, מאפיין חיצוני, או סתם הדבקה נטולת אחיזה במציאות של איזו תכונה וחזרה עליה עד שזה נדבק לדמות, כבר היו לי לזרא. חוץ מזה, בעניין קרוב, נדמה לי שאלמלא דמותו בחרצופים, היה מעמדו של דן מרידור בפוליטיקה גבוה דיו כדי להשאיר אותו שם. ככה זה כשתכונות כמו [השלם בעצמך] שכל כך חסרות אצלנו בפוליטיקה, מוצגות כרופסוּת. |
|
||||
|
||||
רציתי לכתוב על זה פעם פוסט בבלוג שלי, אבל לא היה לי מה לומר בו חוץ ממשפט אחד: "ארץ נהדרת" לחלוטין אינה סאטירה, ולא ברור למה מתייחסים אליה כך - היא *בורלסקה*. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |