|
כשאתה כותב "להיטיב עם העניים ולהקטין את העוני" זה לא טוב: הרי בגלל שאנחנו מדברים על מדד עוני יחסי, ועל צמיחה אצל כולם, אנחנו מדברים בדיוק על כך שייתכן שמצב העניים יוטב (ואפשר אפילו לנסח "העוני של העניים יקטן") אבל מספר העניים לא יקטן. ברור שבצמיחה מאוזנת יהיו מובטלים-לשעבר שימצאו עבודה, וברור (בתיאוריה, אם אתה רוצה) שתנאי העובדים (=משכורתם, לענייננו) ישתפרו גם ברמות הנמוכות, אבל שוב - בגלל שקו העוני יעלה, יכול להיות שכל אלו ישארו מתחת קו העוני. במודל הסופר-פשטני שהצגתי בתגובה הקודמת, זה בהכרח מה שקורה. הייתי שמח לראות ממך מודל מספרי קונקרטי, קצת פחות פשטני, שבו העניין עובד אחרת.
אני יכול בעצמי לחשוב על כזה: נניח שאדם יוצא עני אם ורק אם הוא מובטל, ושזה נשאר כך גם לפני הצמיחה המאוזנת וגם אחריה; קל לראות שבהתפלגויות מסוימות של הכנסות זה מה שיקרה. אולי אפקט של שכר מינימום יכול אפילו לגרום לזה להיות קירוב למשהו שאינו מופרך בעליל, ובפרט אם שכר המינימום מועלה בהתאם לחציון. ואז, כל הקטנה של האבטלה תקטין את מספר העניים. עדיין לא ברור לי שזה קירוב יותר טוב למציאות מהמודל הסופר-פשטני.
|
|