|
||||
|
||||
אני לא יודע אם מה שטמבור עשתה בגלוי זה בכלל גנבה או לא, אבל מה שעשה הערוץ השני (או הזכיין) זאת אכן גנבה: המדינה (שזה גם אני ואתה) הקצתה לזכיין משאב מוגבל (ספקטרום תדרי שידור) בתנאים מסויימים. בין התנאים הנ"ל נכלל גם היחס בין זמן שידור פרסומות לזמן שידור תוכן. אם התנאים לא התאימו לזכיין, אף אחד לא כפה עליו את הזכיון. ברגע שהוא משדר פרסומות במשבצת התוכן הוא מספק לצופה (שוב - אני ואתה) סחורה אחרת (ולטעמי - נחותה) מזאת שהתחייב לה בהסכם בינינו. |
|
||||
|
||||
מישהו כבר העלה את הטענה הזאת למעלה. אני מניח שאם הייתה פה הפרה מפורשת של חוזה, מישהו כבר היה תובע אותם ורשיונם היה נשלל. אבל הבעיה המשפטית לא כ"כ מעניינת פה. ברמה הפחות פורמאלית, אני חושב שגם מה שעשה הערוץ/זכיין איננו גניבה משום, כפי שטענתי למעלה, שהבאת דברים בשם אומרם איננה פרסומת אלא תוכן לגיטימי שמשרת את הצופים. גם אם זה תוכן, אני לא אומר שזה תוכן משובח. אבל לדעתי, הצופים מפיקים מתוכנית כזו - כמו מראיון עם ח"כ או מנכ"ל חברה - יותר תועלת מאשר מתוכניות "תוכן" מובהקות כמו "רוקדים עם כוכבים", "המטבח", "היפה והחנון", "השמנים", "השורדים" ו"המשועממים". |
|
||||
|
||||
אני הייתי תובעת אותם, אבל אני עסוקה בימים אלה. לשאר הדברים שלך לא אתייחס, כי אחרת שוב אהפוך ליבחושה. |
|
||||
|
||||
הערת אגב: היום, כשרוב האוכלוסיה קולטת את ערוץ 2 דרך הכבלים או הלוויין ולא בקליטה ישירה מהאוויר באמצעות אנטנה, ואת ערוץ 10 רק דרך הכבלים או הלוויין, לדעתי כבר אין טעם לדבר על "ספקטרום תדרי שידור" ועל "משאב מוגבל". אגב, עד כמה המשאב הזה באמת היה מוגבל? כלומר, כמה תחנות שידור טלוויזיה שונות היה ניתן, פוטנציאלית, לפרוש בשטח מדינת ישראל ולקלוט "מהאוויר", כמו רדיו, מבלי שיפריעו אחת לשניה ולרשתות אחרות כמו רדיו, משטרה וכו'? |
|
||||
|
||||
זאת נהיית בעיה של כדאיות כלכלית: כמה תחנות טלוויזיה נורמליות יכולות להתפרנס מפרסום לאוכלוסיה של 7 מליון בלבד? האינטרנט מלא בתכנים חופשיים וזולים, אבל בד"כ רואים שהם באיכות יותר גרועה מאשר הטלוויזיה. תכנים טובים יותר דורשים יותר כסף. ככל שיש יותר תחנות טלוויזיה המתפרנסות מפרסומת, יש פחות כסף לכל תוכנית. יש ערוצי טלוויזיה שבהם אנחנו משלמים על התוכן באופן ישיר יותר, בכבלים ובלווין. בהם יש גם פחות תוכן שיווקי, עד כמה שאני רואה. |
|
||||
|
||||
את בעיית הכדאיות הכלכלית אני מוכן להשאיר כאן לשוק החופשי. אם מישהו רוצה לזרוק כסף על תחנה שלא תחזיק את עצמה כלכלית, אני לא חושב שהמדינה צריכה להתערב בזה ולהגן על בעל הון מעצמו. לעומת המשבר הכלכלי הנוכחי, הנזק שיגרם מקריסת תחנת טלוויזיה הוא פחוּת לאין שיעור. ריבוי תחנות יצור לדעתי מצב קצת יותר מורכב - יותר "זמן אוויר" לשידור פרסומות, אשר יגרור, לדעתי, ירידה במחיר הפרסומות, מה שיגדיל את שוק הפרסומות ויכניס יותר כסף למערכת. איפה נקודת האיזון שבה סך הכסף חלקי מספר הערוצים מתחיל לרדת? אני לא יודע. אני לא כלכלן. ברוב הערוצים (פרט ל-2, 10 ומוזיקה 24, אא"ט) אסור לשדר פרסומות (יש כמובן תוכן שיווקי בתוכניות, ועל כך בין השאר נסוב פתיל זה), כך שמלכתחילה אין להם ברירה אחרת, אבל לפי מה ששמעתי <דמייני קישור כאן> יש לחצים מצד בעלות הערוצים לאפשר הצגת פרסומות גם בהם. ובכל זאת, למישהו יש תשובה לשאלה ששאלתי? |
|
||||
|
||||
אני מסכים אתך שטלוויזיה בכבלים צריכה להיות כמו האינטרנט: מי שרוצה שישדר למי שרוצה לשלם עבור זה (אם כי לא הייתי רוצה לחיות ברחוב שכל יומיים פותחים בו את הכביש לטמון כבלים של ספק חדש1). השידור האוירי הוא עדיין - משאב מוגבל, וזכייניות ערוץ 2 קיבלו את הזכות לשדר בו בתנאים מסוימים. לשאלת האגב שלך אני לא יודע את התשובה, אבל עובדה היא שלערוץ 10 לא הוקצה תדר אוירי, אולי זה מעיד על משהו. ___ 1 ועובדתית - גם באינטרנט, למרות שיש כמות (תאורטית) בלתי מוגבלת של ספקים, הרי ספקי תשתית יש רק שניים עיקריים. |
|
||||
|
||||
זה לא רק פתיחת הכביש לצורך התקנת הכבלים, זה גם עצם זה שהם שם, במקום דברים אחרים שיכלו להיות שם. גם חברות הכבלים, בזק וחברת החשמל נהנות ממשאב ציבורי מוגבל. |
|
||||
|
||||
נכון, ולכן הן תחת רגולציה. |
|
||||
|
||||
העובדה לגבי ערוץ 10 לא משכנעת אותי. אולי למישהו יש תשובה מוסמכת יותר? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |