|
||||
|
||||
ואם *אני* חושב *שהם* חושבים *שאני* רוצה לקחת *להם* את השטחים, אבל בעצם *הם* הבינו טוב מאוד מה *אני* רוצה, *והם* פשוט לא מעוניינים במה שיש *לי* להציע? אז פתאום זה לא מוצדק לכפות את העזרה שלי עליהם? אבל אם צדקתי, והם באמת טעו, אז זה מוצדק? סלחי לי, מה זה החארטה הזה? אנשים טועים. חבל. אני מכבד את חופש הבחירה שלהם - גם החופש לטעות - משתדל מאוד להציג את הקייס שלי באופן שיהיה ברור, ומקווה שהם יבינו. יותר מזה אני לא מרשה לעצמי לעשות, כי הם בני אדם בוגרים ויש להם זכויות. omniscience איננה אחת הזכויות, או התכונות, של בני אדם. הזכות היא "זכות הבחירה", לא "זכות הבחירה המושכלת" וגם לא "זכות הבחירה הנכונה". הם יכלו לבחור להיות יותר זהירים בהסקת המסקנות שלהם, למשל, ולא לטעות. |
|
||||
|
||||
זה פשוט שנראה לי שהזכות לחיים, לשלמות הגוף או לבריאות גוברת במקרים מסוימים על זכות הבחירה. |
|
||||
|
||||
אם כך את תומכת בכפיית טיפול רפואי מציל חיים על בגירים שפויים שמתנגדים לו, כמו [חלק מ]נטורי קרתא למשל? |
|
||||
|
||||
כתבתי "במקרים מסוימים" או לא כתבתי? |
|
||||
|
||||
כתבת. את יכולה לפרט קצת על אותם "מקרים מסויימים", ובמיוחד על מה מבדיל את השבט ההוא מכמה חוגים בעדה החרדית? |
|
||||
|
||||
קצת קשה לי לפרט כי אני באמת חושבת שכל מקרה צריך להבחן לגופו, אבל בגדול - עד כמה שאני מכירה את נטורי קרתא (וזה מעט מאד) מדובר באנשים שמודעים לכך שיש פתרון רפואי ולסיכונים הכרוכים בכך שהם לא יטופלו, ובוחרים שלא להיות מטופלים. חברי השבט ההיפוטתי שאנחנו מדברים עליו לא מודעים לקונספט של רפואה מערבית, לא דוברים את השפה של הציבור הכללי כך שאי אפשר להסביר להם את ההשלכות של טיפול ואי-טיפול ולא מסוגלים להסביר לנו (כנציגי החברה הכללית) את הרציונל שעומד בבסיס הסירוב להיות מטופלים. זה נראה לי כמו הבדלים מספיק משמעותיים - בראשון אפשר לדבר על בחירה (בהסתייגויות הרלוונטיות, ומי כמוך אמור לדעת) בשני לא. |
|
||||
|
||||
האינסטינקטים המוסריים שלי לא מדברים על הזכות לחיים, לשלמות הגוף או לבריאות, מלבד כנגזרות של הזכות לחופש. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |